התוספת שתופסת: רגע לפני שנגמר החג
הצדעה לזהו-זה, כלב עם כוחות על, הדוכסית שהקדימה את דיאנה ומחווה לשחקן ענק עם עיניים כחולות במיוחד. חלק ב' חגיגי
העלילה
"זהו זה ולא אחרת, מים סוף עד ים כנרת. בקיבוץ, בכפר, בקרת - זהו זה ולא אחרת. אל תהיה הוזה, אל תהיה כזה. קום וצא מזה, קום וזהו זה. באוויר הזה, שאף מלוא חזה. זכור שאם תרצה, גם אתה תוכל לשנות את סוף המחזה ב...זהו זה ולא אחרת... זהו זה!".
התוספות
למרות שערוץ 23, מתמחה בשידורים מחזוריים אינסופיים של תוכניות "זהו-זה" הישנות, נדמה כי עם הוצאת מארז "זהו זה" הרשמי הראשון (בעבר יצאו על די.וי.די תוכניות מלחמת המפרץ) נעשה צדק היסטורי לתוכנית הטלוויזיה שכל כך אהבנו לאהוב.
חברת NMC יונייטד שחרתה על דגלה לשלוף מהארכיונים המאובקים תוכניות טלוויזיה ישנות, הצליחה לארוז במארז כפול 12 מהתוכניות היותר מוצלחות שנעשו תחת הנושא קולנוע וטלוויזיה. בין התוכניות
הדובדבן הגדול של המארז הוא בגזרת התוספות הכוללת עשרות פינות מעולות של גברת תשובה, סערה בכוס תה, חידה ספרותית, חידות לשון וגם מידע סאטירי על מקור השם זהו-זה, פתיחת השידורים בשנת 1973 והצצה אל מאחורי הקלעים. מארז חובה לחובבי הנוסטלגיה במחיר ראוי ביותר של 69.90 שקלים.
העלילה:
יום אחד מתבשרת ג'ורג'יאנה (קיירה נטלי) על ידי אימה שהיא עתידה להינשא לאחד הדוכסים (רייף פיינס) החשובים באנגליה. המטרה שלה: לזכות במעמד. המטרה שלו: להעמיד לעצמו יורש זכר. ג'י מתעברת אך מולידה בזה אחר זה בנות עד שהדוכס מאבד בה עניין לטובת פילגש. הדוכסית הזנוחה מתאהבת בצ'ארלס גריי ומתנחמת בזרועותיו. אך מה שמותר באנגליה הקדומה לגבר, איננו מותר לאישה והדוכסית יוצאת למאבק על זכויותיה וחירותה.
התוספות:
עלילת "הדוכסית", אשר מבוסס על סיפור אמיתי והיסטורי, מזכיר שתי טיפות יהלומים את סיפורה של הנסיכה דיאנה. אישה יפה וכריזמטית, בעל קר כצנון, מאהבת שנואה והמון תסכול. מדהים עד כמה ההיסטוריה חזרה על עצמה באנגליה.
"הדוכסית" שזכה בטקס האוסקר האחרון בפרס על התלבושות מצליח לרתק לא רק בגלל מייצג הבדים המתחלף בקצב מסחרר אלא בעיקר בזכות משחק מרהיב של שחקניו ועלילה שהניבה המציאות. גזרת התוספות שכוללת סרט על מאחורי הקלעים, יומן המתעד את תכנון התלבושות המורכבות וחלק בשם "ג'ורג'יאנה במילותיה שלה" משלימה את הנעשה מאחורי הקלעים אבל בעיקר מדליקה זרקור על ההיסטוריה הבריטית. לחובבי סיפורים אמיתיים.
העלילה:
בולט (בדיבובו של ג'ון טרבולטה) הוא כלב המשתתף יחד עם ילדה צעירה בשם פני (מיילי סירוס) בסדרת טלוויזיה מצליחה בהוליווד על סופר-כלב. בולט מעולם לא יצא מגבולות האולפנים בו מצטלמת הסדרה ואיננו מודע לעובדה שהוא כלב-שחקן. הוא בטוח שכל מה שמה שקורה על הסט אמיתי לחלוטין.
