 |
/images/archive/gallery/563/520.jpg צילום מסרטו של גדעון בועז, ''השנים השקופות''.
הצילום מתוך אתר הסרט  |
|
|
|
|
| בסרטו "השנים השקופות", הבמאי גדעון בועז מביא מונולוגים של הומוסקסואלים בשנות השישים והשבעים לחייהם. דן לחמן תרגם לעברית מונולוג של אחד המשתתפים. יש חיים אחרי גיל חמישים, גם כשאתה גיי |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
בסרט "השנים השקופות" מדברים שישה גברים הומוסקסואלים מבוגרים, בין הגילאים 65 ל-75, על חייהם. המושג "השנים השקופות" מתייחס לכך שאם בשנות הנעורים אותם גברים היו מחוזרים, כעת אף אחד לא רואה אותם יותר. הם הפכו לשקופים, בלתי נראים.
 |
| כשהומואים נעשים שקופים |
|
בסרטו ''השנים השקופות'' מראיין הבמאי גדעון בועז שישה הומואים בעשור השביעי לחייהם ומנסה להבין את ההתמודדות עם הזיקנה והתייחסות הקהילה. ראיון |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
 |
זו איננה בעיה הומוסקסואלית. נשים בגיל הזה נמצאות באותו מצב. גברים מבוגרים דווקא מחוזרים, לעתים באלימות כמעט, על ידי נשים מבוגרות ובודדות.
מה שמעניין בראיונות שנתנו האנשים היא נקודת ההסתכלות הייחודית ויכולת ההתבטאות של כל אחד מהם. מובן שחבל שאין אפשרות להשמיע את הקולות, להראות את ההבעות. נשארות המלים והן מרגשות.
בכתבה שלפניכם מובא תמלול אחד המונולוגים המוקרנים בסרט, באורך של מספר דקות, מאת דואיין, הומוסקסואל בסוף שנות השישים לחייו.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
"ממשיכים לספור קדימה"
|
|
|
 |
|
|
|
תמיד חיפשתי מודל לחיים, מישהו שידריך אותי לחיים מוצלחים, אך מעולם לא מצאתי. רציתי מורה לחיים, ולא היה לי. נהפכתי למודל של עצמי, למדריך של עצמי, וסופו של תהליך שנעשיתי כל מה שרציתי להיות. זה די מדהים בעיניי.
עלו שאלות כגון 'איך חווה את חייו גבר הומו?', 'האם הוא מבלה את חייו כטורף מיני, הנמצא עמוק בתוך סצנת הסמים רוב הזמן, או שהוא חווה אותם כמו כל אדם אינטליגנטי ובוגר, כזה שגם מחפש סקס אך זה לא עיקר עיסוקו? גבר שגם קורא, שהחיים הטובים שלו אינם רק בשטח חיפוש מין מתמיד כל לילה.
הקלישאות המזומנות לבני אדם אינן נבדקות כלל: קלישאת הגייז, קלישאת הדתיים. שום קלישאה הנאמרת כלאחד יד אינה נבדקת לעומק. הן באות כעסקת חבילה לאלו הנמצאים בתוך הקלישאה ולאלו המסתכלים מבחוץ על נושאי הקלישאה. אם קיבלת על עצמך את הדעה הקדומה הזאת, אינך יודע אפילו שאתה מוגדר בדיוק דרכה. תמיד חשבתי שצריך להגדיר מחדש ולא להיות מוגדר על ידי המוכר והקלישאתי. רוב בני האדם מוגדרים על ידי הדעות הקדומות של עצמם, של הסביבה שלהם, של הכנסייה שלהם.
תמיד חשבתי שזו שאלה של הגדרה. מי הוא המגדיר אותך? מי מילא לך את המוח בשטויות שאתה מאמין בהן, בעיקר
לגבי עצמך? העניין הוא בשאלה האם אתה תהיה מוגדר על ידי אחרים או שתמצא ותמציא את ההגדרה האישית שלך עצמך?
