התוספת שתופסת: וול-E עמוס בהפתעות
רובנו רוכשים די.וי.די בשביל המזכרת ובעיקר בשביל התוספות. יובל אברמוביץ' מביא בכל שבוע את התוספות שתופסות, אלו שבלעדיהן צפייה חוזרת בסרט הייתה מעוררת פיהוק. והפעם: הדי.וי.די של "וול-E" מוכיח כי כשהרובוט הוא עירום, אפשר להלבישו בתוספות עסיסיות ומשכילות
בתחילת המאה ה-22 הפסולת שנערמה על פני כדור הארץ וזיהום האוויר אינם מאפשרים עוד חיים על פני הכוכב, תושביו נטשו אותו ושוהים על ספינות חלל מרוחקות. רק מספר רובוטים המכונים וול-E נותרו על הכדור במטרה לנקותו. הוחלט כי הסימן המבשר אפשרות לחיים על פני כדור הארץ, יהיה
מכיוון שבמשך 700 שנה לא נמצא צמח אחד על פני האדמה, שובם של בני האדם מתעכב עד שצמח קטן מתגלה על ידי וול-E, רובוט בודד ומיושן שפוגש את איב, רובוטית מסוקסת שמגיעה מהחלל. בנוסף לגילויו הבוטניים, מגלה וול-E מהי אהבה.
מבקרי הקולנוע ברחבי העולם אמנם נשפכו מהתרגשות מבואו של הוול-E אל עולמנו, אבל לתחושתי, הרובוט קצת ערום. נכון שהמסר האקולוגי שלו אקטואלי, שוול-E עושה דה ז'וו נעים ל-E.T ושלעשות סרט מצויר עם פחות מילים מהטקסט שלפניכם הוא צעד די אמיץ, אבל בוא נשים יד על השבב, יש בוול-E לא מעט רגעים בהם העין בורחת אל השעון.

גם בצפייה חוזרת במהדורת הדי.וי.די המהודרת ניכר כי משהו לא עבד, בעיקר בניסיון לחדד את המסר שאין כמו כדור הארץ באמצעות עלילה חללית כפויה. מצד שני, הדי.וי.די שיוצא בימים אלו כולל שני דיסקים (99 שקלים) ומהווה בונוס אמיתי עמוס בתוספות והפתעות כמסורת חברת" דיסני פיקסאר", לשמחתם של אוהבי הקולנוע הממוחשב.
ההשקעה ביצירת התוספות ניכרת החל מהתפריט שכולו בעברית ועד שלל סרטוני מאחורי הקלעים, רובם, לשם שינוי, עם כתוביות בעברית. בין התוספות והמשחקים בולטים במיוחד סרטון האנימציה הקצר והחדש (כמסורת פיקסאר) על פועל רובוטי בחלל בשם ברן E. למרות שמחצית מהסרטון כולל חומרים מתוך וול-E הוא עושה את העבודה ומשופע פאנצ'ים קומיים.
שתי אטרקציות נוספות, שיגרמו לאורגזמה חללית לחובבי הקולנוע המצויר, הן סרט באורך מלא על מלאכת עיצוב הסאונד בוולE-, הכולל סקירה של הפקת הסאונד בסרטי דיסני הישנים (הידעתם? שימוש בשעועית יבשה בתוך פחית מייצר אפקט של גשם וגרירת שק אגרוף על שטיח מפיק רעשי סערה) וסרט על ההיסטוריה של חברת דיסני ופיקסר.
גם הקריינות של בימאי הסרט, אנדרו סטנטון, הופכת את הצפייה החוזרת למשכילה ובעיקר חושפת פרטים עסיסיים לסצנות הלא המילוליות וגוררת אנחת "אה, אז מה שהתכוון המשורר לומר", מה שמחזק את העובדה שהעדר מילים זה אולי הרבה יותר אומנותי אבל לפעמים הרבה פחות מתקשר.
וול-E, פורום פילם.