אירוויזיון 2008: כל מה שצריך לדעת לפני
רגע לפני שבועז מעודה יעלה על בימת האירוויזיון בבלגרד, מגיש דני זאק, המומחה שלנו לענייני האירוויזיון, סקירה מלאה על כל 43 השירים שיתמודדו השנה בתחרות. למכורים בלבד
בשנה שעברה הביאה סרביה את הגימיק הגדול מכולם – שיר ללא גימיקים. בפעם הראשונה מאז "דיווה" זכה באירוויזיון שיר שאינו באנגלית ובפעם הראשונה מאז 1996 זכתה בלדה בתחרות. הזמרת מריה שריפוביץ' הפכה בזכות השיר Molitva (תפילה) לגיבורה לאומית.
רבות הכתבות על האירוויזיון בהן הכותבים מציגים את ההימורים שלהם. אני לא טוב בהימורים. כל כך הרבה שינויים עוברים על התחרות מדי שנה, לרבות שינוי בדמוגרפיה של המצביעים, בשיטת ההצבעה ובשיבוצם בחצאי הגמר.
לכן, אני מעדיף להביע את דעתי על כך שיר ושיר, תוך כדי סקירה, מאשר להמר ולטעות אחר כך. אבל אם בכל זאת אנסה לנחש, ככה בצורה בלתי מחייבת, הייתי מהמר שהתחרות השנה היא בין שבדיה, רוסיה ואירלנד.
ועוד הסבר קצרצר לפני סקירת השירים: אחרי שבשנה שעברה חצי הגמר היה ארוך ומייגע והמדינות שעלו היו
מכל חצי גמר יעלו לגמר עשרה שירים (סה"כ 25 שירים שיתמודדו בגמר במוצאי שבת), כאשר תשעה שירים ייבחרו בהצבעה טלפונית ושיר נוסף ייבחר על ידי צוות השופטים בכל מדינה. כל מדינה תצביע רק בחצי הגמר שבו תשתתף. כך, מקווים באיגוד השידור האירופי, ההצבעה הגושית תתאזן.
שיר מס' 1: מונטנגרו, סטפן פיליפוביץ' - Zauvijek Volim Te (אוהב אותך לנצח)
"אל תתני לי להשתגע/ הכל כל כך עצוב/ תהיי שלי שוב/ אוהב אותך לנצח.
אל תתני לי להשתגע/ אני לא יכול לעשות זאת לבד/ אלוהים ובני אדם סולחים/ אני שייך לך".
מונטנגרו, המדינה שהתפלגה מסרביה, המארחת, בין השאר בגלל סכסוך הקשור לייצוג המשותף באירוויזיון 2006, מופיעה בפעם השנייה בתולדותיה כמדינה עצמאית, וגם הפעם מדובר בשיר בינוני ובנאלי. אין לי יותר מדי נגדו, אבל גם לא בעדו. איפה להקת "אין שם" המדהימה שייצגה את סרביה ומונטנגרו בשנת 2005?
שיר מס' 2: ישראל, בועז מעודה - The Fire In Your Eyes (האש בעיניך)
"זה קשה, זה קשה, כשגעגוע, מול ירח, כאן לרגע ובורח/ אחריו רודף הבכי/ לפעמים מביא הרוח ריח טוב, מוכר/ מלטף, עכשיו שומע אותך שר/ לא, אור כוכב/ אתה עכשיו/ איתי, איתי, כאילו אמיתי/ כמו אז מזמן".
את מצבה של ישראל באירוויזיון השנה אגדיר כך – במילה אחת: טוב. בשתי מילים: לא טוב. שמו של השיר שונה מ"כאילו כאן" ל"The Fire In Your Eyes", כאילו האנגלית היא השפה הדומיננטית בשיר. למה נדמה לכם שזה יסייע לשיר לקבל נקודות? להזכירכם, שירי מימון שרה חצי מהשיר שלה באנגלית, ועדיין השם הרשמי שלו היה Hasheket Shenish'ar. תפסיקו להתבייש בעברית!
אולי כדאי להגיד משהו לאמני ישראל לגבי שימוש באנגלית. דבר ראשון – אנגלית תיירים אינה תורמת לשיר (ע"ע שרית חדד). דבר שני – אם אתה שר, שיר קטע שלם באנגלית, כי שתי שורות בלבד גורמת לך להישמע עילג על הבמה ואין להן שום משמעות.
עד מתי תמשיך הטלוויזיה הישראלית לבחור שירים בינוניים כדי למנוע מישראל לזכות בתחרות? יש לנו כל כך הרבה זמרים מוכשרים, ובטלוויזיה עושים את כל הטעויות האפשריות כדי להביא להפסדים ישראלים. השנה העביר הערוץ הראשון את הכבוד הגדול ל"טדי הפקות" ואנשי "כוכב נולד".
מעבר לעובדה שהבטיחו לנו הפקה מדהימה ומושקעת וקיבלנו פרק לא מוצלח של "כוכב נולד", אנשי ההפקה עשו הכל כדי שהשיר שכתבה והלחינה דנה-אני-נהנית-להיות-וולגרית-וביצ'ית-אינטרנשיונל יזכה. תחת מעטה של קדם אירוויזיון שוויוני, היה מי שדאג שבין קטע לקטע יעלו פרשנים, "מומחים" ושופטים למיניהם שיפמפמו לנו את המסר ש"השיר שדנה כתבה הוא אירופה, הוא מקצועי".
ומי הם אותם "מומחים" שהפגינו חזור ואמור את הבנתם ותמיכתם בשיר? גל אוחובסקי, למשל, האיש שהביא לנו את פינג פונג. מיכל אמדורסקי, שנכשלה שלוש פעמים בניסיונותיה לייצג אותנו באירוויזיון (פעמיים אפילו עם אותו שיר; ע"ע "סטופ, סטופ, עוד פעם, סליחה"). יכולנו לבחור ב"פרפרים", שיר מקסים שביצע בועז מעודה יחד עם אושרת פפיר. ישראל תצטרך להסתפק במקום נחמד בחצי הגמר. האמת, כולי תקווה שאתבדה, שאצא פארש ושבועז יעלה לגמר.
שיר מס' 3: אסטוניה, להקת "רדיו משוגע" – Leto Svet (אור קיצי)
"תפוחי אדמה, שעועית, בצלים/ לובסטר, זה מספיק/ אור קיצי, זה אור קיצי/ אור קיצי, זה אור קיצי/ אור קיצי, זה אור קיצי/ אור קיצי, זה אור קיצי".
