ראשי » תרבות » טלוויזיה

הפוליגרף: קרקס מציצני

"הפוליגרף" ששודרה אתמול בערוץ 2 היא פורנו של אמיתות, מעין קרקס פרעושים אמיתי לצופה המיוזע בבית. שכן, בפורנו הפוליגרף חושפים אנשים מהישוב את ערוותם בעבור חופן מזומנים, כדי לספק את יצר המציצנות הקטן שבכל אחד מאיתנו

"הפוליגרף", ערוץ 2

אתחיל מהסוף: אם אושרית לא מקבלת ציצים חדשים בחודש הקרוב, היא חייבת לזרוק את יוסי תמרי, בן זוגה והאיש שהודיע אתמול בשעשועון "הפוליגרף" מול עם ישראל - ויותר מזה, מול אמא שלו - שהוא רוצה שאושרית תעשה סיליקון, שהוא תחזק פנטזיית שלישייה עליה ועל אחותה התאומה, פלירטט עם אחרות, שילם על סקס והקצפת - שהוא שומר עדיין על האופציות פתוחות באתר היכרויות באינטרנט.

רגע. בעצם, אושרית אומרת שהיא גם לא סגרה שם את הכרטיס. ועדיין, שתי שקיות שוקו מפוצצות במקום חזה הן לא פיצוי לפאדיחה הגונה בפריים טיים. אבל מנגד, אושרית תמיד תוכל להתנחם בעובדה שבשבוע הבא בטח יגיע ל"פוליגרף" מטורלל גדול יותר, יודה שיש לו משיכה מינית ללוטרות ואז היא, אחותה התאומה ויוסי יהפכו רק לדאחקה פנימית של ההפקה. אבל עד אז, עדיף להם לא לצאת מהבית. באמת.

הימים בישראל ימי כזב ומניפולציות. בקיץ בו התעופפו מעל ראשנו מעטפות כסף, פרשיות שחיתות עסיסיות ושולה זקן בהתאמה, רק הגיוני שהאמת תהפוך מערך מוסרי לשעשועון להמונים, ולעוד אופציה לגיטימית לגריפת מזומנים.

פורנו האמת הזה, בו נשאלים מתחרים שאלות שחוקן לידם הוא אירוע לא פולשני (שאלות שנשאלו קודם כשהיו מחוברים לפוליגרף), מספק קרקס פרעושים אמיתי לצופה המיוזע בבית. שכן, בפורנו הפוליגרף (פו"פ, בקיצור) חושפים אנשים מהישוב את ערוותם בעבור חופן מזומנים, כדי לספק את יצר המציצנות הקטן שבכל אחד מאיתנו. ולמרות שמדובר בפורמט קולומביאני במקור, הוא מתקבל על המסך וולגארי כרעיון ישראלי אורגינל.

למעשה, מדובר בהכלאה מוצלחת בין הפנטזיה הכל ישראלית להגניב הצצה לתחתוני השכן, לבין שעשועון מהוגן עאלק. בגידות? בכיף.

חילופי זוגות? בטח, למה לא. עלבונות? ברור. כל עוד האמת מכניסה כסף, לא משנה בכלל מה היא. קחו למשל את משה קידר, מתחרה הפו"פ שעלה לאחר יוסי (אגב, האחרון יצא רק עם עשרת אלפים שקל, אחרי שאושרית נראתה כמי שעומדת להבעיר את האולפן. לוזר).

לכאורה, קידר הוא זכר אלפא מהוגן. שיערו מכסיף, הוא סגן אלוף במיל' ומנהל פיתוח עסקי, שבקרוב עומד להתחתן עם קטי. בפועל, הוא מתחזק עבר עסיסי יותר משל יו הפנר. הודאה בבגידותיו בנשותיו הקודמות זוכה לפרץ מחיאות כפיים סוער מהקהל באולפן, המוכיח שבכל צופה מהוגן מסתתר ארכי חרמן.

בהמשך גילינו גם שקידר נהג להתאכזר לחתולתה של בת זוגו וכי הוא נוטה לבדוק לה אס.אמ.אסים, מחשש שאולי תבגוד בו. בהחלט רגע של אמת טלוויזיונית מזוקקת.

המשפחה, היושבת על ספסל המעודדים, מגלה הבנה לכל האנומליות שחושף קידר בשידור. או שההבנה היא רק לכסף שיגיע לאחר החשיפה? לכו תדעו. מה שבטוח הוא שהתקריב על פניהם של המתחרים ובני משפחותיהם בקושיות קשות במיוחד מעניק ל"פוליגרף" את אותו קסם ריאליטי, שישראלים אוהבים לאהוב.

המנחה גדי סוקניק, פעם איש חדשות רציני, מתפקד כמעין יורם ארבל ב"מי רוצה להיות מיליונר", עם שאלות פסיכולוגיות בשנקל. אבל אין מה להיטפל אליו. באמת שאת רוב העבודה השחורה בפו"פ עושים המתמודדים, אנשים ללא מורא, משוא פנים או בושה מינימלית.

למעשה, אחרי בהייה בתכנית הראשונה התהייה היחידה שעולה היא מתי יעצר הריאליטי הישראלי? לפני ניסויים בבני אדם או אחרי שנתענג כולנו על רולטה רוסית בשידור חי? אבל בינתיים מה זה משנה. "הפוליגרף" הוא אירוע צהוב, בזוי והזוי - ואתם הולכים לראות כל שנייה מזה. באמת. נשבעת לכם. באמא שלי.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...