ראשי » תרבות » טלוויזיה

אני פרה קדושה - מנשה נוי בפאפאדיזי

מנשה נוי אף פעם לא שוכח להתייחס לעצמו בציניות, אבל הוא כן שכח מתי עבד בחינם, רק שפרויקט "פאפאדיזי" תפס אותו חזק מדי. ניסיון קטן ביוטיוב הסתיים בסדרה שעולה ביס, מתרחשת ביוון, דוברת אנגלית ומתמודדת עם השתלטות האמריקניזציה על העולם. אדם סנדלר לא יאמין שהחבר הכי טוב שלו הפך לרועה הכי חרמן במגאלומאנוס

מנשה נוי היה עסוק בצילומי הסדרה "פרשת השבוע" כשהסוכנת שלו התקשרה והורתה לו לארוז את חפציו ולעלות על טיסה ללוס אנג'לס דרך אטלנטה. וכך הוא מצא את עצמו בתוך כמה שעות ישוב במחלקת עסקים לצד עודד מנשה.

בביקורת הדרכונים באטלנטה הוא נשאל באיזה מלון בכוונתו לשהות. נוי לא ידע. הוא אמר שהוא הגיע לאמריקה כדי לפגוש את אדם סנדלר. משטרת הגבולות האמריקנית נטתה לייחס להכרזה הזו דרגת אמינות נמוכה ביותר.

אחת הנוסעות הישראליות בטיסה התבקשה לאמת את טענתו של נוי שהוא שחקן מפורסם במולדתו. היא לא זיהתה אותו. היא זיהתה את עודד מנשה. נוי הסביר בחיוך קלוש שעבודתו נחשפת בפני קהל מצומצם בלבד. איכשהו, אמריקה הסכימה להכניסו בשעריה.

בנמל התעופה בלוס אנג'לס המתין למנשה נוי ולעודד מנשה נהג שאחז בשלט שעליו כתוב "Menashe". טוב לשניהם. הנהג הסיע אותם בלימוזינה מהודרת להילטון בוורלי הילס. היו להם שלוש שעות עד לקריאת התסריט שעליו הגיעו להיבחן.

נוי נעמד על שפת הבריכה ובהה ביפהפיות המשתזפות ובמפיקים עם הסיגרים השמנים, והגיע למסקנה שעד כמה שזה לא ייאמן, האנשים האלה באמת חיים בתוך הקלישאה של עצמם. הלימוזינה שוב הגיעה והם מצאו את עצמם במתחם העצום של אולפני סוני, כל האנגר בגודל של מגרש כדורגל. מהלימוזינה הם הועמסו על קלנועיות גולף חשמליות והובהלו לאולם אודרי הפבורן.

הבמאי, איזה דניס משהו, שאל אותו אם הוא צריך דבר מה. נוי אמר שהוא ישמח לאכול משהו. "I want this man to eat now", צעק הבמאי ושאל את נוי במה חשקה נפשו - צ'ייניז? המבורגר? נוי ביקש סנדוויץ' טונה, קיבל סנדוויץ' טונה, אכל סנדוויץ' טונה ועבר על התסריט. אחר כך העמיסו את שני המנשה על עוד קלנועית גולף והופ, היישר לאולם קלארק גייבל רחב המידות, שם ישב צוות הסרט סביב השולחן הכי ארוך שמנשה נוי ראה מימיו. ואז נכנס אדם סנדלר, לבוש קז'ואל, וחילק כאפות לנוכחים.

נוי התיישב במקום שבו הונחה לוחית קטנה ששמו התנוסס עליה ונערכה קריאה. האמריקנים פרצו בצחוק ממושך רווי התבשמות עצמית, הרבה הייפ חיובי, ומחאו לעצמם כפיים במשך חמש דקות, למען האווירה הטובה. הקייטרינג התבסס על חו ?מוס ופלאפל, שהאורחים מהמידל איסט ירגישו בבית. המפיק קם, ניגש לנוי, החווה לעברו בתנועת הבוהן הקיסרית, ורעם . "Very good job". הוחלט להיפגש שוב למחרת.

נוי כבר רצה לחתוך משם. הסביר שהוא חייב לחזור לארץ. בכל זאת, מחכים לו עם צילומי "פרשת השבוע". בבוקר הוא הגיע למשרדיו של אדם סנדלר. לא נעים, אבל הוא לא ראה אף סרט שלו. במהירות העתיק את שמות הסרטים מהפוסטרים על הקירות כדי לקחת אותם בדי-וי-די כשיחזור הביתה. כולם היו לבביים מאוד אליו, התאמצו שמנשה נוי ינצור עד יום מותו את זיכרונות הגוד טיים שהם עושים לו.
 בינתיים, בחורות שנראו כמו נערות הליווי הכי יקרות שכסף יכול לקנות, נכנסו ויצאו בסרט נע על עקבים גבוהים ממשרדו של המפיק. אחרי שהאחרונה שבהן חלפה על פניו יצא המפיק ממשרדו, מחה בתיאטרליות זיעה מטאפורית ממצחו, נאנח ואמר "אוי, אני עובד קשה". הקלישאה ההוליוודית הלכה ותפחה לממדים סוריאליסטיים.

התסריטאי התעקש לפגוש אותו. והמאפרות מיששו את פניו. והמלבישה מדדה את גופו. וצילמו אותו מכל זווית. והכאפות המשיכו להתעופף, והצחוק המשיך להתגלגל, ואדם סנדלר יצא לקראתו ואמר לו "You are a very funny man" ומנשה נוי התחזה לנעלב ואמר לו, "What do you mean I am funny" והניח שסנדלר יזהה את המשפט המצמרר של ג'ו פשי מהסצנה המפורסמת ב"החבר'ה הטובים" של סקורסזה, שבה הוא יורה למוות במלצר הצעיר בבר.

אבל סנדלר לא זיהה. אז נוי הסביר לו ואמר שהוא באמת חייב לעלות על מטוס. "ונסעתי", הוא מסכם, "למרות שזה מקום שאתה רוצה להישאב אליו, אתה רוצה להישאר שם, זאת באמת ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות".

בסוף, אגב, עידו מוסרי קיבל את התפקיד בקומדיה שרצה עכשיו בארץ ("אל תתעסקו עם הזוהן"). בשוך כל הטררם התברר שמנשה נוי ועודד מנשה הרבה יותר מדי מבוגרים. הוליווד שלחה את ידה הארוכה והגחמנית והכול יכולה,

הרימה, טלטלה והחזירה אותם למקום שממנו באו. והמקום הזה, לצורך הע ?ניין, לא הרבה יותר קרוב לאמריקה מהכפר היווני מגאלומאנוס, שבו מתרחשת הסדרה הקומית החדשה "פאפאדיזי", שעולה ביום ראשון לשידור ביס.

פאפאדיזי, בגילומו של מנשה נוי, הוא רועה עזים יווני, שהפנטזיה שלו היא לתנות אהבים עם אישה אמריקנית, כל אישה אמריקנית, עם עדיפות מסוימת לג'וליה רוברטס, פאריס הילטון, שרון סטון ומדונה, אם כי הוא יסתפק בסתם איזו מחומצנת מנברסקה.

התובנה הגדולה של פאפאדיזי היא שמושאות תשוקתו הן בהישג ידו, תושבות "הכפר האינטרנטי" הגלובלי, בדיוק כמוהו. לפיכך, הוא מפרסם באינטרנט קטעי וידאו שבהם הוא מבטיח באנגלית קלוקלת, מוקף בעזים, לאתר את הג'י ספוט שלהן, לסחרר אותן ולהביאן לפסגות האושר הפיזי והרגשי. תוכניתו השאפתנית מכה גלים בכפר.

ארוסתו קוקינה (קרן מור) זועמת, אמו טרויה (תיקי דיין) מזועז ?עת, ראש הכפר סוקרטס (מוני מושונוב) מודאג, הכומר מתפלץ, רשת חדשות אמריקנית בכבלים מחליטה שפאפאדיזי הוא בכלל בן לאדן החדש, אשמאי אמריקני זקן בשם מיסטר גוגל - שמנהל את האינטרנט - מאיים עליו, וכל העסק מתנהל באנגלית המשובשת של תושבי הפינות היותר נידחות בכפר הגלובלי, משום שמשרד התיירות היווני החליט לערוך במגאלומאנוס ניסוי שבמסגרתו כל תושביו ידברו אנגלית, שאותה הם לומדים מהמורה החדשה שלהם (קלרה חורי).

 

אני לא מתיימר להיות אובייקטיבי בנוגע למנשה נוי. אני עובד איתו ב"פרשת השבוע" וזו לא הסיבה היחידה שאני שאני סבור שהוא השחקן הטוב, המדויק והמגוון ביותר בטלוויזיה ובקולנוע שלנו.

אדם סנדלר צדק, נוי הוא איש מצחיק מאוד, אבל יש לו גם מנעד דרמתי רחב  ועמוק. ויש  לו טעם משובח. ויש לו מבט מורכב כזה, כשהוא לוקח שאיפה מסיגריה ושוקע בשרעפים, בתערובת של יומרנות גדושת חשיבות  עצמית ופגיעות, מבט שהוא בו בזמן מגוחך וקומי אך גם נוגע ללב, לעתים עד דמעות, בדיוק כמו האנגלית שבפי תוש בי מגאלומאנוס.

