ג'יזס: ג'רמי פוגל כוכב רוק
יש לו קשר אירוטי עמוק עם אלוהים, אבל את קודש הקודשים הוא מוצא באיבר המין הנשי והשירים שלו מספרים על יחסים הומוסקסואליים עם ישו. אבל אל תזלזלו בג'רמי פוגל, בעל תואר שני בפילוסופיה (מקיימברידג'), שההרכב המוזיקלי שלו - פיסוק רחב - הצליח כבר לשלהב אושיות כמו לו ריד

למעשה, הוא בכלל היה מעדיף שנוותר על יראת הכבוד, נשבור איתו דיסטנס, נקרא לו בשמו הארצי (ג'רמי פוגל) ונציע לו להצטרף בזה הרגע לאורגיה המונית שתימשך כל השבוע, מבוקר עד ליל, פרט ליום רביעי. הוא עסוק ברביעי.
"אני חושב שמבחינה אנרגטית כדאי לשמור על מינון מסוים של אוננות", הוא מסביר, "ולכן אני משתדל מאוד לאונן רק בימי רביעי. זה מן חוק כזה שקבעתי לעצמי".
למה דווקא רביעי?
"כי זה יום כזה, באמצע השבוע, שלא אכפת לי לבזבז בו אנרגיה. מה, אתה לא מרגיש שאתה כותב פחות ביום שאתה מאונן בו מהבוקר עד הלילה?".
אה...אה...אה...
"בסדר, הבנתי, גם אתה ככה. כולם ככה. ביום שבו אתה מאונן מהבוקר עד הערב, כל מה שבא לך לעשות אחר כך זה לעשן ג'וינט, לשבת מול הטלוויזיה, וזהו, לסגור את היום".
אז אתה בטח ממש מתרגש כשמגיע יום רביעי, אה?
"כן, ביום רביעי אני והוא חוגגים".
תירגעו, מבוכתכם זמנית. ג'רמי פוגל (28) מספיק חכם ומקסים כדי להפוך את הרושם שקיבלתם עליו עד כה בשניות. הבחור בעל פני המלאך ההורסות אוחז בשני תארים אוניברסיטאיים - ראשון בפילוסופיה, מקיימבריג', ושני (בהצטיינות יתרה) בפילוסופיה של הדת, מאוניברסיטת תל אביב. סיפור הכיסוי שלו כאן הוא מלצר ב"קפה קפה", אבל את הבשורה הוא כבר החל להפיץ ברבים.
לפני שבועיים, למשל, במופע ההשקה לאלבום הבכורה של הרכב הקודש שלו, שנקרא "פיסוק רחב",הוא המם את הקהל הרב כשנדחס למועדון לבונטין 7. "קדוש-קדוש-קדוש", זעק לעברו העדר המשולהב, והנביא החדש, מצדו, הגיב לכך באקסטזה של תנועות ידיים אקראיות, עוויתות פנים ושירי קודש ארוטיים ומשולחי רסן, שעושים רטרו לימים הטובים של ישו, יוחנן המטביל, אבישג השונמית ושלמה המלך.
הנה כמה דוגמיות מקודשות: 1. "ישו ואני זוג נאהבים/ הוא לוקח אותי לסמטה אפלה/ ואני מלקק לו שם את הפצעים" (מתוך "שיר אהבה").
2. "הם רצו לבדוק אם יש לי סמים בתחתונים/ הם לא מצאו קוקאין/ אבל עכשיו גם השוטרים יודעים/ על הזין שלי, על הזין שלי/ יש לי קשר קדוש עם אלוהים" (מתוך "ברית קדושה").
3. "אלנבי רחוב כוס, אלנבי רחוב..." - טוב, המסר הועבר.
