2. חידת שלום חנוך: אהבת נעוריו
הכל החל בקיבוץ משמרות, עם הלהקה והאהבה הראשונה
"בביתני התינוקות מייללים בהפסקות/ נצבט הלב היי אמא עורי/ אומר הלילה ושוכב"
שלום חנוך נולד ב-1946. מסע חייו, אל לב הקונצנזוס ובחזרה, הוא במידה מסוימת סיפורה של ישראל החילונית, היפה, החקלאית, המשכילה, הבטוחה בעצמה, המפא"יניקית. הקיבוץ שבו גדל, משמרות, הסמוך לפרדס חנה-כרכור, הוקם ב-1933 על ידי עולים מרוסיה, לטביה וליטא.
אחד המייסדים הוא חיים חנוך, יוצא ליטא, שעמד בראש מפעל עץ הלבוד "תעל". חנוך היה נשוי לשרה, שעבדה במחסן הקיבוץ. לזוג נולדו שלושה ילדים. הבכורה נעמה, דני, והצעיר שלום. את שמות הילדים בחרה אסיפת הקיבוץ.
"תעל" נחשב סיפור הצלחה במפעלי התנועה הקיבוצית: הוא העסיק כ-600 פועלים ומנהלו נסע בתדירות גבוהה בעולם כדי לסגור עסקאות. מהמסעות חזר חיים עם בקבוקי יין מיניאטוריים שהצטברו לאוסף ענק בארון זכוכית מיוחד שנבנה מקיר לקיר.
האהבה הגדולה של חיים חנוך היתה כתיבת שירים ומקאמות שפורסמו בעיתון התנועתי, וכן קאברים מחורזים לשאנסונים שבוצעו על ידי "משמרון", להקת הקיבוץ שהופיעה בחגים ובאירועים מיוחדים. "כי מהו למילים הערך/ כמשהו נצבע הלב/ כשלפניך - דרך, דרך/ כשרגע הפרידה קרב/ חיבוק חטף, לוחצים ידיים/ ונשיקות. . . זה לא חלום/ דמעה נוצצת בעיניים/ א, יקירי - שלום, שלום", כתב ב-49'.
חנוך האב גילה למשפחה את הצלילים. נעמה שרה ב"מקהלת משמרות" שהוקמה ב-53' על ידי הפסנתרנית בתיה שטראוס והופיעה בכנסי מקהלות בארץ. נעמה התגייסה ללהקת הנח"ל ושירתה במחזור של יהורם גאון, ישראל פוליאקוב (פולי) וחנן גולדבלט. הגנטיקה עבדה שעות נוספות: אחיה דני היה הסולן של המשמרון. בבית נהג האב לשמוע מוזיקה קלאסית ובסופי שבוע פרקי חזנות.
ב-65' נפטר האב ממחלה קשה. מאיר אריאל, אז עובד בשדות הקיבוץ, כתב לו הספד מחורז: "לא עכשיו, אולי אי פעם/ המילים לא יכולות/ הן חשות כי אין בן טעם/ הן כמותנו שכולות. בלעדיו הן כאן בינינו/ כה מעט וכמו סכין/ רק - חיים חנוך איננו/ בלי יכולת להבין".
בן הזקונים, שלום, אז חייל בן 19, המתין 33 שנים לכתוב את ההספד. "בצעירותי נפטר אבי", כתב בשיר "בצעירותי", "בא הזמן להיפרד/ נשארו המילים שמישהו אמר/ לכולנו האיש הזה יחסר/ אז פנתה הרוח זמן ארוך עבר".
אחד הזיכרונות הראשונים של טובה חסין, המעצבת המוכרת כטובל'ה, ילידת משמרות,
"לא רק שאהבתי אותו, אלא גם את אבא שלו. לפעמים בלילות, כשאף אחד לא היה מגיע לומר לי לילה טוב, הוא היה בא לבית הילדים, מביא לשלום ולי מתנה מחו"ל ונותן נשיקת לילה טוב".
חסין היתה מאוהבת בחנוך, אבל לבו נכבש על ידי ילדה אחרת. סיפור האהבה הונצח בשיר "אהבת נעוריי", אחד הלהיטים הגדולים של חנוך מאז "מחכים למשיח", ששובץ באלבומו האחרון "אור ישראלי".
