סיפור אחד ודי: ריקוד הג'ירפה
הסיפור על הג'ירף שלא יודע לרקוד מעורר חשק, והארנב הלוחמני מתיתיהו מפוצץ מצחוק. המלצות על ספרי ילדים
מתן ואושרת (תאומים, 7.5) ואור (4.5) היו עם סבתא בלהה ב"פסטיגל." אני נכנס לסלון ותופס את כל השלושה מנענעים עכוזים קטנים ורוקדים במעגל, כשברקע הדי-וי-די. אבא: "לא להאמין, החלטתם לא להרביץ זה לזה, אלא לרקוד." אור: "אבא, חכה שייגמר השיר. זה פסטיגל קונג-פו. אל תדאג, יהיה מכות."
ג'ירפות לא רוקדות. ג'יילס אנדריאה, אייר: גאי פרקר-ריס. אגם

כריכת הספר

כריכת הספר
למתתיהו זייצ'יק צרות עם הכלב, ידידות אמיצה עם החתולה, והוא נוהג לחסל את כל הגינה.
ולמה קוראים לו ככה? יום אחד באה יוליה הקטנה מרוסיה ולימדה אותנו ש"זייצ'יק" זה ארנב ברוסית. מאז יש למתתיהו שם משפחה.
האיורים הומוריסטיים, וכאשר הארנב
פוצח בתנועות קרטה, הילדים מתפוצצים מצחוק.
אושרת: "אבא, מה זה קוֹט?". אבא: "לא יודע," אושרת: "זה חתול ברוסית. ומה זה פּיוֹס?".
אבא: "לא יודע", אושרת: "זה כלב ברוסית. ומה זה נוֹסוֹרוֹג?". אבא (בעצבים): "לא יודע!". אושרת: "זה קרנף ברוסית. אבא ואמא של מישל רוזן יודעים רוסית, ואתם לא". קצת מתנשאת, הילדה.
מתתיהו זייצ'יק הארנב. עדנה פלג-אמריליו. איירה: פפי מרזל. רימונים