ראשי » תרבות » טלוויזיה

שומנים בדם, יזע ודמעות

שמנים נמצאים בטלוויזיה בזכות זה שהסכימו להכות על חטאיהם בפומבי, ולכן מסדרים להם פרומו בהתאם. נעה ידלין לא חסה

  שני יתרונות כבירים מציע הפרומו לעונה החדשה של "לרדת בגדול". הראשון הוא תכליתיות. בניגוד לפרומואים אחרים, המחייבים את הצופה המבקש לרדת לפשרם לצפות בהם לפחות פעם אחת מההתחלה עד הסוף, כאן אין בכך שום צורך: הופיע השמן - אפשר לכבות.

הרי זה לא שהשמן דנן עלול להתאהב בפלסטינית באיזו דרמה מז'אנר מובחר שעולה ממש בקרוב (אפילו לפלסטינאיות בדרמות מכרזיות יש קווים אדומים), לפתות בתולה בני ברקית נבונה או לדרוך לדנה עדיני על קצות האצבעות.

שמנים בטלוויזיה, שמנותם אמנותם: הם שם על שום שהם שמנים, ואם לא הקדימה והופיעה לפניהם אושרת קוטלר והתריעה כי המדובר במשדר מיוחד על תופעת השמנים, הרי שהם שם על שום שהם שמנים בתוכנית ריאליטי, כלומר שמנים שהביעו נכונות להכות על חטאיהם בפומבי.

יתרון שני הוא התמציתיות: בכולה 30 שניות, מצליחים הפרומואים ל"לרדת בגדול" (העונה ובעונות הקודמות) לשקף את שלל האמוציות והאסוציאציות שיש לנו ביחס לשמנים. קחו למשל את התוגה. בשמנים יש תוגה, אנחנו די משוכנעים בזה, ועל שום כך לפחות את חלקו של הפרומו מבלים המתמודדים כשהם הוגים ונוגים.

הגיעו דברים לידי כך, שבאחת העונות הקודמות אף הגו המתמודדים בשדה הפתוח, בינות לחמציצים. במה הם הוגים? ככל הנראה בתוגה, וזאת מאחר שלפי שעה אין להם עניין אחר להגות בו (למשל, אהבה-אין להם אהבה, וזה לא משאיר הרבה אופציות).

עניין נוסף המאפיין שמנים הוא הדחקה. השמנים מבחינתם מסוגלים עוד איכשהו לחיות את החיים האלה, אבל רק כל עוד איש אינו מציב בפניהם מראה. אי לכך ובהתאם לזאת, המראה היא אביזר חיוני ביותר בכל פרומו שעניינו דרבון שמנים לפעולה.

המראה, אגב, יכולה גם לצורך העניין להיות חלון ראווה (כמו בפרומו לעונה הקודמת), או כל אלמנט אחר המאפשר השתקפות: מה שחשוב הוא הבבואה, שמציב בפניהם באומץ ערוץ 10. כי השמנים הם לא מטומטמים - מרגע שיראו איך הם נראים, שומה עליהם שיבינו שזה לא עסק.

אפיזודת המראה המטלטלת מוציאה מהשמנים פן נוסף: רוח קרב. שכן זאת יש לדעת: בתוך כל שמן מסתתר מה שמקובל לכנות "פייטר", כינוי טלוויזיוני נפוץ לאנשים שלפי דעתה של הטלוויזיה נכשלו בחיים באופן מוחלט, אולם הסכימו להפקיד את עצמם לעוד סיבוב בידיו

של מאמן טלוויזיוני.

פייטר פנימי זה (אני מוכנה לשים כסף שיש ספר כזה, "Your Inner Fighter") לא רק שאינו סותר את השמן הפנימי ההוגה והמהורהר, אלא במידה רבה נובע ממנו: הנוגות והמהורהרות הן עדויות לאומללות ולחולשת האופי, והן אלה שדוחפות את השמן "להילחם", כדי שסוף סוף לא יצטרך להרהר בדברים מבאסים ויוכל במקום זה לקפץ כל היום.

מה שכן, גבול דק מאוד עובר בין פייטריות טובה ובריאה, ובין סתם ברוטליות בלתי מרוסנת. בקו הזה נוטים השמנים, לדעת הטלוויזיה, להתחכך לעתים יותר מדי תכופות.

בפרומואים אפשר לראות זאת על פי רוב בסצנת הסיום, כשהשמנים חוברים ללהקה אחת ומגיחים כדבוקה מן האופק, צעדיהם הנחושים מרעידים את פני כדור הארץ. הם עצבנים, הם דורסנים, הם משולחי רסן. מזל גדול שהם כאן כדי להשתנות.

פרומו ל"לרדת בגדול 3", ערוץ 10

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...