בואו נודה בכך – בשלהי שנות ה-90' ובתחילת המאה הנוכחית הייתה אסטוניה המדינה הטובה ביותר מעבר למסך הברזל. לאחר שאירחה את התחרות בבירתה טאלין בשנת 2002 (ולקחה שם את המקום השלישי עם תיקו לבריטניה), דעכה אסטוניה ולא חזרה לעצמה.
השנה מנסים האסטונים להביא לנו שיר עם שני גימיקים. האחד – שלוש שפות: סרבית, גרמנית ופינית. הגימיק השני – שיר מטומטם. נותר רק לקוות שאירופה לא תטמטם את עצמה לדעת ולא תעלה את השיר הזה, חלילה וחס, לגמר.
שיר מס' 4: מולדובה, גֶטָה בּוּרְלָצ'וּ – Century Of Love (מאה של אהבה)
"זה כל מה שאני מתכוונת אליו/ תהיה הכל בשבילי/ וזכור את חלומותינו יחד.
זה כל מה שאני צריכה/תהיה הכל בשבילי/ ותחיה לנצח/ לנצח נצחים".
נראה שמולדובה, מאז נכנסה לתחרות בשנת 2005, מביאה לנו שנה אחת שיר טוב ובשנה אחריה סתם שיר. אז אחרי שבשנה שעברה קיבלנו אחלה שיר, השנה קיבלנו סתם שיר. וכל מילה מיותרת.
שיר מס' 5: סן מרינו, להקת "השנאה שלי" – Complice (שותפה לדבר עבירה)
"אף פעם לא הייתי חושב עלייך כעל שותפתי לדבר עבירה/ מסוגלת להבין כל שמחה וצער שלי.
השלווה של הרגע/ היא כל מה שיש לנו/ היא כל מה שאני מרגיש.
ואני רואה אותך כמו אדירה/ כדמעה על דף לבן/ בין סקס למוסיקה, חשבתי עלייך/ שאת הרבה יותר מזה, משהו שאינו שם".
השנה יהיה האירוויזיון הראשון בהיסטוריה שבו אין ולו שיר אחד בשפה הצרפתית, שפת האם של התחרות. לעומת זאת, האיטלקית חוזרת ובגדול. אז איטליה עדיין מסרבת להשתתף בתחרות, אבל סן
בניגוד לשוויץ, שגם תשיר השנה באיטלקית, השיר של סן מרינו אינו בלדה רומנטית שלקוחה כאילו מפסטיבל סן רמו. מהמצטרפת החדשה קיבלנו בלדת רוק איכותית, ונותר לי רק לאחל להם המון הצלחה.
שיר מס' 6: בלגיה, להקת "אישתאר" – אוֹ יוּלִיסִי נָה יָלִינִי
"אוֹ יוּלִיסִי נָה יָלִינִי/ אוֹ יוּלִיסִי נָה דִיטִינִי/ אוֹ בּוּלוֹ דִיטִי נוֹן סְלוּקָתִּי/ סֶסְתְרוֹנֶה דִינָה קָצוּ/
אוֹ יוּלִיסִי נָה טִי בּוּקוּ/ אוֹ יוּלִיסִי נָה קָטִינוּ/ דְבוֹרָנוּ מוֹיָאנִי בִּידְנָה/ מָרוּסִי נַיָה אוֹצַ'ה טוּ".
כן, קראתם נכון. ללהקה קוראים אישתאר, לא מדובר בזמרת הישראלית אתי זך (שהצליחה לא מעט גם בבלגיה ובמדינות דוברות צרפתית). וכן, קראתם נכון, השיר הוא בג'יבריש. זה עבד לבלגים דוברי הצרפתית בשנת 2003, כאשר הם היו רחוקים מרחק שתי נקודות מהניצחון, לא? אז דוברי ההולנדית מביאים השנה גם הם שיר חסר משמעות, בסגנון יודל. לא הייתי בונה על עלייה שלהם לגמר.
שיר מס' 7: אזרבייג'ן, אלנור וסמיר – Day After Day (יום אחר יום)
"חלומותינו יכולים לשחק בנו/ אפילו אם אנחנו חושפים שאנחנו עדיין בשליטה/ אם אתם מחפשים החלטות נחושות/ היו מוכנים למחירים, כן.../ הראה לנו את הדרך הנכונה/ יום אחר יום/ את כל הפחדים עלינו לשכוח/ ואז עולם חדש נשיג".
גם אם אתם נורא הומופובים (ולטובתכם, אני מקווה שאתם לא), אל נא תיבהלו מהפתיח של השיר. מלאך אוחצ'תי פוצח באופרה מ-ז-ע-ז-ע-ת שאפילו דוד ד'אור היה חוטף ממנה שבץ. אבל מיד אחרי זה מנהל השיר דו שיח נחמד בין השטן הגברי למלאך הנשי (ולא, לא נשתמש במילים אקטיבי ופסיבי). ההופעה על הבמה מרשימה והשיר עצמו נחמד מאוד. יחד עם ההצבעה הגושית, המדינה החדשה שמצטרפת מבטיחה לעצמה מקום בטוח בגמר, וגם היא בטח תעניק 12 נקודות לטורקיה.
שיר מס' 8: סלובניה, ריבֶּקה דרמלי – Vrag Naj Vzame (לעזאזל עם זה)
"על הרצפה לבדי, הדמעה האחרונה למענך בעיניי/ אני מנגבת את העקבות שנשארו מאחור בתבוסה/ אתה ללא מילים, ברגע אחד הרסת את עולמי/ כעת אני אוספת את כל צלליות האהבה, כדי להטיח אותן בפרצופך/ לעזאזל עם זה, עם כל מה שהיה בינינו/ אני זורקת את תמונותיך על הרצפה/ לעזאזל עם זה, אני ממשיכה לבדי/ קורעת את כל הזכרונות, אז זה ייגמר בקרוב".
אז, נכון שב"אמה", הקדם אירוויזיון הסלובני, היו השנה שירים טובים הרבה יותר (גם לישראל היו בקדם שירים טובים הרבה יותר). אז נכון שהשיר נשמע כמו ניסיון לחיקוי עלוב של שירים מה"מלודיפסטיבלן", הקדם אירוויזיון השבדי. אז, נכון שהשיר הזה אפילו לא היה עובר את רבע הגמר של ה"מלודי".
אבל עדיין, מדובר בשיר אירוויזיוני קליט, מתקתק וחמוד שכיף לשמוע ולרקוד. למרות שסלובניה היא המקופחת בקרב מדינות הגוש הבלקני, נקווה שהיא תעלה לגמר, כי יש המון שירים גרועים השנה.
