כמו בשנות ה-80: צביקה פיק על הפט שופ בויז
צביקה פיק מודה שהוא לא מעריץ גדול של שנות השמונים, אבל הסאונד, הלהיטים הגדולים והצבעוניות של פט שופ בויז גרמו לו להיכנס לעניינים. חוויותיו של מלך הפופ המקומי בהופעה של הצמד מאנגליה
הפט שופ בויז בתל אביב צילום: נעם וינד
נהניתי במיוחד לראות את הקהל העצום שבא לראות את ההופעה, וזה ללא ספק חלק ממה שקורה היום בתרבות הישראלית, שאנשים באים להופעות בהמוניהם.
בתחילת ההופעה לא כל כך נהניתי. זה היה קצת מוזר לראות במה עירומה מנגנים, עליה רק האמנים המבצעים והרקדנים. אבל לאט לאט, ככל שההופעה התקדמה, נהניתי יותר ויותר, במיוחד כשהתחילו לעשות שימוש ב"וי-ג'יי", אותו מסך גדול מאחור שהוסיף המון להופעה.
ממחצית ההופעה התחילו הפט שופ בויז לשיר את השירים הגדולים, את השלאגרים, והסאונד המצוין פשוט סחף אותך לתוך האווירה הכללית.
זה היה אקט אלקטרוני כמו שהיה נהוג בשנות השמונים ותחילת שנות התשעים, הרגשה כאילו אתה רואה די-ג'יי מצוינים ולא בהכרח אמנים מופי ?עים. הייתה אווירה של מועדון גדול, של מסיבה. מסיבת ריקודים הרבה יותר ממופע.
אי
אפשר גם היה להתעלם מהקול המצוין של הזמר, קול מדויק, בדיוק כמו אז, בשנות השמונים. בשורה התחתונה בהחלט אפשר לומר שזו הייתה הופעה מוצלחת, ושווה היה להגיע ולראות אותה.
הביא לפרסום: לי- אור אברבך
נא להמתין לטעינת התגובות
