השמן כלהיט: ראיון עם אלון דהן
בגיל 11 גילה אלון דהן שהוא שמן מאז כיכב באינספור הצגות וסרטים, נטש את תעשיית הדיאטות והתחיל להסתובב מאחורי הקלעים בתחתונים. בסרט חדש הוא מגלם לוחם סומו שמגלה את נטייתו המינית
דהן, שמגדיר את עצמו כ"אופטימיסט שלעולם לא מתעצבן", עיבד את הנתונים במהירות ואמר לעצמו "או?קיי, מעכשיו אני גם שמן". " השמנתי בלי ששמתי לב. אולי זה קרה כי עברנו לארץ זרה והייתי לבד בהתחלה והתנחמתי באוכל, אולי כי המאכלים האמריקניים מלאים בשומן ואולי זה שילוב של השניים. בכל אופן, הבנתי שאני שמן, וזה לא זעזע אותי או הפריע לי. מעולם לא. אני שלם עם עצמי מאוד ומלא בביטחון, ותמיד הייתי ככה. אני יודע שמצפים לשמוע כמה קשה היה לי וכמה לא נעים להיות שמן. אבל העובדה שאני שמן מעולם לא מנעה ממני להצליח כשחקן וגם לא הפריעה לי עם בחורות, ותמיד בחורות שנראות טוב".
בכלל, אלון דהן הוא סיפור שבנוי מהחומרים שכל קואצ'ר היה שמח להתגאות בהם. במהלך 37 שנותיו כבש כמעט כל מטרה שסימן. בכיתה ד' התקבל למקהלת בית הספר, חרף זיופיו, רק כדי לשבת ליד ילדה שאהב; בגיל 16 הצטלם לדרמת הערוץ הראשון, "הנחשול", אחרי שאותר באירוע שהנחה בתיכון; ובגיל 17 כבר עשה קופה נאה מלהיות ליצן ואמרגן ליצנים. אחרי הצבא, בעידודה של חברה, נבחן ללימודי משחק בבית צבי, התקבל וסומן כהבטחה לוהטת.
את הבמה המקצועית כבש במהירות. זה התחיל בקבוצת צעירי הבימה, המשיך בביקור חפוז בבית ליסין, וכבר תשע שנים שהוא מחליף מדי ערב תלבושות ודמויות בתיאטרון הקאמרי. ב-15 השנים האחרונות הספיק להופיע בעשרות סרטים, סדרות טלוויזיה והצגות. גם אם אמרו לו "לא", הוא לא ויתר. הוכיח שגם שחקן גדול יכול להיות ורסטילי.
"אהבה אסורה", "הכלה הסורית", "שלווה", "רק בישראל", "תיק סגור", "מעורב ירושלמי", "טיפול נמרץ", האי", "האמת העירומה", ורשימת הצגות נכבדה. הישג מרשים לשחקן שפניו אינו מוכרים לכול, ובעיקר בתעשייה שסוגדת למראה החיצוני. "אני מאמין שלהיות שחקן זה עניין של נחישות והתמדה לא פחות מכישרון", הוא אומר.
"כשהייתי נער, חבר של אבא שלי היה הבדרן אבנר דן. פעם שאלתי אותו איך אני יכול להפוך לשחקן והוא ענה לי בפשטות'אם תרצה, תגיע'. זה הפך למוטו שלי. רוצה דוגמה? שמעתי שעמרי ניצן מלהק ל'אמא קוראז' וחלמתי לעשות שם את תפקיד האח הקטן של איתי טיראן ואולה שור. הוא חיפש שחקן בכל רחבי הארץ וידעתי שהתפקיד הזה מתאים לי. אמרתי לו שאני רוצה את התפקיד והוא ענה'אני מכיר אותך, שיחקת אצלי ואתה לא מתאים'. אמרתי לו 'אני רוצה לעשות אודישן'. עשיתי את האודישן וקיבלתי את התפקיד של השחקן הקטן".
קטן במובן של רזה?
"יכול להיות. הוכחתי לו ולאחרים במהלך השנים ששחקן שמן יכול לשחק דמות צעירה או קלילה ושאין קשר בין שומן לבין קלילות. פעם ליהקו את הסרט 'סופר בוי' שביים חנוך רוזן ונורא רציתי להגיע לאודישן. חנוך דחה אותי כי הוא חיפש לתפקיד הפושעים 'רזה וגבוה' ו'רזה ונמוך'. ידעתי שאני מסוגל לעשות את התפקיד הזה ולחצתי על הסוכנת שלי לשלוח אותי לאודישן. בסופו של דבר, עשו לי טובה ונתנו לי להגיע. הגעתי, עשיתי אודישן והפתעתי אותו. על המקום הוא התקשר לתסריטאי ואמר לו 'תשנה את הרזה ונמוך לשמן'".
אחרי כמה שנים בניו יורק, שב דהן לארץ עם משפחתו. וגם עם מספר בלתי מבוטל של קילוגרמים עודפים. מה שסימן בעבורו את תחילת עידן הדיאטות.
"דיאטה? המילה הזאת...", הוא נוחר בבוז תוך כדי ערבוב הסלט והחביתה שהזמין בבית הקפה, "הדיאטה הראשונה שלי, בלחץ של אמא שלי, הייתה לקראת הבר מצווה. אכלתי כל היום תפוחים ואשל ובאמת הורדתי 15 קילוגרמים. בצבא השמנתי שוב,
"לראיה, אין לי בעיה להסתובב מאחורי הקלעים בתחתונים, בשעה שהרבה שחקנים - שמנים או רזים - מתלבשים מאחורי וילונות ודלתות. חוץ מזה, אני בכלל לא אכלן כזה גדול. אני אוכל חצי מהכמות שהייתי אוכל בעבר, לא כדי לרזות, אלא כדי לשמור על עצמי מכל מיני מחלות".