שיר מס' 9: נורבגיה, מריה האוקס סטורנג – Hold On, Be Strong (החזק מעמד, היה חזק)
"האהבה יכולה להיות קשה לפעמים/ כן, היא יכולה לתפוס אותך כשאתה לא על המשמר כמו פשעים רעים/ כן, היא יכולה לגרום לך להיות מדוכא וכועס/ לגרום לך לומר: "למה אני? למה שאף אחד לא ינסה אותי?"/ אתה עשוי לומר: "או, אני לא רוצה להיות בודד"/ "או, אני לא רוצה להיות לבד"/ "או, אני לא רוצה להיות בודד"/ "מדוע אף אחד לא אוהב אותי?"/ אבל תמיד יש שם מישהו שיהיה שם בשבילך/ תמיד יש שם מישהו שידאג לך/ תמיד יש שם מישהו שיהיה אמיתי, אמיתי, אמיתי/ החזק מעמד, החזק מעמד, היה חזק".
לדעתי – השיר הטוב ביותר השנה. בלי יותר מדי משחקים, נורבגיה מספקת לנו שיר טוב, קליט, מלא תקווה ומעורר הזדהות כמעט בקרב כל אחד מאיתנו. אם לא תהיה הפתעה במהלך ההופעה החיה, נורבגיה תקבל את ההצבעה שלי. בהצלחה מריה!
שיר מס' 10: פולין, אייזיז ג'י – For Life (לכל החיים)
"אתן ללבי להראות את הדרך/ אוקיינוסים והרים בינינו/ כי אהבתך היא הסיבה/ הפכת את השגוי לנכון. אתן את כולי/ אעניק תשומת לב לקריאתך לכל החיים".
אחרי רצף של כשלונות, בפולין מקווים שהפצצה הבלונדינית תזכה אותם סוף סוף בכרטיס כניסה לגמר במוצאי שבת. אל תתחילו לבנות על נסיעה לוורשה בשנה הבאה, אבל השיר לא רע בכלל, ועם קצת מזל ועזרה מהשכנות במזרח אירופה, יש לפולנים סיכוי לשבור את המנחוס.
שיר מס' 11: אירלנד, דסטין תרנגול ההודו – Irlande Douze Pointe (הגייה משובשת ל"אירלנד 12 נקודות")
"תנו לנו הזדמנות נוספת/ אנחנו מבקשים סליחה על ריברדאנס (להקת מחול המבוססת על ריקוד סטפ אירי, הופיעה בבכורה עולמית באירוויזיון 1994)/ כמובן פְלָטְלִי (מייקל פְלָטְלִי – רקדן סטפ אירי-אמריקני משיקגו שיצר את הכוריאוגרפיה המקורית של ריברדאנס) הוא יאנקי (בסלנג: תושב צפון ארה"ב)/ והדנובה זורם בצרפת/ הצבעה גושית, הצבעה מזעזעת, תנו לנו את השתים עשרה שלכם היום/ כולכם מוזמנים לדבלין, אירלנד, נחגוג בדרכו של התלתן (הסמל הלאומי של אירלנד)/ אירלנד שתים-עשרה נקודות... אל הקצב הפאנקי/ מזרח אירופה, אנחנו אוהבים אתכם/ האם אתם אוהבים נזיד אירי או גולש, כפי שזה בשבילכם"
אירלנד, אלופת האירוויזיון, הגיעה בשנה שעברה למקום האחרון בגמר עם שיר אירי איכותי, בשעה שאוקראינה, ששלחה דמות קומית, הגיעה למקום השני. השנה החליטה אירלנד לשלוח את השיר הכי לא אירי שיש לאירוויזיון – שיר מחאה על הידרדרות התחרות. מבצע השיר הוא דמות קומית שמופיעה כבר 19 שנה בטלוויזיה האירית – דסטין תרנגול ההודו – גרב עם מקור ועם פה גדול. דסטין יורד על כל מה שזז, ולוקח את עצמו מאוד ברצינות.
אחרי שהתמודד לנשיאות אירלנד והוציא שישה אלבומים, הוא חוזר להשיב את הכבוד האירי האבוד לאירוויזיון, מביא דסטין את שיר המחאה שבו הוא מתנצל על כל האיכות שאירלנד הביאה לאירוויזיון. אם מה שאנחנו רוצים זה שירים עם פלוצים, זה מה שנקבל.
מצד אחד, אני מאוד אוהב את המחאה. מצד שני, אני מאוד אצטער אם זה מה שיעניק לאירלנד את הניצחון השמיני בתולדותיה – בעיקר כשחושבים על כך שהשיר האחרון שזכה מטעם אירלנד לפני 12 שנים, The Voice ("הקול"), היה אחד השירים האיכותיים ביותר בתולדות התחרות. שייקח מקום רביעי-חמישי, סבבה. אבל לא יותר.
הרשו לי להפנות אתכם לתשובה ההולמת של תוכנית הרדיו הבריטית "נקניקייה מגולגלת" לדסטין, בדמותו של פרסי החזיר והשיר I Don't Care For The Turkey ("אני לא מחבב את תרנגול ההודו"). אנשי התוכנית אף העלו וידאו-קליפ של פרסי לאינטרנט, שווה לצפות.
שיר מס' 12: אנדורה, ג'יזלה – Casanova (קזנובה)
"הו, קזנובה/ חשבתי שאהבתנו תימשך לנצח/ שתמיד נישאר יחד/ האינך יכול להרגיש זאת בלבך?
הו, קזנובה/ מצאתי אותך באגדה/ אני חיה כשאני בסביבתך/ איני יכולה לחיות כשאנחנו בנפרד".
ג'יזלה, זמרת פופולרית מברצלונה, התמודדה בעבר בקדם אירוויזיון הספרדי. הפעם היא מייצגת את אנדורה, מדינה שדוברת את שפת אמה, קטלונית, אולם דווקא הפעם היא שרה באנגלית. עוד בשנה שעברה היה חצי מהשיר של אנדורה באנגלית, וזאת במדינה פרנקופונית, שנשיא צרפת אוחז באופן אוטומטי גם בתואר "הנסיך של אנדורה". מצד שני, גם צרפת תשיר השנה באנגלית.
השיר עצמו לא יפיל אתכם מהכיסא. הוא נחמד בשביל חדרי כושר ובשביל רקע למשחק בפלייסטיישן. אנדורה עד היום מעולם לא עלתה לגמר, וגם השנה לא נראה שמגיע לה.
שיר מס' 13: בוסניה הרצגובינה, לאקה – Pokušaj (נסה)
"עם המתיחה החביבה עלי/ מתחתי גם את פאונה ואת פלורה/ החיים הללו לא החלו בים/ אלא מאהבה, אהבה אהבה, מאהבה/ כמה ימים בילינו/ שוכבים, אוכלים בננות/ ואז נפלנו על הענפים הנמוכים יותר/ ללא אהבה, אהבה אהבה, ללא אהבה".
המתחרה הגדול ביותר של אסטוניה בתחרות השיר האידיוטי ביותר השנה. עם קצת מזל וצדק, מדינות הגוש הבלקני החזק (וטורקיה) לא יעניקו נקודות לשיר הזה.
שיר מס' 14: ארמניה, סירושו – קֶלֶה קֶלֶה (יאללה יאללה)
"יאללה, יאללה/ יאללה.../ הזמן הגיע הלילה/ אתה צריך לעשות את זה
אחד השירים החזקים בתחרות השנה. גם קליט, גם קצבי
וגם טוב. בהתחשב בכך שארמניה מקבלת באופן מסורתי נקודות גם מהגוש המזרחי, גם מיוון וקפריסין וגם מהפזורה הארמנית, ארמניה מבטיחה לעצמה מיקום גבוה מאוד השנה.
שיר מס' 15: הולנד, היינד – Your Heart Belongs To Me (לבך שייך לי)
"אתה יודע שלבך שייך לי/ דאגת שזה יהיה מספיק ברור כדי לראות/ שאף פעם לא נועדנו להיות/ רק זכרון נותר/ הו כן, לבך שייך לי/ אבל אני חייבת לשחרר אותך לחופשי/ כי אף פעם לא נועדנו להיות יחד".
הולנד מרגישה כמו אחת הקורבנות הגדולות ביותר של ההצבעה הגושית, אחרי שבשלוש התחרויות האחרונות לא עלתה לגמר. בשנה שעברה אף איימה הולנד להחרים את התחרות, כפי שעשתה אוסטריה, אבל החליטה בסופו של דבר להמשיך ולהשתתף.
הפעם יש להולנד סיכוי גבוה מתמיד לעלות לגמר. הזמרת נראית טוב, השיר טוב וההופעה שלה לא רעה בכלל. שיטת ההצבעה החדשה תיטיב עם הולנד, במיוחד לאור העובדה שבלגיה השכנה, ספקית הנקודות העיקרית של הולנד, מצביעה באותו חצי גמר.
שיר מס' 16: פינלנד, להקת "פלדה מבטון מזוין" - Missä Miehet Ratsastaa (במקום שבו הגברים רוכבים)
"אמנם העולם קר/ אולי ישנו גם מקום של חמימות/ השדות קוראים לגיבורים/ ובוודאי שלא לפחדנים/ במקום בו הגברים רוכבים/ שם המרעה אינו יכול לרעות/ במקום בו הגברים רוכבים/ שם ניתן לשמוע את הזאבים מייללים".
אם יש מדינה שאני ממש אוהב, זאת פינלנד. שם לוקחים את האירוויזיון ברצינות יתרה מאוד. בעוד לישראל היה את התירוץ האנטישמי כדי להתלונן על מקום שני, שלישי או רביעי, לפינלנד לא היה שום תירוץ. אבל המדינה הזאת דווקא הופלתה. פעמים רבות שלחו הפינים שירים יפים, וחיכו 45 שנה כדי לזכות ולחצות את המקום השישי.
השנה, אחרי שאירחו את האירוויזיון אשתקד, מרשה לעצמה פינלנד לקחת סיכון ולחזור אל שפתה הלאומית והיפה. השיר עצמו בסגנון מטאל, כיאה למעמדה של פינלנד כמעצמת המטאל של העולם. הפעם הזמרים נראים כמו מפלצות באופן טבעי ולא כחלק מתחפושת. אני חייב לציין שהשיר ממש נקלט לי במוח ואני ממש אוהב אותו. ולמרות זאת, הסיכויים שהוא יעלה לגמר קלושים. בדומה למקרה של בועז מעודה, גם כאן אני מקווה שאתבדה.
שיר מס' 17: רומניה, ניקו וולד – Pe-o Margine De Lume (בקצה העולם)
"בואי לקצה העולם/ כמו לשבת על ספסל ריק/ השמיים יגיעו אל מתחת לסוליותיי/ ואפילו לא נדע אם אנו חולמים/ היום, יותר מתמיד/ דעתי קוראת לך".
הרומנים אוהבים לשיר באיטלקית, שפה שדומה לשפתם, ולכן השנה הם בחרו בשיר המשלב רומנית ואיטלקית. לא שיר רע, גם לא נפלתי מהכיסא. עם קצת עזרה ממולודבה, הם בוודאי יעלו לגמר.
שיר מס' 18: רוסיה, דימה בילאן – Belive (להאמין)
"אני נופל מהשמיים/ וכולי לבד/ האומץ שבפני ישבור את נפילתי/ דבר לא יעמעם את האור שבפנים.
אבל אם אמשיך להתקדם/ זה לעולם לא יהיה בלתי אפשרי/ לא היום/ כי יש לי
בשנת 2006 הגיע האליל הרוסי החתיך דימה-תעשה-לי-ילד-בילאן למקום השני. השנה הוא חוזר עם שיר טוב עוד יותר ועם סיכויים לעלות מדרגה אחת גבוהה יותר, ולהביא את האירוויזיון בשנה הבאה למוסקבה. אם הוא יזכה, מדובר יהיה בזוכה ראוי ובשיר מדהים.
שיר מס' 19: יוון, קלומירה – Secret Combination (צירוף סודי)
"הצירוף הסודי שלי – זו תעלומה בשבילך/ השתמש בדמיון שלך, זה לא קל, אבל אני אמיתית/ הצירוף הסודי שלי – ילד, אתה חייב לנסות חזק/ לזכות ביעד שנמצא במרכז לבי".
שיר לא רע, אבל נשמע כמו ניסיון עלוב לחקות את My Number One של הלנה פפריזו, שהעניק ליוון את הזכייה הראשונה בתולדותיה. היא בוודאי תעלה לגמר ותסיים בעשירייה הראשונה. אבל בסך הכל הכללי - קצת מאכזב. מיוון ציפיתי ליותר.
שיר מס' 1: איסלנד, להקת יורובנד – This Is My Life (אלה הם חיי)
"אלה הם חיי/ אני לא רוצה לשנות דבר/ אלה הם חיי/ כל הכאב, כל השמחה שהם מביאים/ לאורך כל השנים/ של דם, יזע ודמעות/ חלומותיי ופחדיי/ כל אלה נועדו להיות".
קודם כל, אל תיבהלו מהווידאו-קליפ. הוא רק נראה כאילו מישהו צילם את עצמו במצלמת אינטרנט, אבל לא. זהו הקליפ הרשמי שאיסלנד הכינה לשיר שלה לאירוויזיון. ולמרות הזעזוע של הקליפ, השיר עצמו צפוי להצליח מאוד בתחרות עצמה. השיר כבר מככב במסיבות הגייז השונות שבהן משמיעים מוסיקת אירוויזיון, וכיף לשמוע אותו.
שיר מס' 2: שבדיה, שרלוט פֶּרֶלִי – Hero (גיבור)
"נסה להכחיש את מה שאתה מרגיש/ ואתה יודע שלבך יאמר: "לא"/ האהבה תימשך זמן ארוך יותר, רק יותר ויותר חזק/ אם תישאר ולא תניח/ או... מחוץ לאור, כמו כוכב, כמו גיבור/ האהבה תימשך/ או... להשתתף בקרב, אלה חייו של גיבור/ להישאר בחיים/ זהו הסיפור של אהבה וחמלה/ שרק גיבורים יכולים לספר/ או... מחוץ לאור, כמו כוכב, כמו גיבור/ האהבה תימשך".
אם בכל זאת הייתי מהמר (ולא, אני לא מסתכן בכך), הייתי אומר שיש לנו סיכוי לקבל את הגרסה הנשית של ג'וני לוגן, הזמר האירי שזכה ביותר מתחרות אירוויזיון אחת (שלוש פעמים – פעמיים בתור זמר ופעמיים בתור מחבר השיר). שרלוט פרלי כבר זכתה באירוויזיון שנערך בירושלים בשנת 1999 (אז עוד קראו לה שרלוט נילסון) עם השיר Take Me To Your Heaven.
אני ממש אוהב את השיר, והשיר זוכה במקום הראשון בהצבעה השנתית שעורכים מועדוני ה-OGAE (מועדון חובבי האירוויזיון) ברחבי העולם. גם בישראל קיבלה שרלוט את המקום הראשון, ובצדק.
מלבד להקת אבבא, לשבדיה יש גיבורה לאומית מובהקת מהאירוויזיון – קרולה. היא ייצגה את שבדיה שלוש פעמים בתחרות – ב-1983 (מקום שלישי), ב-1991 (מקום ראשון) וב-2006 (מקום חמישי). השנה נראה כי מעמדה של קרולה נשחק, וב"מלודיפסטיבלן", הקדם אירוויזיון השבדי, לא הצליחה קרולה להעפיל לגמר, ונשרה בשלב גלגל ההצלה.
אם תזכה שרלוט, תהפוך לאישה הראשונה בתולדות האירוויזיון שזוכה ביותר מאירוויזיון אחד ותדיח את קרולה ממעמד הגיבורה הלאומית של שבדיה.
שיר מס' 3: טורקיה, להקת "סיגליות ועוד" – Deli (משוגע)
"הבעלים של לבי מבוקש/ האם נחתי במקום הנכון? העבריין של לבי מתנגד/ הוא כועס ונחלש/ הבעלים של לבי מבוקש/ האם נחתי במקום הנכון?/ הוא מתנגד, מתנגד, מתנגד".
אחרי שבשנה שעברה לקחה את המקום הרביעי עם שיר באנגלית, חוזרת טורקיה עם שיר רוקיסטי משהו בשפתה הלאומית. השיר לא רע בכלל, וזכה לאהדה לא מעטה בקרב חובבי האירוויזיון בארץ. הפזורה הטורקית במערב אירופה, יחד עם בוסניה הרצגובינה ואזרבייג'ן, יבטיחו לטורקיה מקום בגמר.
שיר מס' 4: אוקראינה, אנני לורק – Shady Lady (גברת מפוקפקת)
"גברת מפוקפקת – אני הולכת להכות כמו רעם/ אתה מוכן? אני הולכת לגרות לך לתהות/ התגלגל בזהירות – אני הולכת לגרום לך להצטמרר/ לבי בוער".
לא מצאתי לנכון להרחיב את הציטוט מהשיר, כי זו בערך כל המהות שלו. מדובר באחד השירים הכי מגעילים ששמעתי, ולמרבה הפלא, הרבה אנשים מהמרים עליו כעל מועמד לזכייה. אני מאוד מקווה שהם טועים. אוקראינה מאכזבת מאוד בשנים האחרונות, ומעוררת געגועים לרוסלנה, זוכת אירוויזיון 2004.
שיר מס' 5: ליטא, ירונימס מיליוס – Nomads In The Night (נוודים בלילה)
"דרך הימים החולפים, אני עוצם את עיניי ומרגיש את המשי שורף אותי/ עורך, השפתיים הנפלאות הללו שנישקתי כל כך מזמן/ הלילה אנסה לקרוע את הלב הדואב הזה, המלא בך/ הוא מלא בכאב בודד/ ציית! הו, ירח, אעקוב אחריך באפילה/ נראה שאנו נוודים בלילה/ הקור שלך הופך אותי לחסר הלב/ עד שאורה הבוער של זריחת החמה/ מביא למטה את עיניה הכחולות והבורקות".
ליטא אף פעם לא הביאה לתחרות שיר הורס או מפוצץ. השנה היא סוף סוף מביאה שיר שנחמד לשמוע אותו יותר מפעם אחת. השיר נשמע כאילו הוא לקוח ממחזמר של אנדרו לויד וובר, וזה מספיק בשבילי כדי לאהוב אותו. יחד עם זאת, לא הייתי בונה על עלייה לגמר.
שיר מס' 6: אלבניה, אולטה בוקה - Zemrën E Lamë Peng (סִיכַּנּוּ את לבבותינו)
"השעון מתקתק כמו לב/ השעון ממהר בטירוף, אין לו ידיים/ גנבת את הזמן מחיי/ הקרירות שבקולך נפלה על לבי/ מכסה את המקלט האחרון של האהבה/ אה... אה.../ וידי הזמן עוצרים שם/ יום אחר יום, אנו/ פעימה אח פעימה, נשאנו עינינו לשווא/ לעבר השעון המושלם/ שֶׁלֵּב לעולם לא יוכל להיות/ לילה אחר לילה, אנו/ פעימה אחר פעימה, התרחקנו/אבל לא, לא יכולנו/ כי שנינו סִיכַּנּוּ את לבבותינו".
