שיר לשבת: אני הוא הפרקינסון
אני הוא הפרקינסון והפרקינסון הוא אני. כך אמרה הרופאה למשורר אליעז סגל, שהוציא את הספר "שירים ראשוניים". תבין ותסבול תסבול ותבין
אֲנִי הוּא הַפַּרְקִינְסוֹן
וְהַפַּרְקִינְסוֹן הוּא אֲנִי.
הָרוֹפְאָה הַיָּפָה,
עֵינֵי אֲגַם לָהּ,
זֶה מַה שֶׁהִיא אָמְרָה,
אִם A אָז B
אִם B אָז A
תָּבִין וְתִסְבֹּל
תִּסְבֹּל וְתָבִין,
תְּהוֹם אַחַת,
אֲנִי אֶחָד,
כְּאֵב
אֶחָד.
איך נולד השיר?
אליעז סגל צילום: גיא חצרוני
אני חושב שברמת הסבל הנפשי לא הגזמתי. אמנם גם אז לא נשאתי את תודעת המחלה
אתי מדי רגע, אבל איפשהו מתחת, הסבל מתמיד. בכל אופן, אני מקווה שמעבר למחלת הפרקינסון השיר נוגע בכאב האנושי בכללו.
את השיר הנוכחי דווקא לא ילדתי בצער. הכאב והמחלה התארגנו איכשהו בבת אחת במוחי באופן לוגי ויצאו בקלות לאוויר העולם.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם