ביג בן: ובא לציון גואל
אחרי הגמר הגדול, מנחם בן פונה לגואל בסוגיות הלכתיות, מכריז על פותנה כמועמדת לכנסת ומקווה שאלירז יצליח למלא את הנעליים הגדולות של יהודה לוי. תובנות השבוע
גואל פינטו, שאולי כבר יקרא את השורות האלה בצאתו מהבית, תפקד כמעט כמו רב ראשי בבית "האח הגדול". התפלל עם טלית, קרא תנ"ך באינטליגנטיות רבה (שזה כמובן הכי יפה בעולם) וענה לשאלות ההלכתיות של בני הבית ("מה אומרים כשמדליקים נרות לשבת?").
- קו המשווה: מנחם בן על יונה וולך ויגאל סרנה
השאלה ההלכתית היחידה שאני רוצה לשאול את גואל בעניין זה (ואני באמת מתעניין בתשובה ולא כדי להתריס או להעליב חס וחלילה) היא איך כל זה מסתדר עם האג'נדה ההומוסקסואלית שלו, הומו מוצהר וגאה בהחלט? איך בדיוק חי גואל עם המצווה המפורשת: "ואת זכר לא תשכב משכבי אישה תועבה הוא... כי את כל התועבות האל עשו אנשי הארץ אשר לפניכם ותטמא הארץ ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אותה כאשר קאה את הגוי אשר לפניכם". כלומר לא זו בלבד שההומוסקסואליות נחשבת לתועבה אסורה, אלא שהעונש עליה הוא אובדן הארץ עצמה.
מילא אומרים כל מיני דברים על הרב מרדכי אלון, איש מזהיר באמת בענייני תנ"ך, ומגנים אותו על הצביעות כביכול שבה דיבר מצד אחד נגד ההומוסקסואליות כתופעה נוראה ומצד שני אולי נכשל בה מעט או הרבה (ואולי לא. אין לי מושג). אבל בעיניי עמדתו של הרב אלון טהורה הרבה יותר: הוא אולי נכשל בעניין זה ואולי לא, אבל בתודעה שלו לפחות הוא מבין לגמרי שמדובר במעשה תועבה. אבל מה חושב גואל בעניין זה? והאם הוא מאמין בכלל באלוהים? שאלות מעניינות המוכיחות כמה משמעותית לפעמים "האח הגדול".
ברור לגמרי למה שכר "האח הגדול" את שירותיי כמנחה וכפרשן תוכניות "האח הגדול": פשוט כדי לייצר דיבור על "האח הגדול" מן האגף האינטליגנטי וכך להגיב לקולות הטוענים שמדובר בתוכנית נמוכה וכו'. שקוף. אבל אני לא מצטער כמובן על החוויה. אלמלא הייתי פרשן רשמי, לא הייתי רואה כנראה את רוב המשדרים, אבל מכיוון שראיתי מצאתי לא אחת עניין גדול בדברים.
אני כזכור הייתי בעד פותנה. לא משום שאלירז לא נחמד (הוא נחמד מאוד בוודאי, הרבה יותר מסער המתנשא, ואני מנבא לו עתיד בתור היורש של יהודה לוי), אלא משום שהייתה משמעות גדולה להשתלבותה בבית ולאהבה כלפיה, כי פותנה בעצם אישיותה רבת הנועם והחוכמה ובעצם הישראליות המובהקת שלה והישראליות המובהקת של ילדיה (והעברית המצוינת שלה ושל ילדיה נטולי המבטא הזר), הוכיחה שכל מה שערביי ישראל צריכים כדי להיות חלק מאיתנו הוא לדעת עברית מצוין ולהיות נחמדים. ממש לא צריך יותר מזה. אף אחד לא רוצה שיתגיירו חס וחלילה. מה פתאום להתגייר? מה אנחנו בסעודיה? פותנה - לכנסת.
מצדי תסגרו את הערוץ הראשון (העובדה שהשקיעו מיליונים מכספי הרשות בקניית שידורי כדורגל היא חרפה מוחלטת), אבל תצילו את התוכניות הבאות: "יומן", "מבט", "רואים עולם", "פוליטיקה", "מבט שני", "הסיפור האמיתי", "מקבלים שבת", "מהיום למחר", "לגעת ברוח", "ככה היה" ותוכניות הבוקר המצוינות של הילדים. והארכיון, הארכיון.
וכן, שכחתי: גם את "דיוקן" המצוינת עם אלדד זיו, הציירים המשובחים והדיוקנאות (באחרונה זו הייתה אנסטסיה מיכאלי הנהדרת). ואגב אם הממשלה רוצה שידור ציבורי היא לא צריכה לגבות אגרה. הממשלה טובעת בכסף (עודפי מיליארדים ההולכים בטירוף להקטנת חובות לא הכרחית מעבר להחזר החובות הרגיל במקום לנקות את הנחלים ואת הים למשל). שתשלם ותבטל את האגרה ואת ההשנאה.
אשתי התפקעה מצחוק מול יאיר גרבוז שהיגג ב"תיק תקשורת" על העגבנייה במשנתו של אייל שני ואז התחלתי גם אני להקשיב, וגרבוז היה באמת במיטבו (זה קורה לפעמים מתברר) כשטען בין השאר ששני לא שיחק כנראה בילדותו במשחק "חי/צומח/דומם" והוא נוטה לבלבל בין חי לצומח. היה מצחיק ונוטף.
עמיתי החכם, המבריק, המצחיק, החם קובי אריאלי, אחד היהודים הנדירים בעיתונות הישראלית, פרש לעניינים אחרים. ולא במקרה פרסם את הטור האחרון שלו בפורים. מי אם לא הוא. אני לא מתכוון להפסיק לקרוא אותו גם אם יצוץ במקום אחר.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם