הזירה הלשונית: הדתל"ש, הבוּפֶה והקומבינה
המושג דתל"ש, דתי לשעבר, מייצג עולם שלם של שפה ומונחים, מ"גוזלנים" ועד "שנה ופרש". וגם, איך אומרים, מעביד או מעסיק ולמה לא מדברים עברית בטניס?
גוזלנים. סוג של דתל"ש מזרחי, על פי דמותו של גוזלן מ"מדורת השבט" של יוסי סידר.
דוס/דוסית לייט. עדיין אינו מוכן לצאת מהארון ולהפוך דתל"ש, אבל יש סימנים. גם בנוסח התקין פוליטי: דתי-לייט.
דתי כפי יכולתך. דתיות הבנויה על התאמה אישית ונוחות, ביטוי טעון ביקורת.
דתיות הבוּפֶה. אורח חיים המבוסס על אימוץ נוהגים ומצוות על פי הנוחות והטעם האישי. מיוחס לאורי אורבך.
דתיוּת הקומבינה. קביעה מיהו דתי על פי צורכי המימון של ראשי הישיבות.
דתילוני. שם נוסף לדתל"ש, לא ממש בשימוש.
דתל"ס. דתי לסירוגין, פעם כן פעם לא.
דתל"פ. דתי לפעמים, גירסה ממותנת של דתל"ש.
דתל"שים חדשים. הגדרה של אודי ליאון לדתל"שים אקטיביים ומודעים נוסח שנות התשעים, לעומת הדתל"ש המתלבט והמסתגר.
דתל"שים פנימיים. צעירים החיים בסביבה דתית ומקיימים את מנהגיה אבל נטשו את הדת ברוחם. תמונת ראי למה שנקרא "דתי בלב".
הבִיצה הירושלמית. כינוי חוזר לסביבה החברתית שבה מתנהלת בעיקר הסצינה הדתל"שית.
הוריד את הכיפה. הגדרת
הכיפות הזרוקות. הגדרת החוקר שרגא פישרמן לתופעה הדתל"שית.
הפעם הראשונה ש... תיאור חוויה מקובלת בין דתל"שים על השינוי בחייהם, נוסח "הפעם הראשונה שאכלתי ביום כיפור".
חוזר בשאלה. כינוי מיושן של התופעה, העושה הקבלה לשונית בין החוזר בתשובה לדתל"ש.
יוצא בשאלה. כינוי מעודכן לעומת "חוזר בשאלה". גם הוא מתייחס בעיקר ליציאה הדרמטית מן העולם החרדי.
מפד"לניקי. שייך ליהדות הדתית האשכנזית, וכהגדרת הספר, הנוקשה והעבשה.
משתדל תרי"ג. כינוי עצמי של דתל"ש המשתדל לשמור על מצוות שונות.
מתחַלּןֵ. הופך לחילוני, ביטוי מקובל בסביבה הדתית לתופעה.
מתפקר. ביטוי דתי ביקורתי בוטה לתופעת היציאה מהדת. גם "פרק עול תורה ומצוות".
עשבים שוטים. כינוי של הקהילה הדתית לפורשים מן הדת ברמז להיותם בעלי פרופיל אישי מפוקפק.
פוסט דתי. פורש מן הדת, במשפחת פוסט ציוני ופוסט מודרני.
ראדאר דתל"שים. היכולת של דתל"ש לזהות דתל"ש אחר בהמון על פי התנהגותו והופעתו. מזכיר את גיידאר של הקהילה ההומוסקסואלית.
ש"סניקי. שייך ליהדות הדתית-מסורתית המזרחית, שבה עזיבת הדת או חזרה אליה נחשבת דרמטית פחות.
שנה ופרש. כינוי חרדי-הלכתי לעוזבים את הדת, בעקבות התלמוד הבבלי, מסכת פסחים.
