גיסנו, אחינו שבוז
ניר לוי עצבני על התעשייה שמזלזלת בו ("אין הרבה שחקנים כמוני ולא רק בארץ"), על המלהקים שתפרו לו טייפקאסט ("נירו לוי הוא המון אנשים") ועל קשיי הפרנסה ("מס הכנסה רודפים אחריי") אבל יש גם צדדים אופטימיים. חברה בת 22, למשל, שמוציאה לכולם את העיניים, או ההצלחה המדהימה של "רמזור". והוא בכלל רצה לשחק את איצקו
לוי, פתוח להצעות, נסע לרמת גן, התרשם והחליט לנסות את מזלו, או כדבריו, "באתי, ראיתי כוסיות, בית ספר מדליק, שאלתי מה צריך לעשות כדי ללמוד פה". אמרו לו, שני קטעים ושיר. הוא שיחק סרסור וג'וק, שר לגרי בילו את "אני ואתה נשנה את העולם". שבוע אחר כך הודיעו לו שהוא התקבל.
שני קעקועים, אחד על כל זרוע, שרשרת זהב דקה, חולצה ורודה צמודה, קופסת קאמל ותלתלים חפופים. טוטאל לוק, חפר גורי. פלוס הדיבור פלוס החברה הדוגמנית. קלאסי. בתוך זה, הסיפור של לוי על אותו רגע מרגש שבו זכה בפסטיבל עכו בפרס השחקן הטוב ביותר, שלוש שנים בלבד אחרי שגמר את לימודיו בבית צבי, או זה על פסלון האוסקר הישראלי שיושב אצלו בבית על "החברים של יאנה" -נקודות ציון בארומה של מוני מושונוב- נראים, איך לומר, כמו ביוגרפיה של מישהו אחר.
הדמות של אותו ערס צעצוע שהוא משחק בהתמדה כבר 15 שנה נמצאת שם כל הזמן. לא ברקע ולא ברמיזה. כל כך שם שלפעמים נדמה שזו הפרודיה על הדבר האמיתי, חלקו של מי שזכה לחיקוי ב"ארץ נהדרת", כנראה.
כשאני שואלת אותו אם הוא מבין שמהצד הוא נראה ונשמע פחות או יותר כמו חפר, לוי אומר שאנשים תמיד טועים בו. אחרי כמה רגעים מוסיף שזה כבר די מעצבן אותו. "נירו לוי הוא המון אנשים", אומר נירו לוי. "הוא הרבה תכונות של אופי. אז כשאני עושה את חפר אני לוקח תכונות מסוימות ואותן מוציא, אבל זה לא אומר שזה אני".
ובכל זאת, אתה יושב חזק על אותו טייפקאסט כבר שנים.
"ממש לא".
קח את מיקו ב"הפוך", דרך "אהבה קולומביאנית" ו"חמישה גברים וחתונה" עד "רמזור". כולם וריאציה על אותו טיפוס, לא?
"קודם כול, לא מסכים איתך, אבל חוץ מזה, לצערי אני חי במציאות שההיצע בה לא מרובה. אין פה תסריטים יותר מדי טובים ומתוחכמים".
תן דוגמה לתפקידים שהיית רוצה לשחק.
"הייתי מאוד שמח לשחק בסרטים כמו 'קן הקוקייה' או 'נהג מונית'. את יודעת מה, אפילו כשהיה כאן כבר משהו שהתאמתי לו, מישהו חשב שאני לא מתאים".
מה זה היה?
"ב'הבורר', שאותי זה מאוד העליב. שני האנשים האלה שעשו את 'הבורר' (רשף לוי ושי כנות-ש"ה) חייבים לי הרבה איפשהו, כי אני חלק מההצלחה הראשונה שלהם, 'אהבה קולומביאנית', ואין יותר מתאים ממני לשחק ב'הבורר' ואין הנחתום מעיד על עיסתו, אבל זה ככה.
כן?
"בטח שכן. העבודה הזאת בחרה אותי, לא אני בחרתי אותה, אבל זאת חרא של עבודה. מה אני אעשה, המקומות שאני יכול לבוא בהם לידי ביטוי הם בתיאטרון, נגיד, אבל גם שם קשה, גם שם יש קליקות, גם שם יש חארטה-ברטה. אפרופו 'רמזור', אמרתי לאדיר, 'אני מת לעשות את התפקיד של איצקו. תפור עליי'".
ומה הוא אמר?
"הוא לא רואה. הוא לא יכול לראות. אבל אני יכול לשחק את החנון הכי טוב. כי אני גם חנון. אני הכול".
