עוד בגלגול הזה: רפיק חלבי בסרט חדש
"ערפל", סרטו התיעודי החדש של רפיק חלבי, עוסק במוות ובגלגול נשמות. יהודה וונדרבלט, מעריץ ותיק וספקן מושבע, צפה אמש בהקרנת הבכורה
ערפל, רפיק חלבי מתוך הסרט
היה כדאי. כבר בדקות הראשונות מתברר כי לפנינו סרט שמעוניין בעיקר לשאול שאלות, אך לא בהכרח לספק להן תשובות ברורות. "מועין חי או מת?" שואל חלבי את עצמו בתחילת הסרט, ויוצא למסע אפוף מסתורין במרחבי הזמן והזיכרון.
סמ"ר מועין ראשיד חלבי נעלם בימיה הראשונים של מלחמת יום הכיפורים, במהלך ניסיון כושל לכבוש את החרמון. על פי התחקיר הצה"לי, בתום שבועיים בהם נחשב נעדר, נמצאה גופתו של מועין כשהיא מוטלת בתוך אחת התעלות ועיניה מנוקרות. רפיק, שהיה קרוב משפחתו ושכנו לכפר, נתבקש על ידי קצין השלישות להודיע להוריו של מועין על מות בנם. הוא סירב בנימוס. "זה גדול עליי", אמר לקצין.
חודש אחרי הקרב הקשה, נולד בכפר מרר שבגליל ילד בשם
רוני גנאם. כשמלאו לו ארבע שנים, סיפר רוני למשפחתו כי הוא גלגולו של מועין ואף ידע לספר עליו הכול – החל בשמות קרוביו וחבריו ועד סיפור הריגתו. עד כמה שהדבר יישמע מפתיע, בעדה הדרוזית התרחשויות מעין אלה הם בגדר עניין שבשגרה. גלגול נשמות הינו יסוד חשוב ומרכזי בדת הדרוזית, ומרבית בני העדה, גם אלה שאינם דתיים, מאמינים בו אמונה שלמה.
עם זאת, ולמרות הפיתוי, חלבי נמנע במכוון מליצור מה שעלול היה להתפרש כסרט תדמית לאמונה הדרוזית. להיפך: לכל אורך הסרט, במקביל לסיפור על גלגול הנשמות מציג חלבי נרטיב אחר - הנשען אף הוא על ראיות חזקות - לפיו מועין חלבי כלל לא נהרג, אלא נפצע ונשבה על-ידי הצבא הסורי. מהי האמת? האם מועין חי או מת? חלבי מסרב לספק הכרעה חד משמעית בין הנרטיבים, ומותיר את העניין כולו לוט בערפל.
זה המקום לשבח את הצלם ועורך הסרט המוכשר, יובל כהן, שהאיפוק וההקפדה שלו ניכרות בכל פריים. כמו כן, ראויה לציון גם תרומתו הגדולה של המוזיקאי יאיר דלאל, שחיבר עבור הסרט פסקול בעל עוצמה שקטה וכמעט-מיסטית, החודרת עמוק אל תוך הלב, ופותחת אותו אט אט לחוויה האניגמאטית שרקח עבורו חלבי.
נא להמתין לטעינת התגובות