אתה לא חושב שפיגורה חטובה יותר הייתה יכולה לסדר לך תפקידים נחשקים יותר?
"ממש לא. אין הרבה שחקנים שמנים בתעשייה ומבחינתי זה רק יתרון. כשמחפשים מישהו שמן, מגיעים אליי מהר. חוץ מזה, כבר היו מקרים, כמו בהצגה'בשם האהבה', שגילמתי דמויות שבמחזה היה כתוב לידן 'רזה'. יש במאים שפתוחים לשינויים".
אז המשקל שלך הוא בעצם סוג של סמל מסחרי.
"סוג של מציאות. אני לא רואה הישג בזה שאני שחקן שמן שמצליח לעבוד. אני מאמין שכשלוקחים אותי, לוקחים אותי בגלל הכישרון".
נתקלת בבמאי שביקש ממך לרזות?
"להפך. היו פעמים שביקשו ממני להוסיף 15 קילוגרמים למשקל אבל לא הסכמתי. יש גבול לכמה אני מוכן להתעלל בגוף שלי".
ביולי הקרוב יפתח את פסטיבל הקולנוע בירושלים הסרט "סיפור גדול" שבו משתתף דהן לצד איציק כהן, דביר בנדק ועירית קפלן - כולם שחקנים מוכשרים ודשנים. הסרט, שהוקרן באחרונה בפסטיבל הסרטים בניו יורק ומיועד להפצה מעבר לים, אמור לשים את דהן על המפה ולעזור לו לפרוץ לתודעה, ולא רק לזו של רוכשי הכרטיסים לתיאטרון.
במרכז הסרט קבוצת שמנים מרמלה, חברים בקבוצת הרזיה, שמואסת בדיאטות. אחד מהם מתוודע למנהל מסעדה יפנית שהיה בעברו מאמן סומו, מחליט להקים חוג סומו לשמנים כמוהו, ובכך משתחרר ומשחרר את חבריו מכבלי הדיאטה. דהן מגלם את גידי, בעל חנות שווארמה מרמלה שבמהלך החשיפה הפיזית חושף גם את משיכתו לגברים. "הוא מכחיש בפני עצמו שהוא הומו, אבל יום אחד הוא מגלה דרך האינטרנט אתר של 'דובים' - הומואים שמנים - וזה מרתק אותו. הוא נשאב לזה, ומגלה שבחור צעיר נמשך אליו".
בסרט אתם מסתובבים חשופים לגמרי, כשלגופכם רק תחתונים של מתאבקי סומו. איך הייתה חוויית ההתערטלות בשבילך?
"בערך כמו ללכת לים, רק שבמקום שעשרות עיניים יראו את זה, יראו את זה מאות אלפים. האמת היא שבקאסט המדושן הזה הרגשתי רזה יחסית, וזה היה מרענן. הבמאים אמרו לי כל הזמן'תוציא את הבטן'. אני רגיל לשמוע את הטקסט ההפוך".
השמועה מספרת שהסרט כמעט לא יצא לפועל כי בקרן לעידוד קולנוע חשבו שיהיה קשה מדי לאתר שחקנים שמנים מתאימים.
"הם אמרו לבמאים, ארז תדמור ושרון מימון, שהתסריט טוב, אבל שהם לא יצליחו ללהק לו שחקנים. כמה שבועות אחר כך הם גייסו את כל הקאסט והביאו אותנו לפגישה בקרן. נכנסו לחדר וכולם צחקו. הם הבינו שאפשר לעשות את הסרט ויצאנו לדרך".
בימים אלה משתתף דהן בהצגות "המלט" וה"הנפש הטובה מסצ'ואן". אבל התפקיד שהכי מרגש אותו הוא תפקידו כנורמן בהצגה "הבחורים בדלת ממול", שיתוף פעולה בין תיאטרון חיפה ותיאטרון הילדים והנוער. המחזה הוותיק מביא את סיפורה של קבוצה הסובלת מפיגור שכלי, המתגוררת בדירה משותפת בהשגחת מדריך.
"תמיד רציתי לגלם את התפקיד של נורמן. יש בינינו כל כך הרבה דברים משיקים. החום שלו, החן שלו וגם החריגות החברתית שלו. היה חשוב לי לעשות את התפקיד הזה גם כי יש בו הרבה אמירה. עם יד על הלב, אני יכול להגיד לך שעד שנכנסתי לעומקו של המחזה הייתי נרתע, כמו רוב האוכלוסייה, מאנשים הלוקים בפיגור שכלי. אבל במסגרת העבודה על התפקיד הגענו למפעל שבו עובדים אנשים בעלי ליקויים ברמות שונות.
זה משהו שאתה מזדהה איתו?
"אני מכיר מקרוב את הרצון הזה להיות נאהב ואהוב, מקובל ושמח. קל מאוד להפוך להיות חריג מבחינה חברתית, ובאותה המידה גם אפשרי לפרוץ את המוסכמות החברתיות המקובעות. היה חשוב לי לעשות את התפקיד הזה כי יש בו גם קצת ממני".
מה המטרה הבאה שהצבת לעצמך?
"כרגע אני חושב על כיבוש מטרות בחיים האישיים שלי. מרגיש שהגיע הזמן להביא לעולם איזה בונבון. הייתי נשוי במשך שנה, אבל זה לא החזיק מעמד. מאז התפקסתי ואני יודע מה אני רוצה ממערכת יחסים זוגית. בשנה האחרונה אני יוצא עם מישהי, ואני מקווה מאוד שהדבר הבא יהיה חתונה וילד. בינתיים, הכול הולך על פי התוכנית".
נא להמתין לטעינת התגובות
