ראיון עם הסופר ערן כץ
מרבית הישראלים לא ממש שמעו על הסופר ערן כץ, אבל במזרח אסיה הוא מגה-סלבריטי, שספריו העוסקים בשיטות לשיפור הזיכרון נמכרים במיליוני עותקים
פועל תאילנדי ושיאן גינס נפגשים באתר בנייה בירושלים. השיאן שולף תמונה בה הוא מופיע כשהוא מגיש עותק מהספר שכתב לנסיכה מאהה צ'אקרי, בתו של מלך תאילנד. התאילנדי מתעלף.
זה אולי נשמע כמו התחלה של בדיחה, אבל זה לא מצחיק בכלל. המפגש בין אותו תאילנדי הלום לשיאן הישראלי מעלה מספר תהיות: האם חוץ מאשר בתאילנד, עדיין קיימים בני תמותה במעמד של קדושים, שאינם בר רפאלי? איזה ספר הגיש אותו ישראלי לנסיכת תאילנד? איך בכלל זוכה ירושלמי חביב להגיע לתואר "הסופר הישראלי היחיד המתורגם לתאית"?
ובכן, זה חצי שנה שהספר "ג'רום הופך לגאון" (במקור העברי: "סוד המוח היהודי") מככב ברשימת רבי המכר ברשתות הספרים בתאילנד, בקוריאה וביפן לצד ספרים ידועים כמו "אבא עשיר, אבא עני" ו"הנזיר שמכר את הפרארי".
סיפורו הבדיוני של ג רום זומר המנסה להצליח בלימודיו ובעסקיו בעזרת שיטות יהודיות אומץ בחום בשוק הספרים במזרח אסיה, הגדול בעולם.
על ההצלחה חתום הירושלמי ערן כץ, המחלק את חייו בין שני יקומים מקבילים- בשעה שברחובות ישראל הוא מהלך חופשי ומעביר הילוכים במזדה מאובקת, במזרח אסיה הוא מגה-ארכי-סופר סלבריטי. טס במחלקות עסקים, מחייך בנימוס אל סוללת צלמים הממתינים לו בשדה התעופה, משייט בלימוזינות בין מסעדות פאר, מסתובב כמו סינדרלה עם נהג צמוד בין מסיבות העיתונאים הגדולות בעולם, ומנסה להבין מה לעזאזל עושים עם הדבר הזה שהוצמד אליו, שנקרא "עוזר אישי".
לכץ תיק עיתונות מרשים בתאית, בקוריאנית וביפנית, לרבות כתבות שער ב"בנגקוק פוסט", במגזינים ובעיתונים מקומיים. תוצאות חיפוש זריז של שמו בגוגל העולמי לא מביישות את ההצלבה של המילים "טלנסקי ואולמרט".
"לא מאוד כיף להיות סלבריטאי על", קובע כץ. "זה לא עולה לי לראש אם כי זו חוויה מרתקת. זה כמו 'סקנד לייף'. בכל מקרה, אני מעדיף חד וחלק את ערן כץ ממלחה בירושלים".
אז איך קרה שישראלי אחד כבש את שוק הספרים האסייתי, בלי סוללת יחסי ציבור ובלי סוכן או דובר רעשן? הרומן עם המזרח הרחוק החל בשיחת טלפון, יוזמת מדור ספרות במשרד החוץ הישראלי, הנוהג להזמין סופרים לדבר על יצירותיהם ברחבי העולם. "אני שידוך טוב מבחינתם מפני שאני אמנם סופר, אבל בעיקר מרצה בנושא טכניקות לשיפור הזיכרון", אומר כץ, "אני מניח שהספר לא סתם הצליח. יש לזה סיבות".
בשעה שעבור רוב הישראלים המזרח הרחוק הוא בעיקר יעד לטיול סוטול אחרי צבא, מסאז'ים וחופים, כץ, השגריר הבלתי מוכתר, עושה כבוד לישראל. בד בבד הוא מתוודע מקרוב לשכבה האינטלקטואלית הרחבה של אנשי מזרח אסיה.
