קצרים: נוורמור במועדון התיאטרון

ההופעה של נוורמור אמש במועדון התיאטרון הייתה קצרה מדי, הקהל היה מועט מדי והאכזבה הייתה גדולה מדי. ביקורת הופעה

ליהיא לסלו | 29/7/2009 16:50

וואו, איזו התחלה מבטיחה: גם עלייה זריזה ומתוקתקת של נוורמור אמש לבמת מועדון התיאטרון וגם ביצוע מוצלח ל- "This Sacrament", בחירה מעניינת בשיר פתיחה שהוא לא להיטי מיסודו. מבטיחים, מבטיחים, אבל לא ממש מקיימים: משם הלהקה לא הצליחה להתרומם.

התרוממו מאוחר מידיי. נוורמור צילום: דימה וזינוביץ'

הנוורמורים נתקעו במקום, וגם לא זעקות הקהל הנלהבות לביצוע “Dead Heart in a Dead World” הצליחו לחמם את האווירה, ובטח שלא ביצוע השמאלץ המחריד ל- “The Heart Collector”, שהוקדש "לכל בנות ישראל היפות" (איף). לרגע חשבתי לפשפש בכיסים ולשלוף מצית ביד רמה, אמה-מה, כיסים אין ואני לא מעשנת. איזה דיכאון. למעשה, וכמה שלא נעים להודות, רק מהביצוע של “Born” נרשמה אקסטזה של ממש בחלל המועדון; מה חבל שהיה זה ביצוע אחד לפני האחרון בהופעה מפוספסת לחלוטין.

נקודת רתיחה מאוחרת

כן, בחירת השירים להופעה הייתה חלשה. לנוורמור לקח המון זמן להתחמם – וכשההופעה היא בסך הכל פחות משעה ועשרים דקות כולל הדרן, מדובר בנקודת רתיחה שהגיעה מאוחר מידיי. מאכזב משהו, במיוחד כשאי אפשר להתעלם מהעובדה שרק לפני שבועיים פוצצה להקת דאון את מועדון התיאטרון באנרגיות שנוורמור יכולים רק לחלום עליהן.

אבל בואו נהיה הוגנים: בהרכב חסר גיטריסט קצב, ניתן לחבורה הסיאטלית

להנות מהספק שעילה טכנית עקשנית לא איפשרה להם לנגן את כל השירים שחפצו בהם. אגב, לא רק גיטריסט היה חסר, אלא גם קהל ולא מספיק רגליים שנגררו על רצפת המועדון.

רובו המוחץ של הסט הורכב מהאלבום "Dead Heart in a Dead World". בהתחשב ש"דד" נחשב בעייני רבים כאלבום המוצלח והמוכר ביותר שלהם, לא אתפלא אם הבחירה להשקיע בו נעשתה בעיקר על מנת להשתיק פיות פטפטנים.

קהל מועט מידיי. נוורמור במועדון התיאטרון צילום: דימה וזינוביץ'

איזהו גיבור?

למרות הכל, מי שחיפש גיבור גיטרה לבילוי לילי חמים ומיוזע, קיבל אותו במלוא הדרו. ג'ף לומיס, זה השם - מלא חיים, כובש. תענוג. וורל דיין, מצידו, נאבק עם מיקרופון שקצת קיפצץ ופידבקים צורמניים שקצת הציקו, בכובע קסקט שלא קשור לכדור הארץ ובאקט יח"צני (ח"ח, רייבן) של חולצת "בהמות'” שתופיע כאן בסוף אוגוסט. קצת מגושם, בדרכו החמודה, וסולן משכמו ומעלה. מי שחיפש גיבור מיקרופון לבילוי לילי וגו'.

גיבור גיטרה. ג'ף לומיס צילום: דימה וזינוביץ'

בהדרן הואילה הלהקה להתייחס לאלבומם “The Politics of Ecstasy” ממנו ביצעה את "The Seven Tongues of God” לצהלות הקהל הבטוח שמנה הגונה מהאדום-אדום הזה ממתינה ממש מעבר לפינה; אבל הסיום מיהר להגיע – היה זה הקאבר המהולל ל- “The Sound of Silence” של סיימון וגרפונקל שסגר את הערב מוקדם מידיי, וזכה גם להתבלבלות מביכה במילים ובביצוע. אני מקווה מאד בשביל נוורמור שפול סיימון לא פקד אתמול את ההופעה שלהם בישראל. אולי כדאי לו לחפש אותם בוואקן.

ככה, בקטנה 1:

שיר חדש, מישהו?

ככה, בקטנה 2:

"מה זה הפידבק המזויין הזה!?” תוהה על הבמה וורל דיין המאותגר פידבקית. “יזראל!!!” מחזיר לו קול מהקהל. עצוב, אבל נכון.

***

נוורמור הופיעו ב-28 ביולי במועדון התיאטרון, יפו.