השיר, שנראה כאילו נלקח ממגירת עבר סגורה, נוגן בהופעות, אבל חנוך נטה לא לשבצו באלבום. רק לחץ של לוי שכנע אותו להקליט את השיר. עד היום סירב חנוך להסגיר מי שברה לו את הלב וגרמה לו לימים לכתוב שורות בלתי נשכחות: "מסתכל איך את רוקדת/ מסתובבת ונצמדת/ רק אני צופה מהצד/ אני נשאר ואת עוזבת/ רחוקה לא מתקרבת/ זיכרון שעולה בי שוב/ פרדס רטוב יללת התנים ואת/ שהיית אהבת נעוריי".
חסין חושפת את הסוד: "במשך שנים הסתובבתי בתל אביב ואמרתי ששלום כתב את השיר עליי, אבל האמת כי הוא נכתב על אילנה דוידוביץ, שלמדה מעלינו. אילנה היא אחת הנשים היפות בתבל".
דוידוביץ' - היום כרמי - מאשרת: "זה היה בגיל הנעורים, הייתי בת 13-12, שלום היה מאוד נחוש שאדע שהוא אוהב אותי. זה לא היה סוד. רק שהייתי גדולה ממנו בשתי כיתות. הוא לא סיפר לי על 'אהבת נעוריי'. יום אחד שמעתי אותו ברדיו והיתה לי הרגשה מוזרה. זה נראה מאוד רחוק, אבל תמיד נעים להיזכר. בשיר יש ניחוחות של פעם".
מי שזכה בנערה הוא דובי כרמי, בן כיתתו של חנוך וחברו הטוב, שמשחזר: "בתיה, המורה שלנו למוזיקה, דרשה שנלמד לנגן בחלילית ומנדולינה. אני זוכר ששלום ואני לא התאמנו במנדולינה. הרגזנו אותה באחד השיעורים והיא הטיסה אותנו החוצה.
"בגיל 12 אבא שלו הביא גיטרה ג'ז מאחד ממסעותיו בחו"ל. זו היתה גיטרה גדולה עם מיתרים קשים והיה קשה לנגן בה. בן דודי לימד אותנו את האקורדים הראשונים. ניגנו בלוז וקאנטרי עד שבשלב מסוים שלום התחיל לייצר מנגינות משלו". מבין היוצרים המקומיים נעמי שמר היתה ההשראה הגדולה. "היא פנינה יחידה בארץ. כל שיר שלה הוא שלמות", אמר חנוך בראיון ב-70'.
חנוך , לדברי כרמי, לא היה אחד מהחבר'ה. "הוא היה מאוד אינדיבידואליסט. אהב לצייר, והציורים שלו התאפיינו בצבעים מאוד חזקים. הוא לא היה מעורב בסחיבת תרנגולות מהלול, אבל בלעשן כן. היה בחור בקיבוץ מסדה בשם ארנון הדר, והיה לו אוסף בלתי רגיל של תקליטים. היינו מעשנים איתו חופשי ושומעים רוקנרול".
גם בלי מימוש האהבה המשפחות אוחדו. עדי, בתם של הכרמים, התחתנה עם אבנר, בנו של דני, אחיו של חנוך. בנובמבר 80' נהרג בן אחר של דני, אבשי, בתאונת אימונים. חנוך הספידו בשירו "שיר ללא שם": " איי/ עלטה סביב/ הלוואי שאתה מקשיב/ אולי, אולי, אולי/ אתה בא והולך אליי".
בתקופת הנעורים חבר חנוך למאיר אריאל, והשניים כתבו במשותף שירים למשמרון. חלק מהפזמונים שנהפכו לימים לאבני יסוד נכתבו כפרודיות. "'אגדת דשא' נכתב לכבוד חתונה בקיבוץ", מספר חנן יובל, יליד משמרות, שעזב בגיל שנתיים אבל שמר על קשר.
"קרניים ראשונות, הרחק/ ואפרורים שמים/ טל שחר בוהק/ נצנוצים/ ונחל מים/ ושרצים", כתב חנוך ב-61' לעלון חברת הילדים.
"הביאו לי גיטרה", סיפר חנוך בראיון ל"מעריב" ב-69', " והתחלתי לכתוב. זאת אומרת, לא בדיוק כתבתי לחנים, זכרתי אותם. אני לא יודע תווים. מקווה ללמוד, אבל מה, קשה לי. פשוט לא הייתי תלמיד טוב במוזיקה".
הפרק הבא: 3. חידת שלום חנוך: יציאה ◄
נא להמתין לטעינת התגובות
