זמנים אחרים
באוניברסיטת תל אביב חגגו 109 גיליונות ושלושים (וקצת) שנים לרבעון ההיסטורי "זמנים". עורכת המגזין: "זה נס שהחזקנו מעמד עד היום"

הגיליון הראשון של זמנים, 1979 עטיפת החוברת
אך לדברי פרופ' מירי אליאב-פלדון, עורכת "זמנים" בשבע השנים האחרונות, חגיגות השקת הגיליון ה-109 היום אינן דבר של מה בכך. "העובדה שהצלחנו להחזיק את כתב העת הזה במשך 30 שנה היא כמעט נס", היא מודה. "המייסדים, חוקרי בית הספר להיסטוריה, האמינו שפירות עבודותיהם צריכים להגיע גם לציבור הרחב, ולא להישאר במגדל השן האקדמי, אולם אחרי שנים של קיצוצים ובעיות תקציביות נפסקה בשנת 2003 לחלוטין התמיכה ב'זמנים' מצד האוניברסיטה, ונותרנו ללא מימון".
למרות הצרה, שרד "זמנים" את המשבר. "הייתה התארגנות של מספר מרצים מחוגי ההיסטוריה של האוניברסיטה, והחלטנו לעבוד בהתנדבות על מנת שכתב העת ישרוד", היא מוסיפה. "חתמנו על חוזה חדש עם האוניברסיטה הפתוחה, שלקחה על עצמה את עבודת ההפקה, והחלנו להפיץ את 'זמנים' בהוצאת 'זלמן שז"ר'.
"כיום יש לנו כ-700 מנויים, וביחד עם המכירות בחנויות הספרים מצליחות ההכנסות לכסות חלק ניכר מההוצאות - אך לא את כולן. במיוחד בשנתיים האחרונות, כאשר מרכז ההדרכה לספריות בישראל הפסיק לחלוטין את רכישת כתב העת, ונותרנו למעשה ללא כל מימון ציבורי".

הגיליון החדש של זמנים, 2010
עטיפת החוברת
מפנים גב לעבר?
הרבה פנים צעירות היו באולם, חלקם נולדו כאשר "זמנים" כבר ביסס את מעמדו. בני הדור אשר לא ידע את צבי יעבץ, ממייסדי האוניברסיטה וממקימי כתב העת, עדיין מביעים עניין בהיסטוריה, אך נאלצים להתמודד עם תרבות ופוליטיקה שמעניקות פחות ופחות משאבים למדעי הרוח.
אם מגמה זו תימשך, עלול לבוא היום בו יחדל הציבור להאמין לחזונם של חברי המערכת המקורית של "זמנים", כפי שנוסח בפנייה לקוראים בגיליון הראשון: "הפולמוס סביב משמעותה של ההיסטוריה נמשך. מחד גיסא, קריאה להתעלמות מההיסטוריה, להפניית גב אל העבר. מאידך גיסא, חיפוש מוגבר אחר שורשים, יסודות וזהות לאומית או קבוצתית אחרת".
דווקא הגיליון האחרון מבטא יותר מכל את הרלוונטיות
של "זמנים" גם לתקופתנו אנו. "הגיליון הזה נולד למעשה לפני שנתיים, בזמן השביתה הגדולה של אנשי הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות בישראל", מסבירה פרופ' אליאב פלדון. "כאן, באוניברסיטת תל אביב, הוקם במהלך ימי השביתה אוהל מחאה משותף למרצים ולסטודנטים בכיכר שמחוץ לאוניברסיטה.
"כל יום ניתנו בו שתי הרצאות והתקיימו דיונים, ומהר מאוד הוא הצליח למשוך גם עוברי אורח וזכה לכינוי 'אוהלה של תורה'. לאחר השביתה, החלטנו לתת לנושא ביטוי גם ב'זמנים' - וכך נוצר גיליון 109, שהמאמרים הכלולים בו מוקדשים למחאות, הפגנות ושביתות לאורך ההיסטוריה - החל משביתת בוני הקברים במצרים הפרעונית לפני 3,000 שנה - ולתולדות ההשכלה הגבוהה".