אבודים: מפלצת עשן עם אש
העונה הרביעית של "אבודים" הגיעה לסיומה בארה"ב, אחרי שהפכה סופית לתופעת הקאלט הגדולה והבינלאומית ביותר בטלוויזיה בשנים האחרונות. אם התחלתם לראות אותה והפסקתם כי נמאס לכם מהבלגן, זה הזמן לחזור
"אם בן יכול לשלוט במפלצת העשן, אתה חושב שהוא גם יכול להזיז את האי בחלל ובזמן, או שרק דזמונד יכול לחזור לעבר?". כשמישהו נכנס באמצע משפט כזה הוא סקרן לדעת על מה מדובר.
אם תנסו להסביר למי שאינו צופה, הוא יעלה על פניו חיוך מזלזל ואז יתרחק מכם ככל שיוכל. אם הוא זוכר את מספרי הלוטו של הארלי בעל פה וחולם על התלתלים של סעיד בלילות, הוא מיד יצטרף לשיחה עם תאוריה מטורללת משלו.
בהתחלה היינו שניים. נפגשנו בהפסקת סיגריה בימי חמישי, סיכמנו את אירועי הפרק האחרון וניסינו לשער מה יקרה בפרק הבא שישודר באותו ערב. משבוע לשבוע גדל מעגל המעשנים, עד שהפסקה של חמש דקות התארכה לחצי שעה. כשאתה מוצא צופה "Lost" נוסף, אתה מוצא חבר. ככה זה עם סדרות כת.
הכת לא יכלה להתקיים בזמן ששודרה העונה הראשונה, מכיוון שכולם צפו בה. הפרומואים מכרו באגרסיביות וכולנו קנינו בנפח מסחרי. החלוקה בין מאמינים לספקנים התחילה עם העונה השנייה, שבה הורגשה הידרדרות דרמתית באיכות, אשר נמשכה עד שהגיעה לתחתית החבית באמצע העונה השלישית.
בסופו של דבר, נפילתם של ג'יי ג'יי אברמס ושאר יוצרי הסדרה, הייתה הצלחתם. לרשתות כמו פוקס, אן-בי-סי ואיי-בי-סי, שבה משודרת "אבודים", אין את הכבוד העצמי שיש לערוצי כבלים כמו אייץ'-בי-או. כשלדיוויד צ'ייס לא היה יותר מה להגיד עם "הסופרנוס", הוא סגר עליהם את הספר בצורה מכובדת. ברשתות הרגילות סדרות רצות כל עוד הן מקבלות רייטינג, גם אם קיומן הפך מזמן למגוחך (ראו "24").
לא ברור אם ההוראה הגיעה מאייבי-סי, או מיוצרי הסדרה עצמם, אבל לאחר הצלחתם המטאורית ניסו הכותבים לקחת תסריט מחושב שבו תוכניות מדויקות, ולמתוח אותו לכמה שיותר פרקים והפסקות פרסומות. כך נולדו דמויות חדשות מזנב המטוס (Tailies, למי שדובר את הז'רגון), וסיפורי צד רבים ומשעממים שלא השפיעו על קשת העלילה המרכזית והמעניינת באמת.
נקודת השפל הייתה פרשת ניקי ופאולו. תמיד היה קשה להאמין שחוץ מתריסר הדמויות המרכזיות של התוכנית, עשרות השורדים האחרים לא עשו דבר חוץ מלהופיע כניצבים או לשמש בשר תותחים בכל פעם שמישהו היה צריך למות.
אבל כשניקו ופאולו, שאותם
אלה שלא נטשו במחאה שלחו אימיילים זועמים, אלה נוספו לאיומים של איי-בי-סי שתבטל את הסדרה, ועל כן מיהרו היוצרים לתקן את מה ששברו. ניקי ופאולו טופלו באופן ששימח את השונאים, הכותבים חזרו לתסריט עם עונות מקוצרות וסוף מתוכנן (ב-2010), והוסיפו לצוות את בריאן קי וון, הסוד האמיתי שמאחורי ההצלחה המחודשת של "אבודים".
אם זאת הפעם הראשונה ששמעתם את שמו, מומלץ לשים עליו עין. וון נחשב כבר שנים לכוכב בעולם כתבי הקומיקס, ומי שקרא את יצירותיו (Last Man" "Ex Machina" ,"Y: The) יודע שהרוויח את התואר בצדק.
מאז שיפוץ הסדרה והוספתו לצוות הכותבים הורגש שיפור ממשי, אבל לאחר צפייה בפרקים המצוינים שאותם כתב (הפרקים האחרונים שהתרכזו בבן ודזמונד, למשל), קשה להבין איך "אבודים" הסתדרה בלעדיו עד היום. הסדרה שאלה תמיד מוטיבים מקומיקס, ממשחקי וידאו ומתרבות הגיקים, והגיקים הם שהשאירו אותה בחיים גם בזמנים הקשים.
עם וון בכיסא הנהג, הם יכלו להפסיק להתבייש בהתמכרות, לצאת מהארון ולחפש אנשים אחרים שקוראים את "Lostpedia" בקפדנות. מבט מהיר על אתרי ההורדות באינטרנט בימי שישי בבוקר מוכיח שמדובר בתופעה עולמית שלא הייתה כמותה שנים.
היום אפשר להמליץ על "אבודים" בלי להסס. אם התחלתם והפסקתם, זה הזמן הנכון לחזור אל העדר. אם מעולם לא התחלתם, זה הזמן להתחיל. לעתים נדרש הצופה לסבול גם את הפרקים הגרועים כדי להבין מה קורה בעונה הרביעית, שהגיעה לסיומה בארה"ב אתמול, אבל רוב הסיכויים שכל אחד מאיתנו מכיר איזה מיסיונר שמסתובב עם מארזי הדי-וי-די של העונות הקודמות. לכו תגידו לו שלום ותצטרפו לכת שלנו. אנחנו לא מוזרים כמו שאנו נראים.
נא להמתין לטעינת התגובות
