3. חידת שלום חנוך: יציאה
המעבר לעיר הגדולה, הלימודים ב"בית צבי", והשירות בלהקת הנח"ל
"שער הברזל נסגר מאחוריי/ יצאתי לעולם הקר משוחרר על תנאי/ כותב את השירים ושר/ הדרך לפניי"
(מתוך "הדרכים הידועות")
כמו רבים מבני הדור שלו, גם שלום חנוך רצה לפרוץ את האווירה החונקת של הקיבוץ, אבל להבדיל מהם, הוא לא אפילו לא המתין עד אחרי הצבא. כבר בגיל 16 החליט לחתוך החוצה וסימן את "בית צבי" כמטרה. אביו, חיים חנוך, נאלץ להיאבק עם חברי הקיבוץ כדי שיצביעו בעד.
חיים חנוך, אביו של שלום חנוך צילום רפרודוקציה מתוך ארכיון קיבוץ משמרות: מקס ילינסון
"חיים היה אדם מאוד מרכזי", מספר דובי כרמי, "וכשהוא היה קם ומדבר היו מקשיבים לו. הוא השתיק את כל הוותיקים. בתקופה ההיא הוא היה מועמד התנועה למשרת שר החינוך".
האח והאחות דווקא נותרו בקיבוץ. נעמה עבדה כגננת, ומאוחר יותר עברה לכפר בלום. כיום היא מתגוררת בתל אביב. דני, שנפטר מסרטן, עבד במפעל העץ וכן כמורה נהיגה.
"בית צבי" של שנות השישים היה שונה מהמוסד של היום. היתה בו מגמה אחת, תאטרון, ולמדו בו תלמידים מכל הארץ. הנער הביישן דווקא קיבל ביטחון על הבמה וזכה למחמאות על הופעתו. "אני זוכר שהוא שיחק חולי שחפת, את כל הדמויות של המיוסרים", נזכר החבר ללימודים יוסי פולק.
דבר אחד הציק לחנוך: הקול. "אני משהו בין סופרן לטנור", סיפר ל"מעריב" ב-69', " עם סימנים לירידה קטנה. זה העסיק אותי מאוד. היתה לנו מורה לפיתוח קול. אמרתי לה, 'מה יהיה? לכל השחקנים יש קול בס כזה, יפה. ולי יש קול גבוה, שום דבר, חנטריש כזה'. . . היא קראה לי ואמרה: 'שלום, אל תדאג, יהיה לך קול בס בריטון'. היא בינתיים איננה ואני נשארתי עם טנור".
ייקח עוד עשור עד שהמפיק המוזיקלי לואי להב יעצב לו את קול חלומותיו.
מנוסר, נמוך, צרוד.
בשנה השנייה שלו במוסד הכיר חנוך את שמרית אור בת ה-19 והשניים הפכו לזוג. אור: "גרתי עם נעמי בלומנטל, שהיתה החברה של יוסי, וגם שלום ואני הפכנו לזוג. הוא היה מאוד ביישן, מופנם וסגור, אבל מלא קסם. הוא הזמין אותי אליו למשמרות, וככה הכרתי את מאיר אריאל. היינו שני אאוטסיידרים. הכרנו את המנג'ר של הצמד חדווה ודוד והוא ביקש שיר. כתבנו יחד את 'סתיו'. זה היה השיר הראשון של שלום ברדיו".
לאחר סיום הלימודים ניגשו חנוך ופולק לבחינות בלהקת הנח"ל, וביצעו את "מעשה באופניים", יצירה בת שמונה דקות, אותה כתבו אריאל וחנוך עבור אחת החתונות בקיבוץ. השיר המורכב לא הובן והשניים התחילו להריח את הג'בלאות.
"עשיתי מאחורי הקלעים שמות", מספר חנן יובל, "זיינתי להם את השכל, 'הוא מהקיבוץ, יש לו שירים מצוינים'. יאיר רוזנבלום הבין את האיכויות שלו ושכב על הגדר בשבילו".
בלהקה לא קיבל חנוך ביטוי כיוצר. הוא היה חלק מצוות שכלל את טוביה קוזלובסקי (צפיר), ששי קוסובסקי (קשת), שולה חן, אבי קליינמן (קורן) ומנחם זילברמן. "היינו קיבוצניקים די מופנמים וביישנים", מספר קשת. "גרנו ב'מלון חיים' ברחוב שלמה המלך בתל אביב, מלון פשפשים כזה. בלילות הסתובבנו לא רחוק מכסית, אבל לא נכנסנו. אני זוכר את שלום כותב את השירים שאחר כך התפרסמו".
לא כולם רוו נחת מהכישרון. "הוא הוציא את עצמו מהקהילה", אומרת במאית הלהקות הצבאיות נעמי פולני. "הוא הרגיש את עצמו אחר. לעבוד איתו היה כמו להיות באונס".
גם לחנוך לא היתה מילה טובה על הלהקות הצבאיות. "העובדים בלהקות הצבאיות והמחברים להן חומר נמצאים בגן עדן של שוטים", ירה בראיון ל"מעריב" ב-1970. "איך אפשר לשיר על טנקים במנגינה של החיפושיות?".
הפרק הבא: 4. חידת שלום חנוך: למה לא עכשיו ◄
נא להמתין לטעינת התגובות
