מגדלי יוקרה: מגדלים באוויר היא זריקת עידוד מוצלחת
ב"מגדלים באוויר" לוקח ניר ברגמן נושא קרוב לכולנו וגם שחוק - משפחה וסודותיה - ואורג שטיח משכנע של קולות, ניואנסים והתרחשויות שכבר מהפרק הראשון תופסות חזק. המשחק המצויין של הבנות, במיוחד נועה ברקאי, מצליח להכות בבטן ולרגש
ראובן ויעל, האבא והאמא של המשפחה, עומדים במקלחת בבוקר רגיל, יום לפני שהם חוגגים 35 שנות נישואים. היא מתעכבת עם הפן על השיער המתולתל, עם המבט אל המראה שמשקפת דמות מבוגרת שאולי היא לא מכירה. הוא מתגלח, מתעכב גם כן עם הקצף והסכין, משתהה לכוון את הרדיו על המוזיקה הקלאסית האהובה עליו, זו שמזכירה לו את החלום האמיתי שלו - להיות פסנתרן. הניואנסים הקטנים והשקט הנפשי של אלון אולארצ'יק כראובן מותירים רצון להמתין לאיזושהי התפרצות דרמטית, משאירים טעם מיוחד.
איה, בגילומה המדכא משהו של טלי שרון, חוזרת הביתה ומוכיחה שהיא עדיין הילדה המורדת. אמנם הגשימה את החלום שלה, ואולי גם של אבא שלה, להיות צ'לנית, אבל מבפנים היא רוצה למצוא שחרור. מצד שני, היא סוחבת סוד נורא על אי היכולת שלה לנגן יותר, לעשות טוב להורים שלה ביום החג שלהם.

טלי שרון היא שחקנית מוכשרת שקיבלה כאן מתנה ליד, דמות עסיסית עם קריצה לתפקידים קודמים שעשתה תחת הטייפ קאסט של המיוחדת - השונה - הבועטת במוסכמות. דווקא היא מדגימה משחק חיוור לעומת שתי השחקניות הפחות מוכרות, שמצליחות לרגש הרבה יותר ממנה. ואולי אנחנו פשוט עייפים מהדמויות האלה, מחפשים לה גילוי חדש.
נועה ברקאי, שהשתתפה גם ב"להוציא את הכלב" של ברגמן, נוגעת ומדויקת בתפקיד רוני, האחות שנישואיה מתפרקים, שאחותה האמצעית מגיעה הביתה במפתיע וגונבת ממנה את תהילת האחות הבכורה והמארגנת שנאלצת לשמור גם היא סוד כדי להעביר את האירוע בשלום.
המשחק הכמעט-שברירי
"מגדלים באוויר" היא זריקת העידוד שערוץ 10 היה חייב לעצמו וגם לנו הצופים, שמאסו בריאליטי החופים ובגדי הים ובנמרוד הראל שממלא כל חלקת קודש פנויה בלוח השידורים עם ספיישלים קוסמיים שונים. ניר ברגמן טווה מארג אינטימי, עדין אך שפוי של משפחתיות חמה אבל קרה, כועסת אבל שמחה, חשופה אבל נחבאת אל הכלים, כמו במשפחות הכי טובות, כמו להכות הכי קרוב לבית.
