 |
/images/archive/gallery/110/375.jpg אור קניספל
צילום: נעם וינד  |
|
|
| אור קניספל קיבל 0 שקל על הטור הבא |
|
|
|
| גל אוחובסקי חשף השבוע ב"עכבר העיר" כמה משלמים לו. אין מה לעשות, העיתונות הכתובה זה כבר לא מה שהיה פעם |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
קשה להגזים בתרומתו של גל אוחובסקי לתרבות הישראלית, לפחות יחסית לגילו. הוא פיתח שיח חדש על תרבות כשהקים את "תרבות מעריב" (שאי אפשר להמעיט בחדשנות שלו, כשקם), הוא הכניס את הרטרו לאופנה, כשגיבש את הפסקול של "שירת הסירנה", וחשוב מכל, ביחד עם בן זוגו איתן פוקס הוא הכניס קצת מההוויה ההומואית ללב המיינסטרים, עם "יוסי וג'אגר" ו"פלורנטין". וזו כמובן רק רשימה חלקית מאוד, שלא כוללת את "אוחובסקי בדרכים" מימי "חדשות", את "העיר" (ו"ציפורה") מימי מלחמת המפרץ ואת "המעגל הקטן" בטלוויזיה. איש רב זכויות.
אחרי שלקחו לו את "תרבות מעריב", והפכו אותה ל"פרומו" בשבוע שעבר, אוחובסקי כנראה באמת התעצבן, וממעמקי המדור שלו בעמוד האחורי של "עכבר העיר", הוא יצר עוד תקדים: אוחובסקי חשף כמה הוא מרוויח.
זה אמנם דורש מתמטיקה קצת מסובכת, אבל עם קצת ריכוז אפשר להגיע לסכומים המדויקים שאוחובסקי רק רומז עליהם. ב"מעריב" הוא הרוויח, לפי עדותו, 19 אלף שקל (פלוס רכב וסלולרי). סכום שהולם, גם אם בקושי, את הישגיו התרבותיים, ואולי קצת גדול על כמות המלים ששפך במדור האישי שלו (אז ב"סופשבוע") ובביקורות המוזיקה שכתב ב"תרבות". כשביקשו לקצץ בשכרו, אוחובסקי החליט, כנראה בצדק, להחליף אכסניה.
החישוב הכלכלי לא היה
נר לרגליו כשקיבל את הצעתו של אמנון רבי, אז עורך "העיר", לכתוב שם את אותו טור אישי, פחות או יותר, ואת אותן ביקורות מוזיקה, תמורת מחצית הסכום. אלא שעכשיו, כשקיצצו במחצית גם את המחצית (אני הגעתי ל-5,000 בערך. ואתם?), וגם שינו את שמו של המוסף שהקים בעיתונו הקודם, אוחובסקי הגיע למסקנה שקרנה של העיתונות הכתובה ירדה.
אוחובסקי כתב כבר מזמן, שמה שעיתונים מחפשים עכשיו הוא עורכים בני 26 שיסכימו לקבל 6,000 שקלים בחודש. מי שעובר את הגיל וצריך קצת יותר כסף, צריך לעזוב את המקצוע או לעבור לטלוויזיה. והוא פחות או יותר צודק.
אבל לא מדובר ברשעות של בעלי העיתונים או בתאוות בצע. גם המו"לים לא מדפיסים בימינו את כמויות המזומנים שהם היו מדפיסים בשנות השמונים. למעשה, מאז כניסתו של ערוץ 2, הצטמצם חלקה של העיתונות הכתובה בעוגת הפרסום ל-50 אחוז, וההכנסות הצטמצמו במקביל.
חברי שכותבים במוספים או במגזינים תמורת 200-300 שקלים לכתבה של 400 מילה, יודעים שהם לא עושים את זה בשביל הכסף. הם עושים את זה כדי שיקראו אותם, כי זה כיף, כי חשוב להם להישאר בעניינים, וכי מחר הם יקבלו פינה בטלוויזיה וירוויחו עליה את אותו הסכום, רק בדולרים. חברים שכותבים באינטרנט, אגב, עושים את אותו חישוב, אבל מקבלים חצי.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
לך תהיה טאלנט
|
|
|
 |
|
|
|
אל תבינו אותי לא נכון. המצב הזה די מחורבן. אנשים מוכשרים צריכים להיות מתוגמלים לפי הכישרון שלהם. אבל אלה חוקי המשחק, וכישרון כתיבה שווה פחות, בימינו, מהכישרון לצחקק בטלוויזיה.
אלא שגם בטלוויזיה, איפה שכולם מרוויחים יותר, יש כאלה שמרוויחים הרבה יותר: הטאלנטים. ככה זה עובד בשוק החופשי. אם יש לך כישרון - ובשואוביז כמו בשואוביז, מדובר בכישרון לפנות לקהל שהמפרסמים מחזרים אחריו, אתה (או את) תהיה טאלנט, תופיע בפרסומות, תהיה כוכב טלוויזיה, ותרוויח 20 אלף שקל על כל טור שתכתוב לעיתון העשיר של המדינה.
לא חסרים טאלנטים כאלה, שאנשים קונים עיתון רק כדי לקרוא אותם. בן כספית, אודטה, נחום ברנע, יאיר לפיד, עלי מוהר - כל אחד מהם שיציעו לקצץ לו בשכר יכול לארוז את חפציו, לעבור לעיתון המתחרה ולקבל שם עוד יותר ממה שהוא מקבל עכשיו.
ואנחנו, הרגילים? נמשיך לעבוד קשה, עד שיכירו בנו כטאלנטים, או שנמצא דרך להרוויח יותר כסף, במשהו יותר כיפי מעיתונות כתובה. לא ברור, אגב, אם יש עבודה יותר כיפית מעיתונות כתובה (אולי רדיו, אבל שם מרוויחים אפילו פחות).
אוחובסקי צודק. כולנו צריכים להרוויח יותר. אבל במשכורות שאנחנו בקושי חיים מהן אפשר לגדל משפחות מרובות ילדים באופקים. זה עניין של בחירה, ואנחנו עושים את הבחירות שלנו לבד. אוחובסקי בחר להרוויח עכשיו רבע ממה שהרוויח ב"מעריב". ככה זה ב"העיר". כשיחליט להצטרף לידידו יואל אסתרון ב"ידיעות", יוכל להרוויח יותר. ועד אז, ש"ללכת על המים" יעשה את המיליונים. | | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