אם זאת הייתה בחירה שלך, הייתי אפילו מעדיף לשחק את איצקו?
"כן, בשביל לשבור את מה שאת אומרת עליי. אבל צריך א?פן מיינד, לא להסתכל על הקנקן".
הקנקן אצלך דומיננטי מאוד, אתה יודע.
"סתם דוגמה, עד לפני חודש השיער שלי היה קצוץ וגם אז היה נראה לכולם שאני עם ארוך. אנשים לא רוצים לראות משהו אחר ממה שיש להם בראש. מה לעשות? אז אנשים אומרים זה נירו. ומה, ג'ק ניקולסון זה לא ג'ק ניקולסון? רוברט דה נירו זה לא רוברט דה נירו? רק שלהם יש יותר מבחר".
נשים שנייה את דה נירו בצד, נראה שאתה די מזין את הטייפקאסט באיך שאתה נראה, באיך שאתה מדבר, בזה שיש לך חברה דוגמנית בת 21.
"אני לא מזין את זה, אני חי את החיים, והיא לא בת 21, היא בת 22, ושימותו הקנאים. חוץ מזה, צריך לעשות אבחנה בין מה שאתה ביומיום לבין מה שאתה משחק".
אתה עושה את האבחנה הזאת?
"לצערי אנחנו חיים במקום קטן. אם היית לוקחת את החברה שלי קארין ואותי ושמה אותנו בארה"ב זה זוג הוליוודי לכל דבר, שם זה מושא להערצה".
מה היה נהיה ממך בהוליווד?
"לדעתי משהו בכישורים שלי, בכריזמה, לאו דווקא ביופי כי אני לא חושב שאני מלך היופי, אבל יש משהו אחר. גם חוויאר בארדם, אי אפשר להגיד עליו יפה, אבל העוצמה שלו ב'ארץ קשוחה', להתקנא בכזה תפקיד. אבא שלי צוחק עליי עד היום, אומר לי 'אתה אידיוט שחזרת מאל-איי', אבל אני עוד אחזור לשם, אני יודע".
"רמזור" סגרה השבוע את העונה השנייה שלה, בדרך לעונה שלישית. פלוס מינוס 20 אחוזי רייטינג בממוצע, עם החיבוק הברנז'אי שהגיע במפתיע ועולם מושגים שהתרחב. "גיסנו", לראיה . מה שהתחיל בתור נאור ציון למתקדמים הפך בתוך עונה לקאלט כמעט. לוי לא יודה בזה, אבל סביר להניח שהוא לא באמת חשב ש"רמזור" תביא לו את הקאמבק ותהפוך אותו לכוכב פריים טיים שממסחר את הדמות ואת השטיק גם בפרסומת. אחרי שמישהי עוברת לידינו וזורקת לעברו "תותח" מפנק, לוי אומר ש"רמזור" זאת הפעם הראשונה שהוא עושה משהו שתוך כדי עשייה "מקבל את הבום".
מה חשבת על הסדרה בתחילת הדרך?
"חשבתי שזאת סדרה לא רעה, טעונה שיפור ושגם הדמות שלי טעונה שיפור וכמובן שיש לה פוטנציאל. בדיעבד, זה באמת מה שקרה".
חשבת שיצליח ככה?
"לא חשבתי על זה. אני מתעסק ברמה הס? פציפית, הקונקרטית, בראש ובראשונה אני בא לעשות את העבודה הכי טוב שאני יודע ומקווה לתוצאה טובה".
מה צריך לקרות בעונה השלישית?
"מאוד אהבתי את העבודה שהם עשו בעונה השנייה, אז אני אתן להם את הקרדיט. אם היינו בארה"ב היו פה עוד שישה-שבעה כותבים שעוזרים והיו סוגרים על עוד עשר עונות. הרי זה פגע בול, לא צריך להמציא את הגלגל, הוא קיים, תן לו לנסוע. היופי בחיים נמצא בפש? טות, אלוהים נמצא בפרטים הקטנים. הנוסחה עובדת? תיהנה עד שתקיא ממנה".
עד "רמזור" היו ללוי כמה שנים לא מזהירות. הייתה בהן עשייה - אחרי שזכה באוסקר הישראלי ב-2000 הגיעו הפיצ'ר "כיכר החלומות", הטלנובלות "מיכאלה" ו"משחק החיים" והופעה כייפית ב"אהבה קולומביאנית" - אבל למרות אלה, לוי לא הצליח להיכנס לחיוג המהיר של המלהקים ולא התברג בתפקידים משמעו? תיים או מובילים. השתתפותו בסרט "ימים של אהבה" של מנחם גולן, אין דרך עדינה לומר זאת, חירבה את העסק. אחר כך הגיע גם הדיסק עם אחיו ערן לוי שלא המריא.
