צרפת פייבוריטית, אנגליה ואיטליה יאכזבו
רגע לפני פתיחת היורו מאמן הפועל רעננה, חיים סילבס, מסביר למה לדעתו המארחת צפויה לזכות, מי לא תעמוד בלחץ ומי תפתיע
1. אליפות אירופה תמיד מעוררת עניין גדול, אבל הפעם גם העניין הביטחוני הופך את האירוע למסוקר במיוחד. אני לא רוצה לגלוש לעניינים פוליטיים, אבל למרות שישראל לא נחשבת למדינת כדורגל גדולה, בנושא הזה יש לנו הרבה מה לתרום.
אם ננסה לרגע להתעסק בכדורגל, הסטטיסטיקה משחקת לטובת המארחת צרפת, שבכל פעם שבה אירחה טורניר היא גם זכתה בו. בנוסף, המספרים אומרים שבכל 16 שנים הצרפתים מניפים גביע. ב־1984 עשה זאת מישל פלאטיני, וב־2000 הגיע דור הזהב של זינדין זידאן ודידייה דשאן, שהיה אז הקפטן והיום יעמוד על הקווים וינסה לעשות זאת גם כמאמן.
מעבר לעניין האירוח, צרפת לדעתי פייבוריטית לזכייה. יש לה את יתרון הביתיות וכמובן סגל איכותי מאוד, שמורכב מצד אחד משחקנים ותיקים ומנוסים כגון הוגו לוריס ואוליבייה ז'ירו, ומצד אחר מצעירים איכותיים שמשחקים בטופ האירופי כמו פול פוגבה ואנטואן גריזמן. אם כל זה יתחבר יחד לכדי נבחרת, צרפת תגיע לשיא שלה ביורו הזה.
2. כמאמן של קבוצה קטנה כמו הפועל רעננה, אני מתחבר בעיקר למאמנים של הקבוצות הקטנות. מרסל קולר לקח נבחרת כמו אוסטריה והבטיח את המקום ביורו בקלילות יחסית. גם מאמן נבחרת אלבניה, ג'יאני דה ביאסי, ראוי להערכה על כך שלקח נבחרת קטנה לאירוע הגדול הזה. את ההכרה קיבל המאמן האיטלקי כאשר נחשב למועמד להחליף את אנטוניו קונטה בשורות האזורי כמאמן נבחרת איטליה עם סיום הטורניר.
עם זאת, הנבחרות הללו יתקשו להגיע לשלבים הגבוהים, ולכן יהיה מעניין לראות דווקא את קונטה, שעם נבחרת אפורה יחסית ינסה לקחת את האיטלקים עד הסוף. איטליה ידועה כנבחרת טקטית ואם היא תגיע גבוה, זה יהיה בזכות הטקטיקה וההגנה של יובנטוס ולא בזכות איכות יוצאת דופן של שחקנים, כפי שיש לנבחרות כמו גרמניה, ספרד וצרפת. אני לא רואה עוד נבחרת טקטית שיכולה ללכת עד הסוף, גם לא אנגליה, שמפקששת תמיד ברגע האמת. אצלנו בארץ כל הזמן נוגעים בצד המנטלי, וכאן לדעתי הלחץ בנבחרת שלוש האריות מכריע תמיד וגורם להם להדחות כואבות.
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
3. ברמה האישית, יהיה מאכזב לראות את אליפות אירופה בלי נבחרת הולנד. הצבע של אוהדיה יהיה חסר ביציעים, והולנד, שאהודה מאוד אצלנו בארץ, תהיה חסרה. אין הרבה נבחרות שיודעות להציג כדורגל אטרקטיבי כמו ההולנדים. אנגליה, כרגיל, צפויה להיות המאכזבת. האוהדים שלה תמיד מגיעים בכמויות ועם ציפיות ומתאכזבים, אבל אני באופן אישי לא מצפה מהם לכלום.
נבחרת בלגיה אמנם טיפסה לטופ של הדירוג העולמי, אבל לי זה נראה יותר כמו קפיצה תקופתית מסוימת, ובמשחקי ההכנה הם נראו הרבה פחות מלהיבים. נראה לי שביורו הם יחזרו טיפ־טיפה לגודלם הטבעי. מצד אחד מדהים שמדינה כמו בלגיה, עם אוכלוסייה בסדר גודל של ישראל, מצליחה לייצר כמות אדירה של שחקנים בטופ האירופי, ומצד אחר, הם עדיין לא עשו משהו בטורניר בינלאומי גדול. שחקנים כמו אדן הזאר או מרואן פלאיני, שאמורים להנהיג את הבלגים, עברו עונה קשה ומגיעים כשהם מעבר לשיא.
4. כישראלי, אי אפשר שלא לקנא בנבחרות כמו הונגריה, פולין, איסלנד, רומניה ואלבניה. במשחק בודד כזה או אחר אנחנו יכולים לנצח כל אחת מהן. שיטת ההעפלה ליורו הזה נועדה בעיקר לנבחרות בסדר הגודל שלהם (ושלנו), וכואב לי כאוהד גדול של נבחרת ישראל שאנחנו לא שם.
5. אי אפשר שלא להתייחס לנבחרת ספרד. הקבוצות הספרדיות - ריאל מדריד, ברצלונה, אתלטיקו מדריד וסביליה - שולטות בכדורגל האירופי, אבל קשה לשייך את הנבחרת לקבוצות. השחקנים הבולטים בקבוצות הללו לא ספרדים. לאו מסי, ניימאר, רונאלדו וגריזמן הם דוגמה, אבל עדיין יש לספרד שחקנים טובים ואיכותיים בטופ של הכדורגל העולמי.
דויד סילבה, אנדרס אינייסטה, קוקה, ססק פברגאס ומוראטה ינסו לשחזר את מה שהנבחרת הזו עשתה לפני כמה שנים. דור הזהב הספרדי הולך ומתבגר, וזו הזדמנות מבחינתם לעשות עוד טורניר גדול. לזלזל בספרד אי אפשר. היא יכולה להגיע לשלבים הגבוהים, אבל נבחרות כמו גרמניה או צרפת נראות לי פייבוריטיות.
6. בכל טורניר גדול יש גם נבחרת אחת שמפתיעה. קרואטיה יכולה לדעתי להיות הסוס השחור בטורניר. השחקנים שמובילים את הנבחרת הזו - לוקה מודריץ' ואיבן ראקיטיץ' - נשארים מתחת לרדאר בקבוצות שלהם. אף אחד לא ירשום את שמו של ראקיטיץ' בברצלונה לפני מסי וכנ"ל לגבי מודריץ' בריאל מדריד, שם רונאלדו הוא המלך הבלתי מעורער. בקרואטיה, לעומת זאת, הם כוכבים גדולים ומצפים מהם להיות מנהיגים. הם יכולים להפתיע ולהפוך לשיגעון של הקיץ.
אקו"ם