מפלצת מהחלל החיצון: על פתיחת סיבוב ההופעות של יו2
יותר גרנדיוזיים מהסטונס ויותר מסתוריים מאיש העטלף, כך הגיחו חברי יו2 לברצלונה על מנת לפתוח את סיבוב ההופעות העולמי שלהם. שם הוכיחו לכולם: אי אפשר לפספס אותנו. אפילו מהחלל

השיחה הסוריאליסטית הזו היא שיחת וידאו שהועברה בשידור חי במהלך הופעת הבכורה של להקת יו2 מתחנת החלל ISS.
וזה מה שיפה ביו2. הם לא מתביישים בעצמם אפילו לא לשניה. במקום לבזבז זמן הם מנסים לקבוע שיאים חדשים ולאתגר את עצמם, ועל כן הם גם לא מתביישים להציב מפלצת ענקית ומכוערת בעיר כה יפה כמו ברצלונה, עיר שבה האמנות משולבת בחיי היום יום, כפי שניתן לראות בארכיטקטורה של הבתים והרחובות, בגאוות העיר, גאודי, ובאמנים אחרים כמו פיקאסו וחואן מירו.
האות לתחילת המופע מגיע עם השיר של דיויד בואי,
במשך שני לילות הופיעו יו2 מול קהל הקרוב ל-100,000 ספרדים משולהבים באיצטדיון הגדול ביותר באירופה, כאשר נראה כי הקהל בעל המזג החם הוא השור הזועם ואילו בונו הוא המטדור שמנסה להלהיב ולהשתלט עליו.
ההופעה נפתחת עם השיר "Breath” מהאלבום החדש, בו בונו שר: ”כל יום אני מת ונולד מחדש", ב"Magnificent” הוא זורק את המנטרות והאמונות בהן הוא מאמין תקופה כה ארוכה: “רק אהבה יכולה לכבוש את הכל".
את השיר "Angel Of Harlem” בערב הראשון מקדישים חברי הלהקה בתור מחווה למייקל ג'קסון (בערב השני היה זה "Desire”) בשיר, שבמקור נכתב לבילי הולידיי, הם משלבים תוך כדי ביצוע את שירו של ג'קסון "Dont Stop Till You Get Enough”. “אני זוכר את מייקל ג'קסון", מספיד בונו, "כשרון אדיר. אני חושב עליו. זה הכל, מה עוד יש לומר?”
הביצוע לשיר "I'll Go Crazy If I Dont Go Crazy Tonight” מפתיע ומשעשע במיוחד, כאשר על המסכים מוצגים ראשיהם הנעים קדימה ואחורה של חברי הלהקה לגירסת הרימיקס לשיר, בזמן שתזוזת הראשים מפעילה את יחידת הקצב בשיר (בערב השני הוא בוצע גם בגירסת הדיסק). הלמות תופי הקרב של "Sunday Bloody Sunday” גורמות כתמיד להתלהבות ולאקסטזה בקהל. הפעם שולב בשיר כיתוב בפרסית המביע הזדהות עם המאבק הציבורי למען הדמוקרטיה באיראן.
"Walk On" מציג מחווה יפהפיה לאנג סאן סו-קי בה ניצבו מספר רב של אנשים על הבמה, כאשר כולם מחזיקים מסיכה של מנהיגת האופוזיציה במינאמר (בורמה) הכלואה במאסר בית משנת 1992, מחזה שהיה יכול לגעת בליבו של גדול הציניקנים.
לאחר כשעה וחמישים דקות יורדים חברי הלהקה מהבמה ונוטשים את הקהל הצמא לעוד. ההדרן מתחיל עם השיר "Ultra-Violet”. בונו עולה לבמה לבוש בחליפת יצור חלל עם נורות אדומות המדגישות את קווי המיתאר של גופו. לצורך ביצוע השיר המפלצת התלויה מעל, ספק ספינת חלל, ספק תמנון עם ארבע רגליים, מואילה בטובה להנחית מיקרופון סטייל שנות החמישים עליו בונו נתלה וקופץ, כאילו מדובר בגן חיות.
ההופעה מסתיימת בשיר הטוב ביותר מתקליטם האחרון של יו2, “A Moment Of Surrender”. “רצינו שזה יהיה הסינגל הראשון שלנו, אבל הוא היה ארוך מדי", מתוודה בונו על השיר בן 7 הדקות, בו הוא מספר כיצד הוא "נכנע" בפני מכונת הכספומט.
135 דקות מאז תחילת ההופעה עוזבים חברי הלהקה סופית את הבמה, לאחר יותר משבועיים מתישים של חזרות עליה. נראה שתחינות הקהל לא עוזרות, וההופעה אכן מסיימת למרות התחושה שניתן היה להמשיך אותה עוד כמה שעות לפחות.

