תענוג צירוף: ראיון עם רוביק רוזנטל לרגל יציאת ספרו החדש
18 אלף צירופי מילים בעברית מרכיבים את מילונו החדש והמרתק של רוביק רוזנטל "מילון הצירופים". האם ידעתם שמקור הביטוי "על יבש", למשל, הוא בשירותי כיבוי האש בארצות הברית לפני 200 שנה?
לדבריו של רוזנטל, התוצאה המרשימה היא פרי עבודה מאומצת שנמשכה שנים אחדות. "זה התפתח באופן טבעי מתוך העבודה שלי עם השפה לאורך השנים", הוא אומר, "מאז שאני כותב את המדור בעיתון אני נחשף באופן אינטנסיבי למה שמעניין אנשים בתחום השפה, וכמעט בראש הרשימה עומד הרעיון של להבין צירופי מילים שהשתרשו בשפה העברית. את המקור שלהם, את ההיסטוריה שלהם, את המשמעויות השונות שלהם וכך הלאה.
"הכוונה היא לביטויים שהשתמשו בהם בתנ"ך לפני 3,000 שנה ואנחנו משתמשים בהם עד היום. זה מסעיר את הדמיון ויש איזה פער בין העניין הזה של הציבור לבין כמות האנשים שעוסקים בו בצורה מקצועית, שהיא קטנה, כך שהייתה לי קרקע די בתולית".
תאר לי את תהליך העבודה.
"לפני כמה שנים נתקלתי ברשימות שכתב אדם בשם אברהם שטל, שהתחיל ליצור מין מילון כזה, אבל נפטר באמצע העבודה. משפחתו פנתה אליי, נתנה לי את החומרים וביקשה שאמשיך את העבודה. זה היה אוצר בלום של אדם שישב שנים ארוכות ומצא מקורות של ביטויים. המשכתי את העבודה והרחבתי אותה, תוך שאני נעזר במומחים מתחומים שונים כמו ביטויים תורניים או ביטויים מתחום הכלכלה והרפואה, ומוסיף עוד ועוד ערכים משל עצמי.
"בהתחלה עברתי על החומרים שנאספו אצלי ועל מילונים קיימים, ריכזתי אסופה של ביטויים שאת המשמעות שלהם ידעתי שאני רוצה למצוא, ואז התחלתי לחפש בכל מיני מקורות - החל מהתנ"ך וכלה בתוכניות ריאליטי בטלוויזיה. אני מאוד מרוצה מהתוצאה. זה יצא מאוד קרוב למה שדמיינתי בהתחלה, וזה דבר שלא תמיד מצליח".
תן דוגמה לצירוף מילים שהפתיע אותך
"למשל, הביטוי 'טבילת אש', שמשמש בדרך כלל לתאר מצב של מלחמה ראשונה שעוברים. מתברר שמקור הביטוי הוא בתקופה שבה הנוצרים הראשונים נרדפו על ידי הרומאים, ומי שהתנצר הסתכן בכך שיישרף על המוקד. רבים התנצרו אך לא הספיקו להיטבל לנצרות לפני שנשרפו על המוקד, ולכן הכנסייה התייחסה אליהם כמי שהטבילה שלהם לנצרות נעשתה באש. הראשון שהשתמש בביטוי כמו שאנחנו מכירים אותו היום היה נפוליאון בונפרטה, כששלח את בנו לחזית בפעם הראשונה".
מעניין , יש לך עוד דוגמאות?
"קח לדוגמה את הביטוי 'על יבש ועל רטוב'. בתרגיל בצבא 'על יבש' משמעותו בלי אש חיה, ו'על רטוב' משמעותו עם אש. אני לא בדיוק גנרל גדול, אבל אני יודע שתחמושת ורטיבות לא ממש הולכים יחד. אז מאיפה הביטוי? מתברר שבארה"ב, לפני מאתיים שנה בערך, מכבי האש היו עושים תרגילים על יבש - כלומר, בלי לבזבז מים - ועל רטוב - כלומר, עם מים. הצבא האמריקאי אימץ את המושגים האלה ממכבי האש למטרות שלו".