עכשיו, כשהכול יופי, תגיד את האמת: היו תקופות שחשבת שאולי לא יסתדר שוב?
"ממש לא. לא הייתי מבזבז דקה במקצוע הזה אם לא הייתי חושב שאני הכי טוב. אני, הכישורים שלי במקצוע הזה, זה כמו שבנאדם אוכל, ישן".
אתה מרגיש לפעמים שהדימוי שלך אולי לא פועל לטובתך?
"למה, כי אני יוצא לבלות ויש לי חברה צעירה? אני פשוט לא חי את ההצגה שאנשים חיים כאן, חיים פה בפוזה, דואגים לצאת מהבית ושתהיה מצלמה עליהם, מוקפים יחצנים על כלום, מוכרים תדמיות כל הזמן. הם עונתיים. לכי לארכיון, תראי כמה תפקידים עשיתי ותחזרי אליי, תגידי לי שהם דומים אחד לשני, אני חותך את האגודל. איך אני איתך?
תראי, אני יודע כמה אני טוב במה שאני עושה. נכון, היה סרט שהביקורת קטלה, אבל אני יכול לך להגיד שהסרט של מנחם הוא קאלט. הסרט הזה שצחקו עליו הגיע לאנשים שלא רואים סרטים שסו קולד הביקורת מהללת ולא מעניינים אף אחד, ותתפלאי כמה אנשים בכו בסוף כשאני התרסקתי עם האופנוע, תתפלאי".
לוי, 41, נולד בחיפה, בן לרפי ולפנינה, בני 60 פלוס. אבא מנהל סופרמרקט ואמא שיננית. נירו, הכינוי, התחיל בנפאל בצילומי העונה השלישית של "הפוך", כשהמקומיים שהתגודדו סביבו בחרדת קודש השמורה שם, לדבריו, לשחקנים ולאלוהים, קראו לו "הירו". מפה לשם נהיה נירו.
בדיעבד, עוד כנער היה אצלו משהו שנמשך למשחק, על ספיחיו. ההתגנבות לתיאטרון חיפה, המסעות למועדונים ולחנויות תקליטים בתל אביב. ברגע היחיד בחייו שבו פקפק ברצונו לשחק הוא ביטל את הצ'קים לבית צבי, טס לארה"ב והעביר שנתיים בלהתקעקע, לנסוע על אופנוע וגו'. כשהתעשת, חזר וסיים את הלימודים. היום הוא אבא לעומר, 7, ולעמליה, 4, מנישואיו הקודמים, גר עם קארין כהן, אקס "הדוגמניות" -גנים מרהיבים, צעירה ממנו בשני עשורים. תוך כדי השיחה מתקשרת גרושתו.
לדבריו, העסק דופק טוב. "הכול למען הילדים. אין שום בעיה. אישה אינטליגנטית, מלח הארץ. אני, שעפתי מכמה בתי ספר, התחתנתי עם בת של מנהלת בית ספר, גדלה בשיכון ל', גרושתי, דם כחול, זאת האמא של הילדים שלי".
למה נפרדתם?
"כי חיפשתי משהו אחר. אני לא חי בשקר, ראיתי שמשהו מתמסמס, הרגשתי כן עם עצמי לקום וללכת".
איפה הכרת את קארין?
"במועדון בתל אביב. היא לבשה שמלה צמודה, טיגריס כזה, והעיניים שלה, יש להן צבע מתחלף ירוק ודבש. ראיתי אותה, הייתי בהלם. אין דברים כאלה, זה משהו מיוחד במינו. חולה עליה. אנחנו כבר איזה חצי שנה יחד".
צעירה.
"כן. רוח הנעורים שלה רק עושה אותי צעיר. אין, היא מהממת, אני אומר לך, אני רואה מה קורה לגברים שהם רואים אותה".
נשמע טוב.
"אין תלונות".
תגיד, יכול להיות שמתישהו תפסת כיוון לא מוצלח, ומעכשיו דברים מסתדרים לך?
"אבל אין פה כיוון. תביני, הכול בלוף פה".
תסביר.