תמיד נמשכתי לרעיון של אנשים עם רצון, עם נחישות, אלו הלוקחים את רצונם ויוצרים את חייהם. זה כל מה שזה: להבין ולהיות בעל כוח רצון; להיות בעל אומץ אישי לשנות לצאת מהדפוס, מהקלישאה.
ברמה האישית, אני מסתייג מרעיון הנישואים. אלו רעיונות תלויי-היסטוריה, לא מחויבי מציאות. הם צריכים להיות מוגדרים מחדש. הומואים צריכים להיות מוגדרים מחדש, לא לאור הגדרות היסטוריות עתיקות. הומואים צריכים להתארגן בדרך שתרחיק אותם מקלישאות הטרוסקסואליות עתיקות. גם שם הן הולכות ומתפוררות חלק גדול הדעות הללו.
ואני לא רוצה שאיזה אפיפיור מזוין יגיד לי שהיחסים שלי עם פרד אינם חוקיים. אנחנו חיים יחד ארבעים ושש שנים. מי יגדיר לי את המשמעות העמוקה של חיינו? הכנסייה? אנחנו יחד ארבעים ושש שנים וממשיכים לספור אותן קדימה.
|
|
|
|
|
|
|
 |
| הכנסייה תגדיר את המשמעות של חיינו? האפיפיור. צילום: אי פי איי
| /images/archive/gallery/554/546.jpg  |
|
|
|
|
|
|
|
"לצעירים אין מה להציע"
|
|
|
|
|
|
|
זה לא תמיד היה כך, כמובן. החיים היו סודיים ונסתרים. היינו חברה של לחיצות יד סודיות, אחוות אגודת סתרים. ברגע שייצבנו את הקשרים זה נהיה נפלא כי היו כל כך הרבה דברים שניסו לקרוע את היחסים שלנו ולגרום לנו לפרק את הקשר. נוצרו לנו יותר ויותר דברים לחלוק זה עם זה. זה לא אומר שביטלנו את עצמנו אחד מול השני. הוא איננו משובט שלי ואינני משובט שלו. אתה לומד לכבד את מרחב המחייה של האחר. אינך יכול לצפות מהאחר לחשוב כמוך, הוא חייב להישאר אחר.
פרד איננו מתעניין בבודהיזם, למשל. אני כן. כך שיש לי את החברים הפרטיים שלי משטח העניין הבודהיסטי שלפרד אין שום חלק בו. אדם איננו יכול להיות הכל למישהו אחר. עכשיו, שהזדקנו, זה נפלא. עשינו את ההחלטות הנכונות בזמן המתאים. התיאום שיצרנו בינינו אז, לא ממש בקלות, משתלם ומאזן אותנו היום.
זה הנפלא ביחסים הומואיים. האנשים יחד לא מפני שהם מפחדים ללכת לגיהינום. הם יחד כי הם רוצים להיות יחד. אתה יודע, כמו שהדתיים אינם מוציאים את אפם מספר התנ"ך, ההומואים אינם מוציאים את אפם משבועוני אופנה וצרכנות או מירחוני כושר או דברים שכאלה. כדאי להם לבדוק את העולם. הם יעזרו לעצמם אם יבינו אותו...
אין שום דבר רע בסקס. ההיפך: סקס הוא דבר נפלא. אך לעבור את כל חייך בלהסתכל על הזין שלך זה מגוחך. אתה מחמיץ כך את העולם, זה הופך אותך לצר-אופק, ללא-אינטליגנטי. אולי לא 'לא-אינטליגנטי', אבל במקום לקרוא אתה מסתכל על הזין, או שלכל היותר חומר הקריאה הוא חוברת פורנוגרפיה. אלו חיים צרים ומטופשים קריאה עושה אותך יותר אינטליגנטי בכל זאת.
