מתוק לו, מתוק לו
"החיים על פי דן" (סטיב קארל) ו"אף פעם לא אהיה שלך" (מישל פייפר) הן שתי קומדיות רומנטיות חדשות, שמצליחות להמציא מחדש את הז'אנר השחוק ומעניקות לקהל משהו לו חיכה מזמן
וידאו: העולם על פי דן nrgtv
סטיב קארל הוא כבר התחלה טובה לשבירת הקרח ביני לבין הקומדיה הרומנטית שלפני. "Dan in Real Life", שזכה, שלא במפתיע, להיקרא בעברית "העולם על פי דן" - ואולי בעצם כן במפתיע; דווקא כשכבר יש "Life" בשם המקורי נמנעים מתבנית ה"החיים על פי" ובוחרים ב"עולם"? עולם מוזר – ובכן, "העולם על פי דן" עוסק כמובן בעולמו של דן (קארל), עיתונאי אלמן שמגדל בגפו את שלוש בנותיו, ואיתן הוא יוצא לחופשה מגה-משפחתית בבית הוריו. כבר בדרך הוא מספיק להסתכסך עם כולן – לבכורה הוא לא מרשה לנהוג, את האמצעית הוא מנתק מבחיר לבה, והקטנה – טוב, היא עוד קטנה, אבל חכו-חכו, איך הוא יתעלל בה כשתגדל.
כל זה מספיק כדי להוציא את דן להתאוורר קצת מחוץ לבית, ושם הוא לוקה במה שמכונה בספרות המקצועית "אהבה ממבט ראשון", ובשפה הקולנועית – ז'ולייט בינוש. רק מה? בינוש כבר תפוסה, ולא סתם תפוסה – היא בת זוגו של אחיו (דיין קוק) אותה הביא למפגש המשפחתי כדי להשוויץ. מכאן ואילך הסיטואציות הקומיות כבר כותבות את עצמן.
"העולם על פי דן" מזכיר מעט את "רסיסי אפריל" - קומדיית האינדי המצליחה של פיטר הדג'ס, שגם במרכזה עמד מפגש מביך בין גיבורה נורמלית למשפחתה המטורללת (שנושאת אותו שם משפחה – ברנס). הדג'ס (ושותפו לכתיבה פיטר גארדנר) יודע לכתוב פאנצ'ים וסיטואציות קומיות, וקארל בוודאי שיודע לשחק אותן. הכוכב שלכד את עיני הצופים בעיוותי פנים ב"ברוס הגדול מכולם" מגלה כאן דווקא את יכולתו למשחק קומי סולידי, מדויק ולא מתאמץ. לקארל יש תזמון מעולה, הוא יודע להגיש שורות באופן מושלם, והוא גם מתחיל להפגין את הצד הדרמטי שבו בהרבה פחות זמן ממה שלקח לג'ים קארי, למשל. בכך הוא ממצב את עצמו כבר בשלב מוקדם יחסית בקריירה שלו כשחקן, ולא רק כליצן (להזכירכם, "ברוס" יצא רק ב-2003, ו"בתול בן 40", הלהיט הראשון שלו, ב-2005).
אין הרבה חדש בבדיחות של "העולם על פי דן", כמו גם ברעיון הקומי הבסיסי שהוא מציע. אבל בעזרת דמויות משנה מוצלחות, קאסט מצוין (שכולל את שלוש הצעירות שמגלמות את בנותיו של דן ואת ג'ון מאהוני ודיאן ווסט כהוריו) והרבה פיל-גוד, הוא מבטיח צפייה נעימה ולא מזיקה.