פוגל עצמו, אגב, אחראי לפורנו האלוקי הזה, כשאת הלחנים שהודבקו לו (שנעים בין פרוגרסיב לנויז ומוזיקת עולם) חיבר רביד זיגדון-אדם בעל עיניים מוארות ותלתלים אפורים ארוכים בשיק נביאי, שנוהג לפתוח את מופעי הלהקה ב"אומים" של יוגה, ושאר המהומים יראי שמים. על כל זה מנצח מרחוק המוזיקאי היהודי-אמריקני הגאון ג'ון זורן, שנגנב מג'רמי לגמרי, החתים את הלהקה בלייבל שלו ( "צדיק" ), מימן להם אלבום בכורה, השתתף בעצמו בכמה מהשירים, צוות אליהם את המגה גיטריסט מארק ריבוט (שניגן עם טום ווייטס, אלביס קוסטלו ועוד), ואף הזמין את פוגל להופיע איתו בניו יורק מול קהל נוצץ, שכלל את לו ריד, לורי אנדרסון ואסים רבים אחרים.
אין טעם לחפש קאצ'יות ב"מוזיקה" של פיסוק רחב. הכוח ב"שירים" האלה מגיע היישר מבורא עולם. פוגל, בכל אופן, משקיע מאוד בקשריו עם האחרון, ומסיפוריו האקזוטיים עולה שגם האחרון משיב לו אהבה. "אני בנאדם דתי", הוא מצהיר, "אבל אני מפריד בין ארגונים כוחניים ומנגנוני שליטה לבין מה שבאמת נחשב לדתיות. אתה יודע, רוב הארגונים האלה נשלטים על ידי זקנים פרוורטיים - חייל גרמני נאצי שמייצג היום את ישו, או עובדיה יוסף הליצן - ולכן, אין לי שום בעיה לעשות לדבר הזה זין, כמו שלהם אין בעיה לעשות לאנשים פולסא דנורא. בכלל, התעסקות מינית בריאה זה משהו שיעשה רק טוב לאנושות. אם תיקח את האפיפיור, נסראללה והרב מצגר ותיתן להם אורגזמה כמו שצריך, שתכלול אצבע בתחת - זה יפתור הרבה בעיות בעולם".
טוב, זה כבר מתחיל להישמע כמו פרובוקציה לשם פרובוקציה.
"מה לעשות, אמנות אמיתית חייבת להיות פרובוקטיבית - במיוחד כשהסביבה התרבותית שלנו כל כך רקובה. מי אמר שכוס זה גס? מה האינטרס של המוסדות להחליט ככה? זה נועד רק כדי לתקן נשים ולעשות מלא חארטות. אני פרובוקטור? אני כופר? תדע לך שבכנען הקדומה היו עושים אורגיות קדושות יומם ולילה - וזו מסורת שאנחנו חייבים להחזיר, ובגדול".
ואיך זה בדיוק יעזור לפתרון הבעיות שלנו פה?
"כל מה שאני יודע זה שאנחנו חיים היום במציאות של פורנו. מה אתה זוכר היום מ'האח הגדול ? ?VIP רק את הכוס של עדי נוימן, כמובן. זו פשוט תגובה לכך שהנושא הזה הודחק כל השנים. אנחנו חיים היום את הנבואה של
אני משער שאתה מתכוון לסרטון girls, One cup Two ביוטיוב .
"הנה, גם אתה בעניין. זה רק מוכיח את הטענה שלי: שנינו מכירים את זה, ואנחנו לא סוטים. אנחנו מכירים את זה, כי זו התרבות שאנחנו חיים בה. אני אומר ככה: מין זה דבר קדוש. באמת קדוש".
ומה עם בחורות?
"לצערי, גם בגיל 28 אני משיג את רוב ההנאה המינית שלי מאוננות. לא הולך לי עם בנות. במיוחד עם הנשים בארץ. הן שברו לי את הלב על ימין ועל שמאל".
אתה חייב לקחת בחשבון את האפשרות שהן אולי מחזיקות ממך טיפה, טיפה'לה, ווירדוו.
"אתה צודק, אני גם חושב שאני בנאדם קצת מלחיץ, לפעמים. הייתה תקופה שגם היה לי שפם, וזה עוד יותר הרס לי. מה שכן, בתקופה שאני חווה אהבה ארוטית - אם זה באורגיות, או עם נשים, או עם גברים, או עם כל דבר - אני מרגיש יותר שפוי, יותר מחובר לאלוהים".
