הנעליים של עמר: סינגלים חדשים לשי עמר
שי עמר הוא בסך הכול זמר טוב, אבל כמו שאומר שלמה ארצי - להיט כמו "באושר ובעוני" יש פעם בעשר שנים, ועברו רק שמונה. ביקורת סינגלים
לא מרשים במיוחד. שי עמר צילום: יוסי אלוני
בניסיון הנוסף שלו כל המילים והלחנים הם שלו. שני השירים הראשונים הם שירי אהבה, שמשלבים גם נקיטת עמדה מתריסה. מצד אחד עמר שר בפזמון: "אני בדרך למעלה, בדרך אלייך, לאהוב אחד את השני" (אגב, צריך להגיד'לאהוב זה את זה' בעברית תקנית, לתשומת לבך עמר), ומצד אחר הוא שר: "יורד אל העיר, יש שם כמה אנשים שחושבים שהם דלאי למה, אבל הם רק כמה. . . אנשים מדברים באמצע הלילה, עוד ממשלה נופלת, עוד ממשלה קמה". תודו שנפלתם מהחריזה. אחר כך הוא גם מתלונן שאין שלום ואי-אפשר
לנשום ו"כולם אחד-אחד מפורסמים בעיר הזאת. . ." ושוב חוזר להכריז: "אני בדרך למעלה".
גם בשיר השני "מלך ומלכה", בלדה שקטה, הוא יוצא מנצח: "וזה עכשיו אני ואת מול כל העולם, עומדים יד ביד, מנצחים על החיים כמו על מנגינה, ליום אחד כמו מלך ומלכה". תותח .
שני השירים החדשים של עמר לא מרשימים במיוחד, לא מוזיקלית ולא טקסטואלית, ועמר יצטרך להתאמץ יותר אם ירצה לשחזר את ההצלחה ההיא של "באושר ובעוני". עמר הוא בסך הכול זמר טוב, אבל החומרים החדשים לא חזקים מספיק כדי להרעיד את הרדיו כמו אז. ואם לא יצליח עמר להתברג איתם בחזרה בפלייליסט, הוא יוכל תמיד לחדש את "המגפיים של ברוך" או סתם למכור אותם אצלו בחנות. שהרי ידוע, "נו ביזנס לייק שו ביזנס", לא?
***
שי עמר, "בדרך למעלה" ו"מלך ומלכה", 2009
נא להמתין לטעינת התגובות
