על השולחן: ביקורת על "ארוחת הערב"

ב"ארוחת הערב" מצליח הרמן קוך לשרטט תמונת מצב של הכעס המפעפע מתחת לחיים הבורגניים

לא הרבה קורה ב"ארוחת הערב", ספרו החדש והמוצלח של הסופר ואיש הטלוויזיה ההולנדי הרמן קוך (מהולנדית: ענבל זילברשטיין).

שני זוגות יושבים לארוחת ערב, מדברים על מנות ראשונות, יינות וקינוחים, מהרהרים על חופשות הקיץ וחושבים על מה שילבשו לכאן ולשם. לכאורה, שגרה.
 
אבל כיאה לספרות שעוסקת בעולם הבורגני והמודרני, מה שמפעפע מתחת לפני השטח הוא המעניין. וכאן, יש לא מעט פעפוע כזה.

הספר עוסק כולו בארוחת ערב גורלית שנערכת במסעדה מפוארת בין שני זוגות נשואים: המורה להיסטוריה פאול לומן, אשתו קלייר, אחיו סרג' לומן, המתמודד לראשות ממשלת הולנד, ואשתו בבט. הסופר מכניס אותנו עמוק לתוך הארוחה: בחירת המסעדה, בחירת השולחן, בחירת הבגדים, כל טקסי ההכנה המתבקשים.

במהרה מתברר שיש סיבה לארוחת הערב הזו: בניהם של שני הזוגות ביצעו רצח מזעזע, שבו הם התעללו ולבסוף שרפו חסרת בית שנקלעה לדרכם. הם אמנם הצליחו לחמוק מזירת הפשע, אבל התמונות מהרצח הגיעו ליוטיוב ומשם לערוצי הטלוויזיה. ההורים, מודעים למעשי בניהם, נפגשים לארוחה כדי לחשוב כיצד לפעול, כשברקע מרחפת מועמדותו של סרג' לראשות הממשלה.

הדילמה של ההורים היא למעשה מה עושים כשהבנים חטאו, והחטאים משליכים גם על חייו של הדור הבוגר. עד כמה רחוק ילכו הורים כדי להגן על ילדיהם? ומה מעשי הילדים אומרים על ההורים?

בין לבין, מערכות היחסים בין הבוגרים הולכות ונחשפות. הטינה והקנאה בין האחים, הפסיביות של הנשים, הגאוותנות של הפוליטיקאי והזעם העצור של המורה. הכל בצורה שקטה ונעימה, אגב מנות ראשונות וטקסי חליצת בקבוקי יין.

קוך, שספרו זה הוכתר כספר השנה של 2009 בהולנד ונמכר שם בכמה מאות אלפי עותקים, מצליח ליצור כאן מעשייה מעוררת הזדהות. הוא מערבב בתבונה זעם ואלימות עם כל המאפיינים של העולם המודרני שמקיפים את רובנו: יוטיוב וטלפונים סלולריים, מסעדות ומותגים, בגדים וטקסים חברתיים.

על הכל הוא מפזר את תבלין הפשע, איתו צריכים המשתתפים להתמודד. אף שהספר מתקדם באטיות יחסית - לא הרבה קורה במהלך השיחה של הזוגות-הוא מצליח לרתק בצורה יוצאת דופן. טון הדיבור של המספר-הספר מסופר כולו מפיו של פאול המורה-מצליח

לעורר הזדהות ועניין כמעט לכל אורך הספר.

אף על פי שיש ניסיון ליצור הזדהות עם פאול וקלייר ההורים המסורים יותר כנראה, דווקא סרג' הוא שהצליח לרתק אותי. הוא, המתמודד לראשות הממשלה שכל הקריירה שלו עומדת כאן במבחן, הצליח למשוך אותי ולעורר את סקרנותי עד לסוף המפתיע מאוד, שאליו חותר הספר.

כנראה שזהו כוחו של "ארוחת הערב" - ארבע הדמויות שנמצאות בסיטואציה קשה אך כזו שניתן להבין אותה פשוט מעוררות הזדהות, כל אחד עם מי שיבחר. התוצאה היא סיפור מרתק שקשה להניחו מהיד.

"ארוחת הערב", הרמן קוך, הוצאת כתר, מהולנדית: ענבל זילברשטיין, 262 עמ'

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...