יפן היוותה את יריית הפתיחה, עם מקום רביעי
"הבעיה של הקוריאנים היא שאין להם את יצר החקירה. בזמן הרצאות יש דממת מוות. הם כותבים את מה שאני אומר ואומרים אמן. אני מנסה לדרבן אותם לשאול שאלות, לאתגר את עצמם. מדי פעם מישהו מרים את ידו ושואל משהו שלא קשור לכלום כדי לא להביך אותי. היפנים לעומתם צמאים לדעת ולהצליח".
עד כמה אנחנו פופולריים שם?
"ליהודים יש שם מאוד טוב במזרח אסיה. בשונה מאמריקה ומאירופה-ששם היהודי הוא אמנם מוצלח אבל ממזר וערמומי-באסיה מדובר בהערצה טוטאלית. אין שום אנטישמיות. זה טבוע במבנה התרבותי והדתי שלהם, פילוסופיית החיים שלהם היא 'חיה ותן לחיות'. זה כיף לא רגיל, ובגלל זה אני כל כך אוהב אותם. האמת היא שרובם לא יודעים בכלל איפה זה ישראל. הם שמעו על היהדות אבל לא בהכרח על ישראל. מזה הם מסיקים שרמת החינוך אצלנו היא הגבוהה בעולם. לא נעים לי להגיד להם שאנחנו די דפוקים".
כץ (43), חיפאי במקור, נשוי ליעל ואב לשתי בנות (15 ו-8), מתגורר כיום בשכונת מלחה בירושלים. לאחרונה היה אורח הכבוד בפורום המדע העולמי בסיאול בהזמנת ממשלת קוריאה ורשת הטלוויזיה YTN.
כבר בשנותיו בתיכון החל בפיתוח טכניקות זיכרון. "כל החיים הייתי תלמיד בינוני ובתיכון ניסיתי למצוא את הדרך להצליח בלימודים תוך שכלול שיטות ללימוד מקסימום חומר במינימום זמן", הוא נזכר. עצלנות? אולי. מכל מקום, כץ אימץ טכניקות זיכרון שהיו בשימוש עוד בימי היוונים והרומים. זה עבד.
בגרעין הנח"ל בו שירת נתן ב-200 פרות המשק סימנים וזכר את שמות כולן, בלבנון זכר חוברת נ"צים בעל פה וכך זיכה את עצמו בימי חופשה, באוניברסיטה העברית למד מדע המדינה, בבלגיה סיים לימודי תואר שני במינהל אדמיניסטרטיבי מתקדם בבית הספר של השוק האירופי המשותף, והכל תוך שימוש בטכניקות זיכרון שהלך ושכלל.
ספרו "סוד הזיכרון המצוין" ראה אור בארץ לפני כעשור ורבץ ברשימת רבי המכר 20 שבועות. באותה שנה נכנס לספר השיאים הישראלי של גינס במהדורת 1998 לאחר שזכר מספר בן 500 ספרות שהוקרא לו פעם אחת בלבד והקר ריא אותו מן ההתחלה לסוף ומן הסוף להתחלה.
נכון להיום, תורגמו חמשת ספריו של כץ לשמונה שפות, ומכירתם מתקרבת לחצי מיליון עותקים. הוא הסופר הישראלי היחיד שמתורר גם לשפה התאית. הוצאת "ליברו" האיטלקית (השייכת לראש הממשלה, סילביו ברלוסקוני) הדפיסה מהדורה ראשונה בת 40 אלף עותקים מספרו "ג'רום הופך לגאון" והספר זכה במקום הראשון בפרס אדאירויזו האיטלקי. בהתחשב בכך שבארץ ספר המככב חודשיים ברשימת רבי המכר נחשב להישג מעורר השתאות, המסקנות ברורות.
