ביג בן: וואלה אישי
אף אחד מדיירי "האח הגדול" העונה איננו מדהים בעיניי. אלירז הוא פיקח ונחמד, בעל קסם עממי ודאי, אבל נטול כל גדולה. איילה לעומת זאת, היא בחורה מעודנת שמנסה לנהוג ביושר ובהגינות. אני אגב, עדיין בעד פותנה. מנחם בן עם תובנות השבוע
שוב העיז מישהו (ד"ר גבי אביטל המדען הראשי החדש במשרד החינוך) לצאת נגד האבולוציה, התאוריה המטומטמת ביותר בתולדות האנושות, ושוב הגיחו כל מיני מדענים מאובנים ורפי שכל מכל החורים בוגרי הסרט האינפנטילי במיוחד "משפט הקופים" ותקפו אותו בטענה ש"האבולוציה היא עניין מוכח לגמרי" וכי "ייתכן שד"ר אביטל לא שם לב לכך שבמשך ההיסטוריה מינים שונים מופיעים ונכחדים", כפי שטען פרופ' קולודוני ב"הארץ".
- קו המשווה: מנחם בן על מאיר אריאל
זהו כמובן שקר בוטה ומפורש. אין שום יצור חדש שנוצר איפשהו במקום כלשהו בזמן היסטורי מוכח כלשהו, גם אם מפעם לפעם מתגלים זנים שלא הכרנו קודם, כגון דגים נדירים במעמקי האוקיינוס. לא זו בלבד שהאבולוציה איננה עניין מוכח כלל וכלל (אי אפשר להוכיח אותו מטבעו וכל מדען ישר יודה בכך), אלא שכל מי שיחשוב רגע, יחשוב באמת, יבין כי שתי ההנחות המרכזיות
ההנחה שכל סוגי החי המשוכללים, המדהימים, היפהפיים נוצרו מעצמם במקרה בתהליך אבולוציוני ממושך (כאילו שאורך הזמן כשלעצמו יכול ליצור משהו חוץ מבלאי) וההנחה שהדמיון בין בעלי החיים (כגון הדמיון בין החתול לנמר או בין הקוף לאדם) מוכיח שהם התפתחו זה מזה בלי להבין שאלוהים ברא כנראה את החיות בסדרות.
זריקת איילה מבית "האח הגדול" היא תוצאה של שטיפת מוח ממושכת בעלת ניחוח גזעני קל שעברו הצופים - בין השאר בניצוח חבורת אלירז, גואל בתוך הבית והאחות הקטנה אפרת אברמוב המקסימה מחוץ לבית - כאילו איילה היא "צבועה", "משחקת משחק לא אמיתי", "עושה הצגות" וכו' בניגוד לאלירז המה-זה אמיתי ולאלין המה-זה מתוקה.
האמת בעיניי היא אחרת: ראשית, אף אחד מדיירי "האח הגדול" איננו מדהים בשום אופן. אלירז הוא פיקח ונחמד, בעל קסם עממי ודאי, אבל נטול כל גדולה. מין לוחם נינג'ה של הצדק של עצמו, אבל עיוור וילדותי ביחסי נשים-גברים. עובדה שטען שאיילה משחקת בסער בלי להבין בכלל את העניין.
איילה לעומת זאת, היא בחורה מעודנת שמנסה לנהוג ביושר ובהגינות. אדם סביר לגמרי ובוודאי לא פחות אמיתית מאלירז עם כל האותנטיות יעני. אני לא מת על אף אחד מהם. ועדיין אני בעד פותנה בין האפשרויות.
אגב, אני דווקא די מחבב את סער (אני מעדיף את החספוס שלו על פני החלקלקות של גואל), אבל אין להכחיש שיש בו סוג מסוים של מגושמות והוא היה מגוחך במיוחד כשהסביר לאיילה (או לארז) שאסור לתת לאלירז את המיליון כי הוא יבזבז את הכסף על הימורים.
אתם מבינים? הכי בטוח שהכסף יישאר בכיס של עורך הדין סער. הוא כבר ייתן לכם 30 אחוז כפי שהבטיח.
המשורר ואיש הספרות הפרוע, החינני והחיוני רועי צ'יקי ארד כתב במוסף הספרותי של "ידיעות אחרונות" בשבוע שעבר כי כל מיני אנשי ספרות שספגו עלבונות מהמבקר דן עומר מנוחתו עדן יצאו נגדו לאחר מותו. ביניהם מנה רועי צ'יקי ארד אותי.
אבל מה לעשות: לא היה מבקר ששיבח אותי כפי ששיבח אותי דן עומר, גם אם תקף אותי פה ושם במהלך השנים. בין השאר הגדיר אותי בטוריו ב"העולם הזה" כ"מבקר השירה מספר אחת בארץ" וכמי ש"כתב שירי אהבה מן היפים שנכתבו בעברית אי פעם". וזהו רק חלק מן התהילות.
נכון שאחרי מותו של עומר ציינתי כי מותו המוקדם נראה לי כסוג של עונש מאלוהים (כי כמבקר ספרות שכתב כל שבוע, התקשה עומר לא לחטוא ואכן חטא פה ושם חטאים כבדים), אבל ממש לא אמרתי את זה בגנות דן עומר אלא בעיקר כאזהרה לעצמי.
ואגב עונשים מאלוהים: "ארץ נהדרת" אמנם מצחיקה מאוד מחדש אחרי תקופה יומרנית מדי וטרחנית מדי, אבל חלק מההלעגות הגופניות של החבר'ה האלה עלול לעלות להם ביוקר בחשבון האלוהי. איך אפשר לצחוק למשל על צליעתו של מנחם הורוביץ כתבנו בצפון שנפצע קשה בתאונת דרכים? אתה לא פוחד לצחוק על נכים מולי שגב?
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם