סידני פולק - הווירטואוז האחרון
הבמאי ששילב בין הדרכת שחקנים למסרים פוליטיים חברתיים, היוצר שאחראי לקומדיה המצליחה ביותר אי פעם ("טוטסי") והשחקן הרבגוני שלא הפסיק להפתיע. שניצר נפרד מסידני פולק
סידני פולק, מי שביים את "טוטסי", הקומדיה המצליחה בכל הזמנים, נפטר שלשום בלוס אנג'לס ממחלת הסרטן.
הוא היה בן 74 במותו. פולק הרב גוני- במאי, איש טלוויזיה, מפיק, שחקן ולעיתים גם תסריטאי וצלם-נודע בעיקר כמי שהשכיל לשלב באופן מעורר הערכה בין איכות פילמאית וסרטים בעלי מעורבות חברתית, לבין הדרישות המסחריות המובהקות של האולפנים ההוליוודיים הגדולים.
יכולת זו שבה והוכיחה עצמה בסרטים מצליחים כמו "הם יורים גם בסוסים", " כך היינו", " שלושת ימי הקונדור", "זכרונות מאפריקה" ו"ללא כוונת זדון". פולק ניחן בגישה אמפתית ובמתן קרדיט לצופי הקולנוע, ובסרטיו היותר טובים ניכרה תמיד התעקשותו שלא להתחנף אל הקהל ולא להוריד את רף האיכות המסחרית.
פולק נולד באינדיאנה ב-1934 למהגרים יהודים מרוסיה. בראשית שנותה-50 הוא עקר לניו יורק, שם החל להתערות בסצינת התיאטרון התוססת של אותה העת. בשיפוליו של אותו העשור החל פולק בקריירה כפולה של שחקן ובמאי טלוויזיה, ועליה זכה בפרס האמ"י.
בין היתר ביים פרקים לסדרות קלאסיות כמו "אלפרד היצ'קוק מציג", " הנמלט" ו"בוב הופ מציג את תיאטרון קרייזלר".
בשנת 1965 ביים פולק את סרטו העלילתי הראשון, "קרן אור באפלה", בכיכובם של סידני פואטיה ואן בנקרופט. כבר בהפקה קולנועית מוקדמת זו בלטו שני יסודות שהזינו בהמשך הקריירה את עבודתו של פולק-העבודה הרצינית עם שחקנים, והמחויבות להיבטים ולמסרים חברתיים.
בסרטו העלילתי השני, "נערה לכולם" (1968) על פי טנסי ויליאמס, הפקיד פולק את התפקיד הראשי בידיו של שחקן בלתי מוכר אז - רוברט רדפורד. היתה זו ראשיתה של שותפות אמנותית ארוכת טווח, שכללה שמונה סרטים משותפים, שאותם ביים פולק ובהם כיכב רדפורד.
השניים נפגשו עוד בשנת 1962, על במת הצילומים של הסרט "ציד מלחמה" בבימוי דניס סנדרס, שבו מילאו תפקידים צדדיים.
השותפות עם רדפורד הניבה את גוף היצירה המשמעותי ביותר של פולק- "הם יורים גם בסוסים", " ג'רמיה
אלה הם למעשה סרטיו הטובים ביותר של רדפורד, מי שהחל את דרכו המקצועית כבלונדי המתוק של הוליווד והתגבש עם הזמן כמעין הוגה דעות חברתי שפועל בשולי עיר הסרטים.
נושאים כמו מצוקת העני הנשחק בחברה הקפיטליסטית, שלטון האימים החשאי של ה-FBI, קללת המקארתיזם ומארת הגלובליזציה, קיבלו אצל הצמד פולק-רדפורד מימוש פופולרי בהיר ושווה ערך לכל הבריות.
19 סרטים עלילתיים ועוד סרט תעודה אחד על אודות האדריכל המהולל פרנק גרי. זהו סך כל יצירתו הפילמאית של פולק, שהיטיב לנוע בין ז'אנרים וסגנונות קולנועיים. הוא עשה סרט מלחמה משובח ("טירה בגיהנום" עם ברט לנקסטר), סרט פירטים חביב ("ציידי הגולגולות" עם לנקסטר), הציג לעולם מירוצי המכוניות ("בובי דירפילד" עם אל פצ'ינו), תקף את העיתונות הצהובה ("ללא כוונת זדון" עם פול ניומן וסאלי פילד) ויצר סרט רומנטי מסעיר בניחוח אוריינטלי ("יאקוזה" עם רוברט מיצ'אם).
הצלחותיו הגדולות ביותר היו ב"טוטסי" וב"זכרונות מאפריקה", סרטים שגרפו אינספור פרסים. "זכרונות מאפריקה", שעליו זכה פולק בפרס האוסקר כבמאי מצטיין, אסף לחיקו לא פחות משבעה פסלונים מוזהבים.
במהלך שנות ה-90 צנחה קריירת הבימוי של פולק, בעיקר לאחר הכישלון המחפיר של עיבודו לסרט הקלאסי "סברינה" (עם הריסון פורד וגרג קינר). פולק החל להתמסר יותר להפקות, ובין היתר הפיק סרטים כמו "על תבונה ורגישות", "קולד מאונטין", "הכישרון של מר ריפלי" ו"מייקל קלייטון", שעדיין מוצג בבתי הקולנוע, ובו מגלם פולק תפקיד משנה מצוין.
תפקידים בולטים נוספים שלו היו ב"בעלים ונשים" של וודי אלן, "השחקן" בבימוי רוברט אלטמן, "עיניים עצומות לרווחה" של סטנלי קובריק, וגם הופעה ב"סופרנוס" נזקפת לזכותו.
נא להמתין לטעינת התגובות