היו ביטויים שלא הצלחת למצוא את מקורם?
"כן. היו כמה. ח"י שקלים, נניח. לא ברור מאיפה זה בא. 18 זה אמנם מספר בעל משמעות רבה ביהדות מהרבה סיבות, אבל מי היה הראשון שהנהיג מתן סכום כסף בכפולות של ח"י? אני לא יודע".
"זרוק לי מילה", מבקש רוזנטל בשלב מסוים בשיחה, כשאני מבקש ממנו הדגמה של מה שהוא מתכוון לעשות בשיעור העברית החדש שלו בבית הספר למשחק בית צבי, שם הוא מתחיל ללמד השנה את תלמידי שנים א' ו-ב'. "נו, כל מילה. מה שעולה לך ראשון בראש", הוא מאיץ בי. "מספריים", אני עונה בהיסוס מה - רק בגלל שבמקרה
"מצוין. מספריים. דרך המילה הזאת אפשר להתחיל ללמוד פונטיקה: איך המילה זזה בפה, אילו שרירים אנחנו מזיזים בפה כדי להשמיע אותה, איך היא מתכתבת עם מילים כמו ספר, סופר ומספר, איך היא מתכתבת עם מילים זוגיות כמו מכנסיים, שיניים וידיים, ואילו דימויים היא מעלה - נניח, הדימוי של צנזור. הכול נובע מתוך המילה האחת הזאת, ולדעתי העיסוק במילה עצמה הוא משהו שחסר היום בלימודי העברית, גם בבית ספר רגיל וגם בבית ספר למשחק".
למה בחרת ללמד דווקא בבית ספר למשחק?
"שמע, זו תוכנית ייחודית שהכנתי עבור בית צבי ואני מקווה שהיא תעבוד. לא ניסיתי אותה בעבר. מבחינתי, מה שחשוב זה שתלמידי המשחק יידעו מה מקור המילים שהם אומרים ואיך נכון לומר אותן - גם אם לצורך התפקיד הוחלט שאומרים אותן בשיבוש".
זו פעם ראשונה שאתה מלמד בפורום כזה.
"נכון. ללמד ככה בבית ספר למשחק, בצורה שיטתית, עדיין לא יצא לי - ואני מתרגש מזה מאוד".
בכל זאת, אתה עוסק בתחום של הוראת עברית כבר הרבה שנים. אתה חש בשינוי בעברית של שחקנים וקריינים?
"בוודאי. קריינים בטלוויזיה וברדיו עושים המון שגיאות שלא עשו פעם. שחקנים עושים פחות שגיאות כי לרוב הם מגיעים לבמה אחרי שעבדו על הטקסט לפני, ועברו תהליך של ניקוי שגיאות על ידי מישהו שזה תפקידו. בנוסף יש הבדל עצום בפונטיקה, בהטעמה ובהגייה של מילים והברות".
ההבדל הזה מוצא חן בעיניך?
"אני לא רוצה להישמע כשופט וכמתרפק על העבר. יכול להיות שאיך שדיברו פעם היה מוגזם לכיוון ההפוך, אבל כיום אתה חש שמדברים עברית עצלה. אפילו שחקן כמו איתי טיראן, שראיתי אותו לא מזמן ב'המלט' ומאוד התרשמתי ממנו, מדבר עברית עצלה כזאת, שלא מנסה מספיק לאפיין את האותיות השונות וההברות השונות, ומאבדת המון גוונים.
"לדוגמה, נעלמו לחלוטין ה-ע' וה-ה' וכולם מדברים רק ב-א'. אלכתי , נאלתי, וכך הלאה. כמו כן נעלמו גם מבטאים, דיאלקטים, צורות דיבור ייחודיות כמו שהיו לשחקנים כמו מוסקו אלקלעי, יוסי בנאי או יוסי ידין. היום כולם נשמעים אותו דבר".
נא להמתין לטעינת התגובות