אחרי נורבגיה, זהו השיר השני שאני הכי אוהב השנה. כתומך נלהב של קוסובו, אין משהו שיעשה לי את האירוויזיון הזה יותר משיר בשפה האלבנית שיזכה באירוויזיון בבלגרד. השיר עצמו סוחף אותי עד קצות הריגוש, הן במילים, הן במנגינה והן בביצוע. שמחתי מאוד גם לשמוע שהזמרת האלבנית לא התפתתה לשיר באנגלית. בהצלחה!
שיר מס' 7: שוויץ, פאולו מנגוצי – Era Stupendo (זה היה נפלא)
"היה בי חלק/ שלא ניתן היה להשתיק/ כשראיתי את השנאה שיש/ הכאב, העוני/ אני רואה את עצמי שוב כילד/ רץ בתוך הכחול/ זה היה נפלא
שוויץ, שבארבע השנים האחרונות ניסתה את מזלה באנגלית, חוזרת לאחת מארבע השפות הרשמיות שלה, ויחד עם סן מרינו שבחצי הגמר הראשון, תורמת לקמבק של האיטלקית לתחרות. בניגוד לבלדת הרוק של סן מרינו, מביאה שוויץ בלדה איטלקית טיפוסית, כאילו נלקחה ישירות מפסטיבל סן רמו. שיר מעולה, אין דרך אחרת להגדיר זאת. נקווה שבדומה לשמו של השיר, יהיה לפאולו מנגוצי נפלא.
שיר מס' 8: צ'כיה, טרזה קרנדלובה – Have Some Fun (תהנה קצת)
"אנחנו באמת מסתדרים/ בדיוק כמו שהשמש הולכת עם אור השמש/ כמו שהענב הולך עם הגפן/ אבל אתה חושב בהנד עפעף שאהיה רעה אליך/ אם אתה רוצה להנות קצת, אל תברח/ אל תעזוב כשאני השמש הקיצית שלך/ אם אתה רוצה לדעת אהבה אמיתית ולהנות קצת/ אמממ... אז, מותק, אל תברח".
בשנה שעברה השתתפה הרפובליקה הצ'כית בפעם הראשונה בתולדותיה, וסיימה במקום ה-28 בחצי הגמר עם אפס נקודות. בניגוד למאבטחים מהקניון ששלחה צ'כיה אשתקד, השנה הם הבינו את הטריק, ושולחים שיר מתקתק וקליט עם זמרת סקסית. שיר חביב, אבל לא נפלתי מהכיסא. ראבק, האירוויזיון השנה בלתי מושקע בעליל!
שיר מס' 9: בלרוס, רוסלן אלניו – Hasta La Vista ("להתראות")
"הסיפור קרוב לחתך הסופי/ זה לא יהיה הסוף, אלא תמריץ להתחלה/ אז אל תהיי עצובה, בבקשה אל תשאלי אותי מדוע אני אומר שלום/ אסטה לה ויסטה, מותק/ אני הולך להתגעגע אלייך, אולי/ את יכולה להיות שמחה באמת/ למרות שזה לא הוגן/ אסטה לה ויסטה, מותק/ אני הולך להתגעגע אלייך, אולי/ אסטה לה ויסטה, האשימי אותי/ אבל לא אכפת לי".
בלרוס למדה את הטריק. בשנה שעברה עלתה לגמר בפעם הראשונה, אחרי ששלחה זמר חתיך עם שיר קליט. גם השנה נוקטת בלרוס בגישה דומה, אבל עם שיר פחות יפה. השיר בינוני, ובבקשה, אני קורא לכל מדינות אירופה, תתחילו לרענן את שמות השירים שלכם. מספיק עם Hasta La Vista או עם Never Let You Go.
שיר מס' 10: לטביה, להקת "שודדי הים" – Wolves Of The Sea (זאבי הים)
"עם ההיי-היי-הו וההיי-היי-הֵיי/ נועדנו להיות קרובים לים/ הקפטן יעמוד על הגשר וישיר: שודדים זה כל מה שאנחנו יכולים להיות/ עם היי-היי-הו והיי-
די. מישהו צריך להפסיק את השירים התיאטרליים להחריד שאינם עשויים בטוב טעם. השיר חמוד, אבל כמות הדביליות שיש השנה בתחרות מעצבנת אותי. לא מגיע להם לעלות לגמר.
שיר מס' 11: קרואטיה, להקת "קרלייבי אוליצה" ו-"75 סנט" – Romanca (רומנסה)
"נגן את הרומנסה הזאת הלילה/ אבל ברכות, שכולם ישמעו אותה/ תן לגיטרות לנגן שוב/ לא שמעתי אותם כל כך הרבה זמן/ נאמר לי היום שאני לא ברמה/ בזבוז טכנולוגי כמו קוף על עץ/ ואני הייתי האינטרנט הראשון בעולם/ בספינות שלחתי לכוכב הלכת קישורים של מוסיקה".
למרות שאני שבע מגימיקים באירוויזיון, אהבתי מאוד את הגימיק הקרואטי – סבא בן 75 עם שיר בניחוח ישן נושן. ועדיין, לא מתעורר החשק לשמוע את השיר יותר מפעם אחת.
שיר מס' 12: בולגריה, להקת "אזור עמוק" ו"בלתזאר" – DJ Take Me Away (תקליטן, קח אותי מפה)
"כשהלילה יורד, אני רוצה אותך/ תקליטן, קח אותי מפה בבקשה/ וכשהאורות כבים, אני צריכה אותך/ תקליטן, קח אותי מפה בבקשה".
גם אם הייתי רוצה להביא ציטוט ארוך יותר מהשיר, לא הייתי יכול. זהו בערך כל תוכנו. בולגריה מנסה לחזור על ההצלחה של השנה שעברה – הרבה מוסיקה אלקטרונית ומעט שירה. שיר חביב, ככל הנראה יעלה לגמר.
שיר מס' 13: דנמרק, סיימון מתיו – All Night Long (לאורך כל הלילה)
"השמש זורחת/ אני מרגיש נפלא/ אני פשוט נהנה מהחיים/ בדיוק כאן בַּצֵּל/ בוא נעשה סיבוב, מיד/ אני לצדך/ כל כך קלים הם החיים הקלים/ תחגוג את הזמנים הטובים/ לאורך כל הלילה/ לאורך כל הלילה/ תחגוג את הזמנים הטובים – קדימה/ לאורך כל הלילה".
