עורך מגזין המטאל רוקפוינט: "אנחנו לא כת השטן"
לישי שוורץ נמאס מהיחס השלילי שמקבל המטאל מהתקשורת, אז הוא החליט לפתוח את מגזין המוזיקה היחיד בארץ שמתמקד בז'אנר. בראיון ל-NRG תרבות הוא מספר למה הוא מעדיף עיתון מודפס על אינטרנט, למה הוא מחלק את המגזין בחינם, ומה הקשר למוזיקה מזרחית
מגזין רוקפוינט יוצא כל ארבעה חודשים בתפוצה של 10,000 איש, והוא מחולק בחינם לכל מי שרוכש מוצר באתר האינטרנט של החברה. “המגזין נולד במהלך המשבר בענף הדיסקים", נזכר שוורץ. "רציתי להישאר בעסקי המוזיקה, וראיתי שאף אחד לא כותב על מטאל ושבעצם לא באמת יש מגזיני מוזיקה בישראל. בתורכיה למשל, יש 20 מגזינים מודפסים של מוזיקה וחמישה של מטאל. ביוון יש פי שלוש, אז למה בישראל לא יכול להיות מגזין מוזיקה אחד?
"אני מאמין שזה עניין של תרבות ושל תפיסה. ישראל מנותקת כי היא במזרח התיכון, אז הופעות מגיעות לכאן לא באופן תדיר, והערכים התרבותיים הם לא ממש אירופה, אנחנו יותר קרובים למצרים מהבחינה הזאת”, הוא מסביר.
בשביל לפתח את הרעיון שלו, החל שוורץ לחקור מגזינים מהעבר, ולאור המצב הכלכלי, הגיע למסקנה שעדיף לו להתחיל כחינמון. "אני חושב שהיום יהיה קשה למכור את המוצר ב-30-20 שקל, אז עדיף לי לתת גיליון בחינם בהופעה של דרים ת'יאטר, למשל. זה הרבה יותר אפקטיבי. קוראים סיפרו לי שהמגזין חשף בפניהם עולם מוזיקלי שלם שהם לא הכירו. גם יש אנשים ששומרים גיליונות ישנים. בסך הכל התגובות טובות".
הסטריאוטיפים הנפוצים ביותר לגבי מוזיקת מטאל הוא ששומעים אותה בעיקר ילדים, ושמדובר במוזיקה תת רמה. היחס לז'אנר מזכיר את זה שכוון במהלך השנים כלפי המוזיקה המזרחית. "המוזיקה המזרחית הגיעה מלמטה, מהאנדרגאונד", אומר שוורץ. " ובזכות דחיפה של הקהל היא הגיעה למרכז המפה. המטאל בעצם מגיע מאותו מקום, אבל עדיין לא הגיע לעשירית מההצלחה הזאת, כי עדיין מתייחסים אליהם כמו אל כת השטן וכל הבולשיט הזה.
"דרים ת'יאטר הביאו קהל של 10,000 איש, אבל קיבלו הרבה פחות חשיפה מכל להקת פולק-פופ אוונגרד מסקוטלנד. אני חושב שצריך להתייחס לכל ז'אנר בכבוד. אם כשאתה מדבר עם עיתונאים בארץ ומספר להם על להקות שמגיעות, הם עונים לך שמדובר במוזיקת מטאל וזה לא מעניין - זה מכעיס. זה מרגיז שמתייחסים למוזיקה שלך כמו מוזיקה סוג ז'”, הוא מסביר.
אבל כן שומעים להקות כמו מטאליקה ברדיו.
"זה שמשמיעים שני שירים מהתקליט השחור זה לא נקרא שמשמיעים מטאליקה, זה כמו שתגיד שמשמיעים את "Wind Of Change” של הסקורפיונס"
הבחירה איזה להקות להכניס לעיתון נעשית על ידי שוורץ, כשהוא עובר על מאות דיסקים שהן שולחות אליו. “אם מחר יגיע דיסק מלהקה מערב הסעודית סביר להניח שזה ייכנס", הוא מסביר. "אנחנו עושים גם ספיישלים על להקות ישראליות כדי להביא את העניין למודעות הציבור".
ומה
מטאל זה סגנון שנחשב גברי. במגזין שלך דווקא מופיעות הרבה נשים.
"בעשור האחרון נכנס למטאל ז'אנר שנקרא מטאל-גותי, שמערב בהרבה מקרים שירה נשית. הז'אנר הזה מבורך כי הוא באמת מביא הרבה מאוד נשים, וזה מצוין".
חשבת לפרסם את המגזין באינטרנט?
"אני לא פוסל את זה, אבל אני מרגיש שמגזין מודפס זה כביכול יותר רציני. באינטרנט, כל מי שיודע לתכנת פותח מגזין תוך שלוש שעות וגם סוגר אותו תוך שלוש שעות, וזה דרדר את התחום הזה לזנות".
כיצד אתה רואה את המגזין בעוד כמה שנים?
"שיהיה ארוך יותר, שייצא כל חודש. חוץ מזה אני חושב שהוא צריך לפנות לקשת יותר רחבה של אנשים, לא רק מטאל הארד קור. כיום, המרחק בין להקה כמו אופת' לרדיוהד הוא הרבה יותר קטן מהמרחק שהיה פעם בין סלייר לסוייד. היום המטאל שואב הרבה מאוד מסגנונות שונים, וגם מוזיקת הרוק שואבת מהמטאל".
נא להמתין לטעינת התגובות