"מה, יש פה כיוון? יש פה מישמש אחד גדול. תעזבי את מי התקשורת מפנקת, יש פער בין הברנז'ה לבין המציאות. אני מרגיש את הרחוב, אני פוגש אנשים מכל הסוגים, מקבל מהם הערכה על 15 שנה של עבודה, זה מה שמחזיק אותי. כשעשיתי את 'ימים של אהבה' ושיחקתי כוכב רוק, עשיתי במקביל תקליט רוקנרול עם אחי, השקעתי כסף מהכיס שלי כי אני אוהב לשיר. זה שגלגלצ לא טרחו להשמיע שיר אחד זה לא בגלל שהשירים לא טובים".
אלא?
"בגלל שהם טובים".
לא הבנתי.
"בגלל שהם טובים הם לא השמיעו, בגלל שאני קראתי לתקליט 'האחים לוי' ובעיני מישהו שם זה לא מצא חן ואולי בגלל שלא הייתה לי יחצנית של 20 אלף דולר, הייתה לי יחצנית של אלפיים דולר, אז לא השמיעו".
זה לא רק שלא השמיעו, היה משהו קצת מלגלג באופן שבו האפיזודה שלך כמוזיקאי התקבלה.
"מה אכפת לנו, אז מה, ג'סטין טימברלייק לא שר ומשחק? יש בזה סתירה?".
זה שאין סתירה זה ברור, השאלה היא עד כמה אתה חסין.
"אני? פיל. קרנף. לא רואה ממטר. למה מה קרה, אני אתן לאנשים לנהל לי את החיים? כשאתה בפרונט אתה יודע שיש לזה מחיר. אתה חייב לשרוד, להיות עם הראש מעל המים. למה מי יכסה לי את המינוס, את? הפוזה? אני, מס הכנסה מחפשים אותי. זה אבסורד. למי הם באים, אליי?".
מה, חושבים שאתה כוכב גדול שמעלים הכנסות?
"כן. בדיחה. אנחנו חיים במציאות שהיא בדיחה".
ראיתי שאתה משחק בהצגות ילדים בכל מיני מתנ"סים.
"נכון".
אתה מריץ סיטקום בערוץ 2, 20 אחוז רייטינג, ואז עושה "הקוסם מארץ עוץ"?
"אפשר להתפרנס מ'רמזור'? בדיחה מה שאני מרוויח שם, בדיחה רעה. אבל מה לעשות שיש בכל מיני מקומות אג'נדות וקליקות שלא מציעות לי תפקידים, אז אני שחקן וגם זאת עבודה. יש אנשים שיושבים ולא מוצאים לנכון להביא לי תפקיד וזה לא קשור לכישרון, אז מה, אני אלך להרביץ להם כמו שמישהו אחר עשה פה ובסוף תלה את עצמו? לא. אני יותר שקול. ולי אין 50 מיליון.
אם לי היה 50 מיליון, וואלה, הייתי יושב מול הים ולא רואה אף אחד ממטר. אני רק רוצה לחיות, ליהנות ולעשות את מה שאני יודע לעשות הכי טוב, לשחק. גם אם זה אומר לגלם את האריה הפחדן. זאת לא בושה. זה לא לשחק פוזה שאני מי יודע מה, לשחק אותה עסוק ובעצם להיות בלי עבודה. הרוב ככה. לכי לסוכנת שלי, יש לה סוללה של שחקנים, תראי מי השחקן שעשה הכי הרבה תפקידים. ניר לוי. הכול מהכול. ניר לוי. זה מקצוע שקשה לש? רוד בו ואם אתה לא מלקק ולא נמצא במקומות שצריך להיות בהם אלא במקומות שכיף לך, לא יעזור, אתה משלם על זה מחיר".
מרגיש מבוזבז?
"ברור. אני אומר, הכישרון שלי, היכולות שלי, החליפה פה קטנה".
אתה מבין שאחר כך, כשמשפט כזה שלך כתוב בעיתון, נשמע שאתה קצת בסרט?
"מי שמסתכל על ההיסטוריה לא יגיד שאני בסרט. מי שיגיד את זה לא מבין. הרוב לא מבינים, נכון, לאנשים יש זיכרון קצר. אני יודע שאני יכול לתת מעצמי כל כך הרבה ומי שיידע להסתכל עליי מעבר, ירוויח".
אילו שחקנים אתה אוהב?
"אוהב מאוד את שולי רנד, את אסי דיין, יותר ככותב, ג'וליאנו מר. כאלה. אוהב אנשים עם שריטה. שחקן גדול חייב שתהיה לו שריטה".
ולך יש?
"נו, מה לעשות. נראה לך שאני בנאדם נו? רמלי? לא באמת, תסתכלי עליי, אני נראה לך טריוויאלי? ".
נא להמתין לטעינת התגובות