השיר לא משהו, אז אני אצטרך לאחוז בסברה שהזמר נבחר בזכות המראה החיצוני שלו. מצד שני, במדינה שופעת חתיכים כמו דנמרק, מדוע לבחור דווקא בשיר חלול שכזה?
שיר מס' 14: גאורגיה, דיאנה גורצקאיה – Peace Will Come (השלום יבוא)
"תראו, השמיים בוכים דמעות קרות ומרירות/ מתייפחים בשביל האנשים האבודים בפחד/ בזמן שאנו נלחמים בשביל כלום, עיניי מתייבשות/ אתם עדיין כל כך עיוורים כדי לשאול אותי מדוע? מדוע?
אימרו זאת בקול: השלום יבוא/ כולם, לצעוק: השלום יבוא/
בימים אלה נושבות בגאורגיה רוחות של מלחמה, וישנה מתיחות רצינית עם רוסיה על רקע תמיכתה בחבלי הארץ הבלדנים אבחזיה ואוסטיה הדרומית. כמה מרענן שדווקא מדינה זאת שולחת שיר שמבהיר לנו כמה מיותרות הן המלחמות. תוסיפו לזה זמרת עיוורת, הפופולרית במדינות דוברות רוסית. גאורגיה יכולה לבנות על מקום בצמרת.
שיר מס' 15: הונגריה, צ'זי – Candlelight (אור נר)
בוא והער אותי מהמקום המבודד הזה/ כל מה שאני רוצה הוא אתה/ אם תיקח אותי לכוכבים ובחזרה/ אני אדע שהחלום שלי אמיתי/ אעוף הלילה, לנצח אנצור אותך בלבי/ גרום לכך להרגיש כל כך נכון, כשתאהב אותי באמצעות אור נר מתוק/ אחוז אותי עד שהבוקר יזרח/ כל פחדיי שוככים, כשאני מסתכלת בעיניך.
כל הכבוד להונגריה. מאז שנת 2005, אז חזרה לאירוויזיון אחרי שבע שנות היעדרות, היא מביאה לנו שירים יפים ואיכותיים. השיר של צ'זי הוא בלדה סוחפת ומקסימה, שמעוררת בי את אותו ריגוש שחשתי כששמעתי את שירי מימון מבצעת את "השקט שנשאר".
שיר מס' 16: מלטה, מורנה – Vodka (וודקה)
"הציד עדיין נמשך/ כאן בפארק גורקי (פארק ידוע במוסקבה)/ אני באזור מסוכן/ חושך מצרים בכל מקום/ אני בורחת/ לשמיכה של שלג/ מרגל מספר אחת למרגל מספר שתיים/ פיענחתי את הקוד, כן...
וודקה – זו המילה הסודית/ וודקה – והם רוצים את זה כל כך/ וודקה – פיענחתי את הצופן/ יש לי מהומה בראש/ וודקה – מילה שקופה".
לא ברור מה חשבו לעצמם המלטזים כששלחו שיר על נערה שנהנית להשתכר במוסקבה, אבל ברור שהשימוש החוזר ונשנה בשיר בביטוי "נָה זְדָרוֹבְיֶה" ("לחיים" ברוסית) הוא ניסיון להתחנף למדינות בריה"מ לשעבר. אין לי אלא לאחל לשיר הזה להיכשל.
שיר מס' 17: קפריסין אוודוקיה קאדי – פאם פטאל
"שלום בחור קשוח, אני אישה ואני שייכת למין שאתה מגדיר חלש/ עדינה, רזה יותר וחלשה יותר, יותר מכל גבר שמבלה בבית הקפה/ האל הטוב ריחם עלי, ונתן לי נשק שהופך אותי לחזקה/ הוא אמר לי: 'אל תפחדי, ילדה, הגבר תמיד יהיה ערוך לפקודתך'/ בָּאם (קול חבטה) ונפילה, תפסתי אותך ברשתי, ובמבט אחד טשטשתי את שדה הראיה שלך/ בָּאם ומצאתי את דרכי אל תוך חלומותיך, וראיתי אותך בא, כי אני אלילה".
פאם פטאל (מילולית: "אישה קטלנית") הוא ביטוי ספרותי שמקורו בצרפתית, המתאר אישה העושה שימוש במיניות שלה כדי להפיל גברים ברשת.
בפעם הראשונה מאז 1999 עושה קפריסין שימוש בשפתה הלאומית, יוונית, ושולחת שיר מקסים, שכיף לשמוע אותו שוב ושוב (ושוב). השיר מתחיל כמו בבוזוקי יווני, וממשיך כמו בקברט. אני מאוהב בשיר הזה, ובכלל, כל מדינה ששרה בשפתה ראויה לתמיכה. בהצלחה!
שיר מס' 18: מקדוניה, תמרה, וורצ'ק ואדריאן – Let Me Love You (תן לי לאהוב אותך)
"תן לי לאהוב אותך, רק תן לי לאהוב אותך/ פרוש את כנפי המלאך שלך/ עוף החוצה מחלומותיי הפרועים ביותר/ תן לי לאהוב אותך, רק תן לי לאהוב אותך/ נשק אותי והנח לי למות/ לפני שתאמר לי שלום".
המקדונים מצליחים איכשהו לעלות לגמר בכל שנה, ובכל שנה מוצאים את עצמם מחוץ לעשירייה הראשונה. גם השנה לא הייתי מהמר שהמצב ישתנה. השיר עצמו טוב ומהנה, והדינמיקה בין שלושת המבצעים על הבמה בהחלט מעניינת.
שיר מס' 19: פורטוגל, וניה פרננדס - Senhora Do Mar (אשת הים)
"איי, מים שחורים, גלים של צער/ הם הקפיאו את האש בעיניי/ פצעים מלוחים, תפילות-שווא/ תנו ללבו לפעום לצדי/ איי, מים שחורים, גלים של צער/ הם הקפיאו את האש בעיניי/ הוא לא מפליג יותר/ ואיש אינו רואה אותך בוכה/ אשת הים".
אם אי פעם היה לפורטוגל סיכוי לשבור את תקרת הזכוכית ולעלות לגמר, זה השנה. המדינה הוותיקה ביותר שעדיין לא זכתה, שולחת השנה דיווה עם בלדה עוצמתית ומילים עמוקות. נשאר רק לראות אם המאמץ יתפרש בהצבעות ואם ספרד ואנדורה לא יאכזבו.