זה  המבט  שמזקק את מצבו של האדם. האדם שרוצה נורא. האדם שאין לו וגם לו יהיה אבל הוא משכנע את עצמו שעוד יהיה, כי אם יפסיק לרצות, מה הטעם בחייו. מגאלומאנוס זה לא רק שם של כפר. זה מצב קיומי שקשה להימלט ממנו. זה משבר גיל 40 הנצחי, שאותו חווה מנשה נוי לפני תשע שנים כמעט.

מאליו מובן שפאפאדיזי תוקע את המבט הזה לעבר מצלמת הוידאו מעת לעת. הסדרה הייחודית הזאת - אין לה שום נקודת התייחסות ברורה - שאותה כתב נוי עם אורי ששון, שגם ביים, ובמידה רבה יזם, ניחנה בעוצמה קומית דרמטית מצטברת, שמתעצמת עם כל פרק, כשמתחוור שהיא עושה סאטירה לא רק על האמריקניזציה שרומסת כל תרבות שנקרית בדרכה, כולל הישראלית כמובן, אלא גם על משמעות החיים, חיים שבהם האדם עורג תמיד למה שאין לו, איזו אידאה הוליוודית פריכה ובו בזמן מוחשית למדי, חמקמקה ומטעה.

אין סיבה שהסדרה הזאת לא תצליח במקומות נוספים בעולם, ביעקר באירופה. הנמשלים שלה אוניברסליים והבחירה למקם את ההתרחשות בכפר יווני קרתני ותמים אינה רק תולדת המפגש עם ההוויה הזאת בחופשות משפחתיות, אלא של הכוונה המוצהרת להציג את ערש הציוויליזציה המערבית (והרי לראש הכפר קוראים סוקרטס) כתרבות מנוונת ומרוקנת מתוכן, שכל מה שיש לה לנפנף מול נחשול הוולט דיסני ששוטף אותה הם ריחות המוסקה שמתאבכים מידי אמו של פאפאדיזי. האמירה המוקצנת הזאת תקפה בכל רחבי אירופה.

איך התחיל פרויקט פאפאדיזי?
"זה היה בסביבות 2005, כשצילמנו את העונה הראשונה של 'פרשת השבוע'. שי אביבי התקשר, סיפר לי על איזה חבר שהיה מפקד שלו בצבא, שכתב משהו בשבילי. הייתי עצלן ולא היה לי כוח, אבל אמרתי לו שישלח. הגיע תסריט ולא קראתי. שי התקשר וניג'ס אז קראתי. זה היה בעברית וזה בכלל לא היה פאפאדיזי, אבל אמרתי לעצמי שיש פה הברקה. לא עשיתי עם זה כלום. שי המשיך לנג'ס אז התקשרת לבנאדם, אורי ששון, שבכלל עבד בפרסום.

מרגע שאמרתי לו שיש כאן הברקה, הוא לא עזב אותי. אני פרקה קדושה, אני מנשה מה'חמישיה' ולא היה לי כוח. ואז אורי הציע את הדמות של רועה הצאן היווני שרוצה לשכב עם אמריקניות ושולח קליפים לאינטרנט, ואמר שאנחנו יכולים לצלם ולשלוח ליוטיוב. אז אמרתי לו 'אני מנשה נוי, אני פרה קדושה' אבל תביא ונעשה את זה".

חזרת להיות סטודנט, עבדת בלי כסף, בלי יחסי ציבור.
כן. מימון עצמי. בהתנדבות. קלאודיו שטיינברג צילם. אורי כתב 15 קטעים קצרים. צילמנו בשלושה ימים בחוות העיזים בנטף. אורי שיגר ליוטיוב. בהתחלה זה תפס לאט ואז העלינו את הקטע שפאפאדיזי פונה לשפילברג ומבקש שיעזור לו להשיג בחורה אמריקנית.

זה הביא 250 אלף צפיות. התחילה קהילה סביב פאפאדיזי. אנשים מכל העולם עשו סרטונים בתגובה. מלבנון, מהודו. הבנו שזה הולך טוב. לקחנו את זה לערוצי טלוויזיה בארץ ולא הייתה התלהבות. או שאמרו לנו שזה לא מתאים או שהציעו שנעשה פינות בכל מיני תוכניות. עד שהגענו ליס. יונה ויזנטל, המנכ"ל, אמר שזה נשמע נחמד מאוד והכריז שעושים מזה סדרת טלוויזיה".

זאת הפעם הראשונה שאתה כותב סדרת טלוויזיה.
"כן. מזל שאורי היה. אנשים שמכירים אותי לא האמינו, לא מתאים לי. חצי שנה קמנו בכל בוקר וכתבנו. ליהקנו בראש תוך כדי כתיבה. החלטנו שאורי יביים, היה לו ניסיון מכמה פרסומות והפקנו בעצמנו".

הכתבה המלאה במוסף תרבות של מעריב

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...