אמריקן אקספרס
מלבד זה ש"אמריקן איידול" היא סדרת הטלוויזיה המצליחה באמריקה, מלבד 30 מיליון הצופים שלה, מלבד סיימון קוואל: העונה ה-7 התחילה, ועדי סגל מנסה להבין מה נשתנה
בואו נסתכל כאן ברטרוספקטיבה על מבחן התוצאות. בסופו של דבר, אחרי קלי קלרקסון מה נותר - יש לנו חמישה זוכים נוספים שאני בספק אם מישהו זוכר את שמותיהם, אינספור בדיחות במונולוגים של תוכניות בידור על סנג'ייה וקליי אייקון, סרטון אחד ב-יוטיוב של קלי פיקלר ב"האם אתה חכם יותר מתלמיד כיתה ה'" ("הונגריה זאת מדינה?!") והמון פרסום סמוי בפריק שואו הגדול בהיסטוריה. אז אם הסלבריטאים היחידים שיצאו מהתוכנית מאז העונה הראשונה הם השופטים, מדוע אנחנו ממשיכים לבוא ולבקש עוד מהצ'יזבורגר השמנוני הזה? כנראה שפשוט מדובר בסדיזם הטבעי שלנו.
"אמריקן איידול" שומרת על גדולתה בשל אותן סיבות שמושכות אליה ביקורת קשה כל כך - שלבי האודישנים. אותו שלב שמציג אנשים מתפכחים מאשליות הגדולה שלהם, תוך כדי התעללות מילולית לנגד מיליוני צופים בעולם. שלב שאנחנו אוהבים כנראה יותר מכל חלק אחר בתחרות. תודו בזה, הרבה יותר כיף לצופה הממוצע לצפות בסיימון בועט בסוס מת מאשר רוכב עליו אל עבר חוזה התקליטים.
ניתן לטמון ידינו בניתוח סוציולוגי של המניעים המובילים אותנו להתענג על סבלם של אחרים, אך קצרה היריעה מלהכיל את ההליך המורכב של פשיטת הרגל המוסרית שהדור הזה עובר. בואו נסתכל על זה כעל עובדה בשטח - אנחנו
ואולי בעצם זה לא עניין סדיסטי. אולי מדובר פשוט בתחושת סיפוק לצפות בהתפכחות של אנשים מיומרותיהם. הרי מדובר באנשים אשר בחרו להשאיר את עצמם לחסדי השופטים בידיעה מראש כי מדובר בתחרות. במובן הזה, ניתן להסתכל על זה כעל "טיפול בהלם". התערבות נחוצה לריפוי מגלומניה לא מוצדקת. מהכיוון הזה, סיימון איננו תליין, כי אם מלאך גואל, העוסק בהמתת חסד. ומה יותר אכזרי? לעצור את המתמודדים הזייפנים המביכים את עצמם בטלוויזיה או לתת להם להמשיך ולצנוח עמוק יותר ויותר אל תוך הטירוף הפנימי שלהם, שמוביל אותם להאמין ביכולות הזמרה שלהם?
בין אם מדובר בסאדיסטיות או בידור תמים, דבר אחד בטוח - "אמריקן איידול" כנראה פשוט עובדת על משהו פרימיטיבי ובסיסי מאוד בנו הצופים, בצורה אפקטיבית כל כך, שכל ניתוח של התופעה צריך להישמר עבור האנתרופולוגים של העתיד הרחוק ולא מבקרי התרבות של ההווה. קשה לנסות ולהבין מה מושך 30 מיליון צופים אל אמריקן איידול על רגל אחת (ו-500 מילים) גם בזמן שביתה וגם ביום חול. אישית, מבחינתי, אפשר לוותר על כל התחרות. פשוט תשאירו לנו את מסכת העינויים הווקאלית שסיימון קאוול עובר, ותוותרו על כל השאר. זה לא מועיל ששיאה של התוכנית והגורם הראשי לזכות הקיום שלה נמצא רק בתחילתה.
השופטים אמריקן איידול עונה 7
יחצ
נא להמתין לטעינת התגובות
