הפה הגדול: איך נפלו גיבורים
מיקי לוין מנתחת את הדחתה המפתיעה של חברתה מאיה ואת הדחתו המפתיעה פחות, אך הדרמטית, של אמיר פיי גוטמן, המנהיג של הבית. וגם: הווילה הופכת לממלכת הקופים ודודי ופנינה חוגגים
אמרו על מאיה שהיא פרחה, בלתי סקסית בעליל וצבועה, אבל בואו נודה, מאיה השתדלה לשמור על איפוק (איפוק זה כוח?), נמנעה מלריב עם דיירי הבית, חיפשה צדק ושלום, נשארה נאמנה לחבריה, ביניהם אמיר אותו הכירה עוד לפני שנכנסה לווילה, והוכיחה שקולה הייחודי הוא לא תוצר של מיקסים ופלייבקים מעובדים.
אמיר הוא הקורבן השני, היחיד שהימרתי שאכן יצא בליל שלישי, גבר בקולותיו על הדיוה והודח. עכשיו, כשהמחנה שלו בבית התפרק לגמרי, אין לו סיבה להישאר, במיוחד לא למען האהבה.
אמיר הועמד להדחה גם בשבוע הקודם, אז הוכיח לנו שלצד מסרי האהבה וההרמוניה הוורודים, הוא יודע להיות שתלטן ואגרסיבי, למרות זאת, הוא ניצל ונשאר בבית. השבוע נוכחותו של אמיר הייתה מטושטשת - הוא נמנע מעימותים והביע בלי הפסקה את מסרי השלום-אהבה-רגישות לזולת שלו, הוא מצא את עצמו בחוץ.
מה זה אומר עלינו? אנחנו עם שוכח ולא סולח, שאוהב לצפות באנשים אמיתיים כמו מנחם אבל לא אוהב אנשים שעוטים עליהם מסכות שאינן אמיתיות. זה בסדר לדבר על אהבה ושלום רגע אחד ושנייה לאחר מכן לארגן חרם על מנחם ולשנות את שמו ל"ערפיח"? אני לא בטוחה שגנדי היה מסכים עם זה.
לדעתי, הדחתם של מאיה ואמיר נבעה מהיותם כוכבים מוכרים עוד לפני התוכנית ולכן הם לא הרשו לעצמם להשתחרר עד הסוף, בגלל הפחד מנפילה או אי אהדה. הקונפליקט הזה גרם להם ללכת לאיבוד, להיות פחות משוחררים ולהעביר מסרים שטבועים בתוך תדמית שנוצרה עבורם מראש.
עוד מסקנה לה הגעתי כשראיתי את השניים יוצאים מבית האח הגדול ועומדים מול הצופים באולפן - הסלבריטיז האלה צריכים את הפידבק מהקהל כמו אוויר לנשימה. כשהקהל נלקח מהם, משהו בהם מת. אני מניחה שאם היו משמיעים בתוך הבית מחיאות כפיים שתולות מראש, כמו בקומדיות אמריקאיות משנות השמונים, השניים האלה היו נשארים איתנו עד הגמר.
אני רק יכולה לדמיין עד כמה דודי ופנינה היו גאים ושבעי רצון מכך שהצליחו לגבור על יריבים חזקים כל כך. דודי הוכיח לראשונה שהוא לא הצל של מאיה, אלא בעל אישיות חזקה שיכולה לעמוד בפני עצמה, להצליח ואף לגבור על האקסית הידוענית במבחן הקהל.
דודי
אם להשתמש באחת המילים האהובות על מנחם, אני משועשעת. מצחיק אותי לצפות בערוץ 20 ולראות את הדיירים עוברים מהסלון לחצר, מהגינה לברכה, הולכים מצד לצד כמו סהרורים ובשעמום גדול. עולה בי התחושה כאילו אני בגן חיות מול הכלוב של הקופים.
פנינה היא הקופה המטופחת שדואגת לנקות את עצמה ולפלרטט עם הזכרים שסביבה. מנחם הוא סוג של קוף מוזר שלא מתחבר למשפחה ותמיד נמצא באחת הפינות הנידחות של הכלוב. עדי וגיא הם הקופים הקטנטנים, שקופצים, מרעישים ופשוט מציקים לכולם וקורין היא הקופה שמנקה לכל הקופים את הכינים משערות ראשם, האמא המטפלת והמגוננת.
שימי הוא המנהיג, הקוף הגדול שיושב במרכז, שלא מעניין אותו דבר חוץ מעצמו, הוא מלך הקופים שעושה תמיד מה שהוא רוצה. דודי הוא הקוף הנחמד שתמיד חטוף מכות ושרונה תלויה על העץ שעות על גבי שעות ואף אחד לא מבין מה היא עושה ולמה בעצם היא נמצאת שם. מנחם, הרי לך הוכחה שתיאוריית האבולוציה של דרווין אכן נכונה.
הפרק של אתמול היה מוצלח בצורה יוצאת דופן. הוא כלל שתי הדחות דרמטיות ובידור אמיתי. גם הפעם ירדו מעיניי דמעות, אך לא מבכי אלא מצחוק מתגלגל שהשאיר אותי חסרת נשימה. השיהוקים של מנחם ושימי במשימת הפלפל החריף היו משעשעות במיוחד. למזלם הרב של הדיירים, מצלמות השירותים כבויות. אני לא רוצה לדמיין מה עבר עליהם שם, אחרי המשימה, נראה לי ששם התחילה משימת הפלפל החריף האמיתית.
אני מקווה שמנחם לא יתרגם את תמיכת הקהל והרצון שלנו לראות בידור טוב לתוכניות פוליטיות ולחישוב סיכוייו בכנסת. למרות זאת, במבט חטוף על הפוליטיקאים שלנו, יכול להיות שהוא הרע במיעוטו.
ביום ראשון ניפרד מהאנמים - עדי, שרונה וגיא. חמישיית הגמר כבר ידועה: פנינה, מנחם, דודי, קורין ושימי - כל אחד מהם ראוי לזכות ולצאת אחרון מהווילה.
נא להמתין לטעינת התגובות
