בואו נדבר על סקס
גם אם קהל היעד של "סופרדבאד" לא ישכיל להבין את המסר המעמיק שלו, הרי שלניב שטנדל יש תובנות נפלאות על נעורים אבודים בדרך לפוסי הלוהט של הוליווד. וכן, סת' רוגן מוכתר רשמית כגאון
וידאו: סופרבד טריילר nrgtv
ההבדל היחיד בין הסרטים בשושלת טמון בשאלה עד כמה נמוך מוצב רף הבהמיות. אם "אמריקן פאי", הסרט הארכיטיפי של דורו, הציג שלל סיטואציות קומיות מביכות שמיישמות ואריאציות מחרידות ומצחיקות על סקס, הרי ש"סופרבאד" בוחר פשוט לדבר מלוכלך. כלומר, להגיד "פוסי" בערך כל משפט שני, ולדון בדרכי ההגעה ליעד בכל משפט רביעי.
בכלל, בעיקר בחלקו הראשון, "סופרבאד" הוא סרט פטפטני למדי, משהו דומה למה שהיה קורה אם היו נותנים לקווין סמית לביים את "אמריקן פאי". זה ברור כבר מסיקוונס הפתיחה, המלווה את שני הגיבורים, סת' (ג'ונה היל מ"הדייט שתקע אותי") ואוון (מרק סרה מ"משפחה בהפרעה"), בדרכם מביתו של אוון, דרך הסופרמרקט, אל בית הספר. בדרך הם לא עושים כמעט דבר מלבד לדבר, ולדבר על סקס: אתרי פורנו, הציצים של אמא של אוון, ה-3/4 מציצה שקיבל פעם סת'. מה לא. כי זה מה שאוון וסת' יודעים הכי טוב: לדבר. לעשות? בזה הם קצת פחות מוצלחים.
אבל לדבר הם באמת יודעים נהדר. התסריט הסמי-אוטוביוגרפי של סת' רוגן (כוכב "הדייט שתקע אותי") ואוון גולדברג (עכשיו נחשו על שם מי נקראים הגיבורים) מכיל דיאלוגים מבריקים למכביר, וולגריים להחריד ומצחיקים להפליא (וכוללים, כך נמסר, 186 אזכורים של המילה "פאק", שזה הספק לא רע לסרט של 114 דקות).
עלילות סת' ואוון בדרך למסיבה הם הקצפת, אבל הדובדבן מגיע בכלל בדמות עלילת המשנה שמלווה את פוגל, חברם היהודי ודוחה-הכוסיות של השניים. פוגל – או בשמו המקצועי, מק'לאבין – מסתבך במהלך שוד מזוין, ומוצא עצמו במושב האחורי של ניידת משטרה. אלא שמסתבר שהוא נפל על השוטרים הכי פסיכים שנחתו על המסך מאז "רינו 911": הם שותים לשכרה, צולפים לתמרורים, מדליקים את הצ'קלקה מתי שמתחשק להם ומכבים את מכשיר הקשר מתי שלא, ובקיצור – לוקחים את החוק לידיים. אם ליפול לידיים
של המשטרה, זה רק עם צמד סטלנים שכזה.
מונולוג הסיום של הצמד (שאת אחד מהם מגלם רוגן עצמו) מרמז במידה רבה על המקום ממנו צמח התסריט של רוגן וגולדברג, צמד מבוגרים שמביטים בערגה, בלי שמץ של פטרונות או בוז, על נעוריהם. הסרט הזה הוא סיפור משולח רסן של געגועים לתקופה הפרועה ושטופת ההורמונים של הנעורים, אבל גם שרטוט מדויק של הרגע שבו החלק הזה של החיים נגמר. החברים נפרדים, הדרכים מתפצלות, והחיים ממשיכים. פתאום בנות זה לא רק חור שחור, אלכוהול זה כבר לא ביג דיל, וחבר טוב זה לא רק אחד שאפשר לפנטז איתו על אורגיות, אלא אחד שאפשר לומר לו שאתה אוהב אותו בלי להתבייש. לא בטוח שחלק הארי של קהל היעד של "סופרבאד" יבין את זה, אבל יש לו זמן. עד אז, שימשיך לשנורר בירות, לחתור לסקס, ולגעות מצחוק מול קומדיות נעורים מטופשות ונפלאות כמו "סופרבאד".
עודף מעשרים מילה: קומדיית נעורים קלאסית, עם מתבגרים שטופי הורמונים, טונות של בירה ויותר דיבורים על סקס מאשר מעשים. בקיצור – Superbadass.
נא להמתין לטעינת התגובות