למרות הכל, ההופעה לא הייתה חפה מנפילות וניתן היה לחוש שחברי הלהקה לחוצים במקצת מכיוון "שכל עיני העולם" היו מכוונות אליהם. 'דה אדג'' ביצע מספר טעויות בנגינה, עד כדי כך שהלהקה נאלצה להפסיק את הביצוע של "One” באמצע וחזרה לנגן אותו מהנקודה בה הופסק. בונו לעיתים שכח לשיר והתבלבל במילים, והמתופף, לארי מולאן ג'וניור, נראה מותש לפרקים.
ההופעה הראשונה הייתה טובה מאוד, אבל השניה הייתה מצוינת, עם הבדלים קטנים ברשימת השירים (כשלושה שירים שונים). השידור החי מתחנת ISS נמחק כליל מההופעה השניה וניתן היה לחוש כי הלהקה הרבה יותר משוחררת ומנגנת את השירים הרבה יותר טוב מאשר בהופעה הראשונה, מה גם שהרפרטואר היה יותר מגוון.
אם ההופעה הראשונה הייתה מיועדת בראש ובראשונה לתקשורת והייתה אמורה לגרום ללסתות להישמט בין אם באמצעות זיקוקי הדינור, הסטליסט המוכר מדי או השידור החי מתחנת החלל, ההופעה השניה הייתה באמת ובתמים בשביל המוזיקה.
בראיונות לכלי התקשורת הביעו חברי יו2 את רצונם לבצע סיבוב הופעות שונה במקצת, ועל כן טענו שהסיבוב הנוכחי יכלול גם חלק גדול מהשירים הישנים שלהם. בפועל בוצעו אמנם מספר מצומצם של שירים ישנים כמו "Party Girl”, “ The Unforgetable Fire” וביצוע חי ראשון אי פעם של "Electrical Storm” ביחד עם שאר הלהיטים הגדולים, אך יחד איתם אולי היה צריך להזכיר להם שיש להם תקליט ששמו "אוכטונג בייבי" (ממנו ביצעו את "One” ואת "Ultra Violet” להדרן), ממנו בלטו בהעדרם "Mysterious Ways", ו- "Even Better Than The Real Thing”.
נראה שמדובר בזמנים קשים, כפי שבונו טורח לבשר, אבל אצל יו2 שום דבר לא השתנה. המופע שלהם הוא עדיין המופע הכי גדול על כדור הארץ. לטובתם ניתן להעיד שהמחירים להופעה היו כאלה שבארץ ניתן רק היה לחלום עליהם, מתחילים ב-30 יורו ( פחות מ-200 שקלים).

חמושים ברפרטואר מהעשירים ביותר בעולם ומגובים במופע במה אימתני, יו2 הצליחו להוכיח מחדש שהם מפלצת האיצטדיונים הגדולה והטובה בעולם. התודה של בונו לקהל על כך שהעניקו לו ולחברי הלהקה חיים טובים כמוה כקלישאה המודה על כל המוזיקה הטובה במשך השנים וכמה אלפי ספרדים הצועקים ברחובות ברצלונה:”זה יום יפה, אל תיתן לו להעלם", למרות שכבר מאוחר.
***
יו2, הופעות פתיחת סיבוב ההופעות העולמי, 30 ביוני ו2 ביולי, קאמפ נאו, ברצלונה.