את "סוד המוח היהודי" כתב בעקבות פנייה של קאובוי אמריקני שקם באחת מהרצאותיו ואמר: "אתם, היהודים, נורא חכמים". כץ חשב שהגיע הזמן לנסות ולבדוק כמה אמת יש בקביעה. תגידו שהקמפיין האינטנסיבי של עם הסגולה סופסוף תפס- כץ החליט לשכלל את נושא פיתוח הזיכרון והאינטליגנציה בעזרת שיטות יהודיות.
"העובדה, למשל, ש-40 אחוז מזוכי פרס נובל הם יהודים היא פנומנאלית", מסביר כץ, "בייחוד לנוכח זה שהיהודים מהווים 0.02 אחוז מאוכלוסיית העולם. אותי לא עניין בהכרח להבין מאיפה המיתוס נולד, אלא איך אני יכול להיעזר בטכניקות שפיתחו היהודים לאורך ההיסטוריה כדי לפתח אינטליגנציה. אני תמיד מתבדח בהרצאות בחו"ל על זה שבגלות היינו הרבה יותר מוצלחים מאשר כשהגענו ארצה. פה הגענו למנוחה ולנחלה והפסקנו להתאמץ".
אבל לא בכל מקום. ניקח את ישיבת מיר, למשל, בה כץ הוא בן בית. "גיליתי שם עולם שלם של אנשים מרתקים. אחרי גרם מדרגות מתגלה אולם ענק בסדר גודל של בואינג 747 עם אלפי תלמידים שלומדים בעמידה ובהר תלהבות, כמו לול תרנגולות".
כך, מצטרף לשיאיו פיק נוסף- כץ הוא החילוני היחידי שמלמד תלמידי ישיבות שיטות לזכור גמרא. "לימוד בעמידה ובהתלהבות הוא שיטה יהודית פרופר", הוא מצהיר. "ב' ספר הכוזרי' שואל מלך הכוזרים את ר' יהודה הלוי למה ללמוד בעמידה, וזה משיב לו את מה שהוכח מדעית אלף שנה מאוחר יותר- הוא אומר לו שכל התנור עה הזו מזרימה דם למוח. היהודים בפקחותם לא המציאו את הגלגל. חוכמת היצירתיות על רגל אחת היא לקחת את הדברים ולעשות להם אדפטציות.
"אני אומר לאנשים בקוריאה וביפן: 'יש לכם ישיבת עבודה? תעשו אותה תוך כדי הליכה סביב הבניין'", ממשיך כץ, "ויקטור הוגו כתב את עלובי החיים בעמידה, איינשטיין פיתח את תורת היחסות בהליכה בצהריים כשתהה לעצמו 'מעניין איך יהיה לרוץ לצד קרן אור'".
כץ לא נח לרגע. השנה הקים את חברת Smart Memory, המפתחת ערכות לפיתוח מיומנויות זיכרון, למשל תוכנת המחשב Name Recall, שמטרתה לעזור לזכור שמות של אנשים בכל הזדמנות. החברה פיתחה גם ערכה למניעת שכחה: "לאמן את המוח - איך לא לשכוח". ומה שיאן הזיכרון לא מצליח לזכור בשום אופן? "שמות של תאילנדים", הוא מתוודה, "כל שם מורכב משבע אותיות לפחות. אוסף של עיצורים והברות חסרות משמעות לחלוטין".
בקרוב יגיע ספרו אל מדפי חנויות הספרים ברחבי סין. רגע לפני שהמוח היהודי עושה חישוב כמה ג'ובות ישלשל לכיסו, הוא מבהיר: "אני לא הולך לראות תמלוג אחד משם. הסינים לא אוהבים לשלם ולא לגמרי מדייקים בהנהלת החשבונות שלהם. אופתע לטובה אם אראה מזה כסף".
ואיך אתה מגיע לשם? כאדם פרטי או כישראלי?
"אני בא כערן כץ. רק באירופה ובאמריקה נורא קריטי להם שאבוא כיהודי או ישראלי. שם, במזרח, זה ממש לא מעניין אותם".
נא להמתין לטעינת התגובות