הוא נולד וגדל בבית יהודי בבלגיה. בגיל 15, אחרי שהוריו התגרשו (אמו מתגוררת כיום בארץ, ואביו, שעקר לסין, נפטר לפני ארבע שנים) הוא עלה לארץ, ושלוש שנים אחר כך עבר לאנגליה. בהמשך נדד בין צרפת, איטליה וסין, כשהוא מתפרנס בדרך מעבודות מזדמנות - עד שלבסוף נחת שוב בארץ הקודש. "חלק מהזמן שהייתי בחו"ל לא עשיתי כלום. רק עישנתי המון חשיש, למדתי לנגן וקראתי הרבה. אגב, איבדתי שם את הבתולין שלי באורגיה. יום אחד החב ר'ה בקיימברידג' החליטו שהולכים לעשות אורגיה - מה אני אגיד לך, ממש חבורה של חננות - וכמובן שרק אני ועוד אחת באמת הלכנו עם זה ממש עד הסוף".
נשמע שעשית חיים. למה בכלל חזרת לכאן?
"נולדתי יהודי, ואני מאוד יהודי בתרבות שלי. יש גם חלקים בתנ"ך שאני מאוד אוהב. הייתי רוצה לעשות סרט ארוטי על הסיפור של משה ויציאת מצרים, למשל. תחשוב, יש לך שם נסיך מצרי שהוא מין ג'יימס דין כזה, צ'חצ'ח שגדל אצל עשירים, בורח למדבר, ואז הוא פוגש את צפורה, מתאהב בה, ודרך המפגש המיני איתה הוא הופך מצ'חצ'ח אלים לראוי למפגש עם אלוהים. זו דוגמה לכך שגם התנ"ך מרומם את המיניות לדרגה של אלוהים".
או-קיי , אשאל שוב: למה חזרת?
"בחו"ל הייתי שומע אריק איינשטיין וצופה ב'עמוד האש' בתשוקה - אולי בגלל העניין ההומו?ארוטי שיש בזה. אתה יודע, הקטע עם העמוד. כשהגעתי לפה, גיליתי שזה מאוד שונה: אריק איינשטיין לא מופיע, אף אחד לא שם זין על'עמוד האש', ועכשיו לך תסביר לאנשים שיש בארץ הזאת משהו פסיכו?מאגי".
תוך כדי מלצור והתעלקות על מיטות פנויות של חברים, פגש פוגל את רביד זיגדון. הקליק שנוצר בין השניים הניב את הבסיס לפיסוק רחב ולהיכרות עם זורן. "הוא התלהב מאיתנו נורא, בקטע מטורף, ויום אחד הזמין אותי להופיע איתו בניו יורק, מול קהל שהיו בו לו ריד ולורי אנדרסון. בתור יהודי נודד בלי שקל על התחת, הייתי בשוק. דקלמתי שם את 'שיר השירים' בעברית, ובסוף ההופעה לו ניגש אליי, לחץ לי את היד ואמר לי שהייתי מצוין ".
ושוב חזרת לארץ.
"לא היה לי כסף, לא הייתה לי ויזה, לא היה לי כלום. מהר מאוד מצאתי את עצמי בשבט אינדיאני בפנמה, עם טקסים, בלגנים וכל זה - ואז, כשחזרתי, האמריקנים גילו שיש לי רק 300 דולר, שמו אותי בכלא עם טרנסקסואל היספני שלימד אותי שיעור אחד או שניים שאני לא הולך לשכוח במהרה, וזהו. זרקו אותי משם. לא התבאסתי, אני תמיד מנסה לראות את הקודש בדברים. גם כשאני יורד למישהי. האור הפנימי של אישה זה קודש הקודשים. זה כמו יום כיפור בבית הכנסת עם הארון הפתוח".
ירדת פעם למישהי ביום כיפור, בבית הכנסת, עם הארון פתוח?
"אה... את זה עוד לא עשיתי. כנראה כי אני צם. אתה יודע, לשון יבשה זה משהו שיכול להוביל לבעיות טכניות".