"רמזור" הכי קרובה ל"סיינפלד"
השידור החוזר של העונה הראשונה מוכיח: "רמזור" היא סדרה מצוינת שקשה להתעלם ממנה. עד כדי כך שהזכירה לאייל לוי את ג'רי וג'ורג' וכל השאר. וגם: רעיון טוב שמתפספס בערוץ הראשון
ראיתי . בטח שראיתי, איך אני יכול להגיע לארוחה מבלי להיות מעו דכן? זה אמנם לא "סיינפלד", אבל הכי קרוב שהגענו לירח. לכן טוב עשה ערוץ 2 ששם את העונה הראשונה בשידור חוזר, וכמה שיותר עונות הרי זה משובח. ככה הופכים מוצר חם לקאלט.
אז למה מדובר בבינגו? כי אדיר מילר קולט את המציאות שלנו בצורה מושלמת. הטיפוס שהוא מגלם כל כך דומה למישהו שאתם מכירים, אולי זה אפילו אתם, רק שאתם עדיין חיים בהכחשה. זה שמקטלג את נותני הצ'קים בחתונה, זה שמשאיר את שיחת הטלפון, עם החבר הטוב, בדיוק כשהוא בסיבוב עם הכלבה. שלושה ניחושים מי זה?
זה סיינפלד. לקחת רגעים קטנים בחיים ולהגזים איתם בפראות. לכן אני מסוגל לראות את ג'רי ואיליין ערב אחרי ערב, כי כל פעם מגלים פרט חדש בעלילה, או את אותה שנייה שתמיד תשכיב אותנו על הרצפה. לליאור כלפון יש פרצוף אלסטי שלא משנה מה הוא יגיד, הוא כבר יצחיק. כמו גורג' קוסטנזה, השלימזל. אז דווקא איצקו יוצא לצימר אורגני והולך לחטוב עצים באמצע הלילה. זה לא מצחיק? מאוד מצחיק.
זה הומור מקומי שכנראה לא תוכלו למכור אותו לשבדים או לאסנ קימוסים שמגיעים לביקור. זה גם מתכון מוכר על שלושה חברים שמדסקסים על בעיות היומיום וחיי האהבה, אבל לעומת עשרות ניסיונות לא מוצלחים שהיו כאן, זה פוגע במטרה. כתוב טוב, משוחק נהדר ובעיקר מצחיק ולא מביך. ישראלי, צבר. פשוט אחינו התאום.
אז נכון שברוב המקרים שידור חוזר מעלה
רק שאלה אחת קטנה לסיום. אתמול שודר פרק 7 מהעונה הראשונה. יש פה איזה סדר, או אם כבר ישראלי אז יאללה בלאגן?
רמזור, שידור חוזר בערוץ 2
איזה בזבוז. הנושא מאוד מעניין. שלוש משפחות מארה"ב מחליטות לעזוב יום אחד את החיים הטובים ולעלות ארצה, כשהן בוחרות לגור ביישובים קטנים בגליל, הרחק מרעש העיר. כמה פעמים שאלתם את עצמכם "מה האמריקאים האלה איבדו כאן?". חפשו את התשובה בערב אחר.
אלירן טל הרחיק עד ניו ג'רזי בכדי להיות איתן על האריזות, הנה כבר נקודת פתיחה מצויינת מבחינתו. שב, תקלוט את המראות הקשים ותעביר לצופה השואל. אבל התוצאות שהשיג מה זה דלות. אפילו לא קצה של דמעה בעין, איזה תמונה מרגשת שתחנוק את הגרון.
האנשים האלה, בני ארבעים פלוס, עוזבים חברים, עבודה, הולכים אל הלא נודע. מה עם הלבטים, הוויכוחים בחדר המיטות? שום כלום. כמה משפטים יבשים, מחוייכים ותמונה של פסל החירות, שנדע היכן הצלם היה.
"עובדה" שודרה מיד אחרי, בערוץ 2. תנו לבחורים של אילנה דיין כזה נושא והם מפרקים את האטום. מוציאים את כל הזוויות האנושיות מהחורים, מרוקנים את הבלוטות. זה לא כזה תרגיל מסובך. כמה שעות עם העולים החדשים בטח היו מוציאות שרשרת של משפטים מעניינים ואיזו תמונה חזקה למזכרת.
שיא החלטורה נרשם בסיום המוחץ. ערוץ רציני היה ממתין. לוקח את הזמן עד לפינאלה. מלווה את המשפחות לביתן החדש, עוקב אחרי ההתאקלמות. חוזר אליהן אחרי שנה לראות אם הכל בסדר או שהן נמנ לטו במטוס הראשון לניו ג'רזי ואחריהן המבול. הסרט מסתיים בשדה התעופה, באיזו קבלת פנים דביקה ומחבקת שמראה שאין כמו החיים בארץ הקודש. אם מישהו לא מימן את הפרסומת השטחית הזו, אז יש ערוץ שהוא מלך הפראיירים. בעצם, זה לא חדש.
עולים לצפון, ערוץ 1
נא להמתין לטעינת התגובות
