דיוויד בואי בנעלי בלט: הכוריאוגרף אדוארד לוק מגיע לארץ

הכוריאוגרף שעבד עם זאפה ובואי מגיע לישראל דווקא עם יצירת מחול חדשה, "אמג'ד". "למוזיקה יש תפקיד מרכזי בכל מופע"

יונתן אסתרקין | 25/12/2008 7:00

אדוארד לוק הוא שם מוכר מאוד בעולם המחול, אבל שם לא פחות מוכר בקרב יוצרי המוזיקה הפופולרית. במהלך השנים הספיק הכוריאוגרף המוערך לכהן כמנהל האמנותי של מסע ההופעות העולמי של דיוויד בואי בשנת 1990 וכמו כן ליצור כוריאוגרפיה למופע "הכריש הצהוב" של פרנק זאפה.

אדוארד לוק - מתוך המופע צילום: דיוויד לוק

לישראל הוא יגיע בקרוב עם הלהקה שהקים "לה לה לה יומן סטפס", לסדרת הופעות ב"מחול במשכן" בבית האופרה ובמשכן לאמנויות הבמה בתל אביב. ההרכב, שנוסד בשנת 1980 בתיאטרון הקטן "לה אסקבל" במונטריאול, נחשב לאחד המפורסמים והחשובים בעולם המחול, הודות לשפה הייחודית של לוק, ולשילוב שהוא עושה בין אלמנטים של מחול קלאסי למודרני.

בארץ תופיע הלהקה עם "אמג'ד", יצירה ששורשיה נטועים עמוק בתוך עולם הבלט הקלאסי ומבוססת על שתיים מהיצירות הידועות של צ'ייקובסקי: "אגם הברבורים" ו"היפהפייה הנמה". " רציתי לחזור אל ההיסטוריה של הבלטים הקלאסיים האלה ולעבוד עם הזיכרון", הוא מסביר, "להפתיע את הקהל, להדהים אותו ולגרום לו לחשוב".

למה לחבר בין שתי היצירות הללו?
"שתיהן מוכרות יחסית לאנשים גם מחוץ לעולם המחול, ועניין אותי לעסוק בנרטיב של הזיכרון, לבדוק מה קורה לאנשים כשהם רואים התייחסות שונה למשהו שהם מכירים. אלה שתי יצירות שהן חלק מהדנ"א המשותף שלנו בחברה המערבית. חלק מההון התרבותי שמחבר אותנו זה לזה".

שילבת גם אלמנטים מודרניים בפרשנות שלך ליצירות הקלאסיות הללו.
"זה נכון שב'אגם' וב'היפיפייה' יש אלמנטים קלאסיים מאוד, אבל יש גם הרבה היבטים מודרניים ומהפכניים. אצלי, לדוגמה, הרקדנים רוקדים על קצות אצבעות לפי מסורת הבלט הקלאסי, אך האסתטיקה היא של מחול מודרני עם המהירות בהגשה, העצמאות היצירתית והטכניקות החזותיות הכוללות מסכי וידיאו ענקיים".

השילוב בין יצירת כוריאוגרפיה למחול קלאסי ולמוזיקה מודרנית אינו מנוגד בעיניו. "למוזיקה יש תפקיד משמעותי בכל מופע", הוא אומר."'אמג'ד', למשל , היא יצירה של מלחינים עכשוויים

שדמיינו מחדש את צ'ייקובסקי, השתמשו במלודיות מוכרות וארגו אותן מחדש ליצירה מודרנית, ההופכת את הליריות למופשטת".

לוק, כבר הופיע עם להקתו בעבר בישראל מספר פעמים, אבל מאחר וחלף עשור מאז היה כאן לאחרונה הוא מתרגש מאוד. "בישראל יש תחושה שהקהל מאוד מעורב ודעתני", הוא מצהיר. "לכולם יש דעה איך דברים צריכים להיות, כולם מעורבים בהכול ולא שומרים על נייטרליות כמו קהלים אחרים. בעיני זה תמיד יותר מעניין להופיע מול קהל כזה, בלי קשר לשורשים היהודיים שלי".