שני חברי כנסת: נחמן שי מקדימה, ורוברט אילטוב מישראל ביתנו הביאו הצעת חוק לפיה בחוקים שהתקבלו עד כה בתחום העבודה ובכל חקיקה עתידית, יבואו המילים 'מעסיק' או 'מעסיקים' במקום המילים 'מעביד' ו'מעבידים'. הטענה של המציעים היא שהמונח 'מעביד' איננו משקף את יחסי העבודה, את עולם העבודה ואת המציאות העסקית בעולם כיום. זהו, לדבריהם, "מונח אנכרוניסטי שיש לו קונוטציה שלילית לימים חשוכים בהיסטוריה האנושית של אדון ועבד". חבר הכנסת אורי אורבך כתב לי כי הוא אינו אוהב את ההצעה. לטענתו, למרות הצליל הבעייתי במילה 'מעביד', במילה 'מעסיק' "יש משהו טכני לחלוטין וחסר ערכיות".
קצת היסטוריה: 'העביד' הוא פועל מקראו ופירושו, כידוע, שִעבד, הפך מישהו אחר לעבד, כפי שאנו נזכרים כל סדר פסח. 'העסיק' בא מהמשנה, שם "מעסיקים את הכהן הגדול", או בלשון ימינו, דואגים שיהיה לו מה לעשות. בראשית תחיית העברית היה נפוץ בעיקר השימוש במילה 'מעביד', שתאמה גם את האתוס הסוציאליסטי. אחרי קום המדינה השתלט עולם העסקים על עולם העבודה, וכך הפכו 'מקומות עבודה' ל'עסקים', 'עבודה' ל'תעסוקה', החופש לעבוד בכל עבודה הוגדר 'חופש העיסוק', ו'עבודה' הפך שמה של מפלגה בצרות.
אז מה עדיף, מעבידים או מעסיקים? 'מעסיק' היא מילה נקייה יותר, ובמקרים מסוימים מכובסת. 'מעביד' מזכיר לנו שאכן מדובר בעבודה, ואכן מדובר בהיררכיה, ובמקרים קיצוניים בסוג של עבדות. היום אפשר למצוא את שני המונחים נפוצים במקביל. כך נהוג הביטוי "ארגוני מעסיקים", ולעומתו "יחסי עובד מעביד". בקיצור, תיקו, אבל כמו שאומר חכם מיימון, הפציינט מעניין.
הסרבי נובאק ג'וקוביץ והצ'כית פטרה קוויטובה זכו בטורניר וימבלדון, ששודר בהרחבה בערוץ הספורט. ליד פרשני הטניס נשמעים אפילו פרשני הכדורסל כנציגי האקדמיה ללשון, ולהלן מקבץ טעימות. מי שלא מבין במה מדובר, שיתנחם בקופה אמריקה.
"צריך להיות קרוב לבֵּייס לַיין".
"פוּל פְלֶדְג'! ממש פוּל פְלְדְג'!" (ברור, איך לא הבנתי לבד?).
"עוד סְלַייס ועוד סְלַייס ארוך" (הלו, זה קונדיטוריה?). ויש גם "הסלייס המרחף של נאדאל".
"זה בלי ספק הראלי הכי מעניין שהיה עד עכשיו".
"איך הוא משנה את הפֵּייס".
"הוא לוקח בקלילות רבה את הגֵיים הזה".
"קוויטובה עושה סימן של סַייד בֶּקְהֶנד".
"הוא חייב להיות כמה שיותר פְרֶשׁ" (ויש עוד שמות תואר: "הוא מאוד מאוד שֵׁייקִי", וגם "התנועות שלו קְלָאמזיות").
"ממש על חודו של לוֹנְגְרָאן".
"הוא התחיל להחזיר לו את הרִיטֶרְנִים" (אלא מה?).
"אני לא חושבת שיש דְרִיל" (לא, למה שיהיה דריל? מה זה דריל?).
"זה מה שחשוב, הפֶּרְסֶנְטֶג', האחוזים" (סוף סוף תרגום בגוף הסרט).
