 |
/images/archive/gallery/545/962.jpg דרור מזרחי.
צילום: יח''צ  |
|
|
|
|
| דרור מזרחי סבור כי השילוב של קהילה מפולגת ומנוצלת פוליטית, עם משטרה כנועה, ישאיר אותנו בציפייה ליום בו נוכל להפוך חלום למציאות – להיות קהילה חופשית בארצנו |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אתמול הוכיחה משטרת ישראל, שוב, כי מאחורי דחיית מצעד הגאווה בירושלים, לא עומדת דאגה כנה לבטחון הצועדים, כי אם כניעה חסרת אחריות לגורמים פוליטיים מסיתים.
בפעם הקודמת היתה זו מלחמת הברירה בלבנון, שבגללה הצדיקה המשטרה את כניעתה למסיתים והודיעה שמפאת חוסר כוח אדם לאור הקצאת המשאבים לצפון, היא לא תוכל לאבטח המצעד, וגם חלק מהקהילה, שהחליטו להצטרף אל החברות הגדולות ובנק לאומ(נ)י ולחבק חיבוק קייצי ומזיע את תושבי הצפון, התלכדו סביב הסולידריות עם הצפון הישראלי.
ואתמול התבשרנו בשורה חגיגית, כי שוב לא יוכל להוציא "הבית הפתוח" מצעד בתאריך החדש (21.9), וזאת לא אחרת מאשר בגלל שתאריך זה יוצא יום לפני ערב ראש השנה היהודי, ומשטרת ישראל תהיה טרודה, שוב, בהשלטת סדר באירועים אחרים, ושוב, איך לא, צורף גם הטיעון כי זה עשוי ל"פגוע קשות" ברגשות
החרדים.
את הידיעה המלבבת הזו הקדימה הידיעה כי שרת החינוך, פרופ' יולי תמיר (העבודה), קוראת לקהילה הגאה להתחשב, להתגמש ולהיות קשובה לרגשות הציבור החרדי, ולהתמקד באיזון המצב.
לכאורה, הדברים של תמיר משקפים, כרגלה וכהרגל מפלגתה, את הקונצנזוס (פחות או יותר), אבל האם מצופה ממי שהצטלמה בבחירות כשמאחוריה דגל הגאווה, והעלתה לאוויר הדיון הציבורי קריאות נעימות ו"פרו-גייז", שתספק קריאות קונצנזואליות ותקרא לקהילה לנהל דיאלוג על זכותה הבסיסית לצעוד בעיר חופשית? האם לא מצופה ממנה שתלחם בשיניה, ממקום מושבה בקואליציה ובמשרד החינוך, למען מי שבקשה את קולם לפני מעט יותר מ-100 ימים בלבד?
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
| הצטרפה לקונצנזוס. שרת החינוך, פרופ' יולי תמיר. צילום: ברקאי וולפסון
| /images/archive/gallery/494/275.jpg  |
|
|
|
 |
|
 |
|
להיות קהילה חופשית בארצנו
|
|
|
 |
|
|
|
ידוע לכל כי אני עצמי פעיל לא מעט זמן במרצ ועומד בראש תנועת הנוער הגאה שלה, אך גם אם לא הייתי, לא קשה להבין שכרגע מרצ היא היחידה שמגנה על זכויות הגייז בכנסת.
זה נכון, זה אמנם משמח אותי כחלק ממנה, אך זה גם מאד עצוב. הלא לפני היותי פעיל מרצ, אני פעיל למען זכויות אדם בכלל, ובפרט למען זכויות להט"ב. היות הכנסת מופקרת לאמירות שטנה ושנאה, בלי כל הגנה רצינית, מעורר בי שאלות רבות לגבי רמת ההפנמה של הקהילה שבלי כוח גאה בכנסת, תמשך ההומופוביה, ימשיכו ההסתות משולחות הרסן של החרדים והדתיים, וימשיכו להגביל את החופש שלנו.
אני מודאג, אבל רואה רחוק ופונה אל קהילת הלהט"ב להתעשת, דווקא עכשיו, בימי "חשבון הנפש" והדין, ולעשות עם עצמה חשבון נפש קל, ולחשוב האם המשך עמידתה מאחורי מפלגות שנמצאות עמוק בתוך הארון, זה הדבר הנכון, וקורא להבין שזה בידינו – רק בידינו.
השילוב של קהילה מפולגת ומנוצלת פוליטית, עם משטרה כנועה, ישאיר אותנו בציפייה דרוכה ממושכת ליום בו נקיים את מצעד הגאווה בירושלים, וליום בו נוכל להפוך חלום למציאות – להיות קהילה חופשית בארצנו.
דרור מזרחי משמש יושב ראש תנועת "הצבעים שלנו", תנועת הנוער ההומו-לסבית של מפלגת מרצ
| | | | | |
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