למטה: הטריילר של "העולם על פי דן"
משולש פראי נוסח דמי מור
וידאו: אף פעם לא אהיה שלך nrgtv
"אף פעם לא אהיה שלך" היא הקומדיה שכה חיכינו לה מבית היוצר של התסריטאית/בימאית/מפיקה המבריקה איימי הקרלינג. עם סרטים כמו "נעורים בקצב מהיר" ו"קלולס", הקרלינג הייתה הג'אד אפאטו של זמנה. אבל הקרלינג עובדת לאט, ומאז "לוזר" החביב ב-2000 לא שמענו ממנה. "אף פעם לא אהיה שלך" הן חדשות טובות.
במרכז הסרט עומדת רוזי (מישל פייפר), מפיקת טלוויזיה בסביבות גיל הארבעים (תלוי מי שואל ובאיזה שלב במערכת היחסים), שמתאהבת בחנון ג'אד-אפאטואי טיפוסי, שנון, מלא חן, וצעיר ממנה בהרבה (ראד). במקביל, היא מלווה את התבגרותה הצוברת תאוצה של בתה איזי, ונאלצת להילחם במניירות של כוכבת הסדרה בריאנה (סטייסי דאש), במניפולציות של העוזרת האישית שלה ג'יני (שרה אלכסנדר), באטימות של בעל האולפן (פרד ווילארד), בקלפטומניות של בעלה לשעבר (ג'ון לוביץ'), ובמעשיות של "אמא טבע" (טרייסי אולמן).
הקרלינג מציגה כאן את הכתיבה המבריקה, השנונה והאירונית שהקנתה לה תהילה. הסרט כולל שלל בדיחות פנים-אמריקניות שיחלפו לקהל הישראלי מעל הראש (איזי עושה חיקוי של פונזי בעת
מתיחה טלפונית להנרי ווינקלר, ובקהל – דממה), אבל גם מספיק כאלו שלא. את השורות הטובות במיוחד, אגב, היא שומרת ללוביץ', שמנסה לדבריו להיות הברוס ויליס לדמי מור במשולש המסוכן הזה ("כשהיא כועסת היא תמיד מתחילה לדבר בקול גבוה ודק. אחרי מסיבת הרווקים שלי, רק כלבים יכולים היו לשמוע אותה!").
בתוך הקומדיה הרומנטית השגרתית למראה הזו טמונים גם מסרים חברתיים לא סמויים כלל: מבט ציני, אך בנימה אוהדת, על הדרישה החברתית שאינה יודעת שובע לנעורי נצח; לעג לאופן השמרני בו מעקמת החברה עין למול רומן בין אישה מבוגרת לגבר צעיר (בעוד המקרה ההפוך מתקבל כמובן מאליו); וסאטירה לא מקורית במיוחד, אך מצחיקה ורלוונטית כתמיד, על התעשייה ההוליוודית המזויפת ורבת התככים.
פייפר היפהפייה היא גיבורת הסרט, כאמור, אך הכוכב האמיתי הוא ראד, שמתגלה כאן במלוא כישרונו המתפרץ. הוא עשוי להתגלות כבן סטילר הבא, מעידה עליו רוזי, ובצדק. ראד, שהחל את דרכו אצל הקרלינג ב"קלולס", דשדש במקום עד כה. כאן הוא מקבל לראשונה הזדמנות לשאת תפקיד קומי ראשי על כתפיו, והוא עומד בו בכבוד רב, גם למול דמותה המאיימת ולמודת הניסיון של פייפר. הוא מפגין מנעד קומי מרשים, מתנהל בקלילות מבדחת, ויוצר כימיה נהדרת עם פייפר (שמבוגרת ממנו בפועל ב-11 שנים). "אף פעם לא אהיה שלך" צריך להיות ההזדמנות שלו לפרוץ. הקהל בשל מאי פעם לגיבורים הגבריים החרמנים והלוזרים של ג'אד אפאטו.
עודף מעשרים מילה: צמד קומדיות רומנטיות קליל, משעשע ולא סכריני עד בחילה. מומלץ כפעילות חוץ-תרבותית טרום-התכרבלות חורפית משותפת מול התנור.
נא להמתין לטעינת התגובות