השנה מובטח המקום בגמר רק למארחת ולארבע המממנות הגדולות של התחרות. בדרך כלל אני מצדד כמעט באופן אוטומטי בשיר הבריטי, המדינה החביבה עלי באירוויזיון אחרי ישראל. גם שאר המדינות הגדולות (צרפת, גרמניה וספרד) זוכות מדי פעם לתמיכה שלי. אבל השנה, באופן חסר תקדים, אני לא אוהב אף אחד מהשירים שלהם.
שיר מס' 2: בריטניה, אנדי אייברהם – Even If (אפילו אם)
"אפילו אם העולם מפסיק לאהוב/ אני לעולם לא אפסיק לאהוב אותך/ אפילו אם השמש מפסיקה לזרוח/ אני עדיין רוצה להתעורר אתך, כן/ אפילו אם לבי היה נשבר/ אני לעולם לא אוכל לשבור גם את לבך/ אפילו אם כל המילים איבדו את משמעותן/ את תביני שאני אוהב אותך, אכן כן".
שהבריטים לא יבואו הפעם בטענות אם הם יגיעו למקום האחרון. יש בממלכה המאוחדת כל כך הרבה כשרונות, ולא ברור למה הם בחרו דווקא בשיר הריקני הזה.
שיר מס' 4: גרמניה, להקת "לא מלאכיות" – Disappear (להיעלם)
"כי אני צריכה אותך כאן/ וזה פשוט לא הוגן/ שזה לא ישתפר/ למה נעלמת?/ ולא הגענו לשום מקום/ אבל זה לא יעצור שם/ למרות שהלכת לנצח/ אני לא יכולה לגרום לך להיעלם".
גרמניה שולחת להקת בנות, עם שבעיניי הוא דבילי וחסר משמעות. הלחן קצת מחפה עליו, אבל לא לזה ציפיתי מהמדינה שהביאה לאירוויזיון את ג'ינג'ס חאן, קטיה אבשטיין וניקול.
שיר מס' 19: צרפת, סבסטיאן טלייה – Divine (אלוהיים)
"לא לא לא לא לא לא לא/ אני מחפש להקה היום/ אני רואה את הצ'יברז בכל דרך/ דרך עיניי.
הו הו הו, אני... אני לבד בחיים כדי לומר/ אני אוהב את הצ'יברז בכל דרך/ כי הצ'יברז נראים אלוהיים/ הסט את מבטך/ הם מנסים למצוא את שביל החלב/ הם אוהבים לשתות אותו בכל יום".
לא מדובר בפעם הראשונה שבה צרפת שולחת שיר שאינו בצרפתית. בשנת 1996 שלחה צרפת שיר בברטונית, אך זוהי שפה רשמית במדינה. בשנת 1992 שילבה צרפת בין קראולית לצרפתית, בשנת 1993 שילבה בין קורסיקנית לצרפתית ובשנים 2001 ו-2007 שילבה בין אנגלית לצרפתית.
השנה מדובר בשיר הראשון של צרפת שהוא כולו באנגלית, מה שהוביל לדיון בפרלמנט בפריז ולגינוי של הוועד להגנת הלשון הצרפתית. כל הכבוד לטלוויזיה הצרפתית שהיא לא פנאטית, אבל למה שיר כזה נוראי? מה זה צ'יברז? מה אתם חשים?
שיר מס' 22: ספרד, רודולפו צ'יקיליקורטה – Baila El Chiki Chiki (תרקדו את הצ'יקי צ'יקי)
"את הצ'יקי צ'יקי רוקדים כך/ אחת: הברייקדנס, שתיים: שיכול הרגליים/ שלוש: המייקל ג'קסון
ארבע: הרובוקופ/ תרקדו את הצ'יקי צ'יקי, תרקדו את הצ'יקי צ'יקי/ החבר'ה של ההבי-מטאל רוקדים את זה, וגם הפריקים/ רוקדים את זה בבתי סוהר, רוקדים את זה בבתי ספר/ אמא שלי רוקדת את זה וגם סבתא שלי".
שיר דבילי שעוד עלול להפוך לטראש קליט. השיר משלב המון פוליטיקה פנים-ספרדית, לרבות אזכור של התקרית בין מלך ספרד, חואן קרלוס, שצעק על נשיא ונצואלה, הוגו צ'אבז "למה שלא תסתום את הפה שלך?". עצה אישית – אל תרקדו את הצ'יקי צ'יקי.
שיר מס' 23: סרביה, ילנה טומשביץ' בליווי בּוֹרה דוגיץ' – Oro (אורו)
"מי מלטף את אהובי?/ מי נושק לשפתיים הרדומות הללו?/ אל תשכח את שמי כשהיא מתחילה לנשק אותך/ קלח תירס יקר שלי (ביטוי מקביל ל"מתוקה שלי"), אל תישני, נשקי אותו, והרדימי אותי/ אל תשבור את הקרח שלי, אין מים בפנים/ אל תזרה מלח על הפצעים שלי, אין לי יותר דמעות/ מי שרוקד את האורו שלי/ אל לו לרקוד אותו למען שנינו/ קלחי תירס, הרדימו אותי".
ולסיום, קצת פרגון. בשנת 1982 הגיעה ישראל למקום השני עם השיר "הורה", המהלל את ריקוד העם אותו רוקדים ברומניה, בישראל, ביוון ובמקומות נוספים בעולם – כל עם וגרסתו הוא לריקוד ההורה. גם סרביה שולחת השנה שיר עם אותה משמעות. המילה עברה גלגולים שונים, וקיבלה את המילה "אורו".
בשנת 2005 הפסידה ילנה את הקדם אירוויזיון המשותף לסרביה ומונטנגרו, ורבים בבלגרד טוענים להצבעה גושית בלתי הוגנת של השופטים המונטנגרים. האמת, שאהבתי יותר את השיר של מונטנגרו, שייצג את הפדרציה המשותפת באירוויזיון.
השנה בחרה טומשביץ' בשיר מצוין, שהלחין ז'ליקו יוקסימוביץ', שינחה השנה את האירוויזיון. יוקסימוביץ' כתב גם את השיר אותו ביצע בשנת 2004 (מקום שני) וגם את השיר שביצע הארי ורשנוביץ' מבוסניה הרצגובינה בשנת 2006 (מקום שלישי). אני לא אתפלא אם סרביה תזכה שוב, אבל התחרות תהיה קשה מול שבדיה, אירלנד ורוסיה.
נא להמתין לטעינת התגובות