אם אתה שם את כל הביצים שלך בסל אחד, אתה מגיע לגיל שישים ומגלה שהן הרקיבו. אף אחד לא שם על הביצים שלך יותר. אתה חייב להגדיר את עצמך. מעולם לא הגדרתי את עצמי כצלם, מעולם לא הגדרתי את עצמי כנוצרי. מעולם לא הגדרתי את עצמי כהומו. כצלם אני חוץ למעגל הצילום המקובל. כגבר הומו, אני חי אחרת מהמעגל המקובל. אני לא מוכן לבלות את חיי בישיבה בג'קוזי אצל מישהו, ללכת לבר ולחכות לאיזה זר שיעניק לי תענוגות בירידה על ברכיו הגרומות. תמצאו לכם חיים אמיתיים.
אני אוהב דברים ישנים, אני מחבב אנשים מבוגרים. אני מכבד דברים ישנים יותר מדברים חדשים. אולי בגלל שאני זקן, אך אני אוהב את אלו ששרדו בהצלחה. אני מעריך דברים שנצברו עם הזמן. בתרבויות אחרות זה נחשב לחכמה. בסין, למשל. שם היה כבוד לאלו שחיו זמן ארוך.
לצעירים אין מה להציע. זו האידיאה היוונית שהמבוגר מציע לצעיר חכמה והדרכה ולצעיר כל מה שיש להציע בתמורה זה גופו, לעתים גם יופיו. כך נוצרת במבוגרים תכונת טיפוח הצעירים, להיות מדריך לחיים, מדריך נפשי, לעזור לצעיר לסבול פחות. זה צורך שלרוב אינו מעורב בתשוקה מינית. זה סוג של אבהות ממין שונה. אתה לא חייב להיות אב ביולוגי, להוליד שבעה ילדים משלך. יש מספיק כאלה שצריכים את היד המושטת שלך.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"פסק זמן להתבוננות פנימית"
|
|
|
|
|
|
|
בצעירותי קראתי את 'ציפור הנעורים המתוקה' של טנסי ויליאמס, מחזה על שחקנית מבוגרת הנוסעת ומתמכרת לחברתו של ג'יגולו צעיר. כל עניין קיבעון הנעורים הזה, כל צורת ההתייחסות שהייתה נהוגה, לא עניינו אותי. לא עניינו אותי צעירים. הייתי מעוניין לפגוש מבוגר. מישהו שהיה יכול ללמד אותי, ולו מעט על החיים.
כל החלומות הללו שיש לך בגיל עשרים, שכח מהם. אם אתה בגיל ארבעים וחי עדיין עם הוריך, התבנית הסגורה שלך הושלמה. קשה מאוד להשלים עם 'אוי השיער שלי פוחת' או "אוי אני כבר לא מצליח למצוא מישהו חדש כל יום, 'אני עדיין באותה משרה דפוקה תחת, ולא יהיה לי יותר קידום, ואין לי יותר מדי ידידים בחיי', 'הו, זה באמת נורא'".
הזדקנות איננה הדבר הגרוע ביותר העשוי לקרות לך. תתרגל לרעיון. זה יקרה לך מהר ממה שאתה חושב. האמן לי. כל אשליית הנעורים הזאת, כל אשליית ההשתוקקות... אם אתה בונה את עצמך על חשקים, לחשוק ולהיות נחשק, זה הולך להעלם אם אין בך משהו מעניין באמת, אם אין לך עניין אמיתי בשום דבר אחר. אף אחד לא ירצה אותך אם תהיה סתם הומו זקן בלי כלום להציע.
מכיוון שזכיתי לקבל את החיים שתמיד רציתי בהם, אני מקווה שהם ימשיכו כך, הרבה ככל האפשר. הדבר שאני מכין את עצמי אליו עכשיו במחשבות שלי הוא להתכונן למותי.
הסינים או ההודים אומרים שאחרי שגמרת לעשות את מה שנועדת לו על פני האדמה, נשאר לך רק להכין את עצמך למוות... אחרי שבני משפחתך בגרו, אתה מתחיל לחלק את הונך הנפשי למקומות אחרים. אתה לוקח פסקי זמן להתבוננות פנימית ומתחיל לחפש משמעות חדשה.
| | | | | |
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