יום אחד, הוא מתגלגל אל העולם האמיתי שם הוא פוגש חתולים, יונים, אוגרים ובני אדם והוא בטוח שאיבד את כוחות הפלא שלו בעקבות חיכוך עם שבבי קלקר ורודים. בולט יוצא במסע חזרה הביתה כשבדרך הוא מגלה את המסר החינוכי המתבקש, שבשביל להיות גיבור על לא צריכים כוחות מיוחדים אלא רק נשמה.
התוספות:
"בולט" רחוק אלפי שנות פינוקיו מסרטי האנימציה הקלאסיים של דיסני. הוא ממוחשב, מתקדם והעלילה שלו קצבית, מהירה ועמוסת אפקטים. ועם זאת, יש בו לעומת חלק מסרטי האנימציה של השנים האחרונות, הרבה מאוד נשמה והעדר יומרה ותחכום כמו בוול-אי. כמעט כמו בסרטים של פעם. זה מה שהופך אותו לסרט קסום ולאחד המוצלחים שיצאו לאחרונה.
מסיבה כלשהי ולמרות דיבוב ישראלי משובח של ליאור אשכנזי ואורנה בנאי, הסרט פוספס והבאזז סביבו היה נמוך. הדי.וי.די (99 שקלים) הכולל שלל תוספות מנפיק הזדמנות מעולה להשלים את החסר וליהנות מכל הסצנות שנפלו בעריכה, סיור אל מאחורי הקלעים של הסרט וחשיפת תהליך העבודה המורכב באולפני דיסני - מיצירת הסיפור, הדיבוב ושאר משברים, קליפים, שירי הסרט ובונוס משעשע בצורת סרטון קצר בשם "סופר רינו" על אוגר שהופך לאוגר על.
עלילה:
כמה חודשים אחרי מותו של פול ניומן, מהשחקנים ההוליוודים שהפכו למיתולוגיה בעודם בחיים, מוציאה חברת "הד ארצי" מארז (200 שקלים) הכולל חמישה מסרטיו הישנים. "גביע הכסף" - הכולל את הופעת הבכורה שלו באפוס היסטורי שנכשל בקופות עם צאתו, "מזרח פוגש מערב" - גרסת המערב הפרוע לעלילת רשומון, "רחל, רחל" בהפקת ניומן עצמו ושתי דרמות עתירות כוכבים ועלילות משנה -"סיפורה של הלן מורגן" ו"מרוץ נגד הזמן".
התוספות:
תחושת החמצה מסוימת מלווה את המארז. למרות שהוא מספק הצצה מצוינת לתחילת הקריירה של תכול העיניים יש בו הזנחה מוחלטת של כמה מסרטיו האחרונים והמצוינים כגון "צבע הכסף", "הקפיצה הגדולה" ואחרים.
העובדה שכמה חודשים קודם לכן הוצא מארז נוסף של ניומן עם סרטים אחרים בחברה אחרת, מעלה את ההשערה שמדובר בעניין של זכויות יוצרים של החברות המפיצות בישראל. במקרה כזה, היה רצוי לאחד כוחות (כמו שעושות החברות בהוצאות אוספים מוזיקליים של שירים שהתפזרו לאורך השנים) על מנת לספק לקהל המעריצים את המארז האולטימטיבי.
גם התוספות הוזנחו ומלבד קדימונים לא ניתן למצוא במארז שום מידע היסטורי או כזה שמאיר אור על האדם שמאחורי השחקן. מצד שני, יש מקרים בהם האומנות מדברת בעד עצמה ואיננה זקוקה לשום תוספות מפתות. במקרה הזה, ניומן עושה את כל העבודה, לגמרי בזכות עצמו והופך את המארז לכדאי.
נא להמתין לטעינת התגובות