"אסור לחשוב על זה בזמן הצ'יינג' אובר".
"הוציא סרב לטִי-פּוֹיְנְט" (ואחר כך ניצל בּרייק פּוֹינט כדי לקחת את המֶאץ' פּוֹינט).
"תן לו בּוּם דָאוּן דֶה לַיין ורוץ לרשת" (נשמע כמו תאונת פגע וברח). יש גם ברבים: "הדָאוּן דֶה לַיינִים האלה".
"הוא שם תמיד סְפִּין על הכדור" (בגלגול הבא יכול להיות פוליטיקאי).
"זה אחד מהטְרֵייד מַרְקְס שלו – מפרגן" (קצת יידיש, א-מחייה).
"הסְפִּידים האלה של ג'וקוביץ קשים מאוד" (מה, הוא על סמים כאילו?).
"השחקן הזה אִין דֶה זוֹן, כמו שאומרים בכדורסל".
"דָאבֶּל-פוֹלְט ראשון לג'וקוביץ!"
"הלך על סֶלְף סְמָאש" (או משהו כזה).
"ואז הגיע הווינֶר של השור" (השור זה נאדאל. ספרדי, כאילו).
"הוא משאיר את כל הפְרוֹנְט פתוח, וזה מה שאיפשר לג'וקוביץ ללכת גם לדָאוּן דֶה לַיין וגם לבֶּק הֶנְד".
"פֶּרְפֶקְט פּוֹזִישֶׁן לְווֹלִי!" (חברים, איבדתי אותכם, איבדתי לגמרי, זה הרגע שבו האנגלית הופכת לג'יבריש).
פרשן הטניס העברי אוהב גם לגלגל פתגמים אנגלוסקסיים בהרכב מלא, בדרך כלל לאחר הקדמה בנוסח "כמו שאומרים":
She's in it to win it.
To know when to do what.
וכדי שלא נשכח שמדובר בשידור מארץ הקודש, צץ לו בתוך הים האינגליזי סלנג עברי למהדרין:
"הוא בא לדובדבן" (ובדרך כלל מפספס אותו).
"יצאה לו יציקה מהראש".
"נאדאל אוהב לגנוב שמירה כשהמערכה נפתחת" (זה נשאר לו מהטירונות בגולני).
"הכדור נתן בוּסָה לרשת, ואיכשהו הצליח לעבור".
להתראות בגביע דייוויס.
ליוצרי "רמזור" יש כנראה סיפור עם הפרשות גדולות. בעונה הקודמת קובע מירי לאחר סתימה בשירותים תוצרת טלי ש"לא ידעתי שהתחתנתי עם נהג משאית". בעונה הזו טלי מבקשת ממירי שיביא לה נייר תוך כדי עשיית הצרכים, ובשבוע שעבר נסב הפרק כולו על היציאות של חפר, כולל "זה יוצא לי חלק", "קקי עושים בבית", "חזן לא יורד לי טוב" ועוד. בפעם הראשונה זה היה מצחיק, בפעם השנייה מאתגר את הנורמות הבורגניות, בפעם השלישית זה כבר סתם מסריח.
מוס כותב: "אני סרס"פ בגדוד 13 של גולני. מתוקף תפקידי אני אמון בין השאר על המזון בפלוגה. בצבא כיום שלוש פריסות, ארוחות ביניים, שהתפריט בהן הוא לחם וממרחים. חיילי הפלוגה נוהגים לומר "תעשה לי פרוסה", או לשאול "כמה פרוסות יש לך בתיק?", ומתכוונים בעצם לכריך. שאלתי ביחידות החי"ר השונות בצבא, וגם שם נעניתי כי 'פרוסה' פירושה כריך. מה קורה כאן?" ככה זה, מוס, לסלנג, בעיקר הצבאי, חוקים משלו, ותודה שעדכנת!
לשאלות, הערות ותגובות, אתם מוזמנים לטקבק ולכתוב לנו
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם