הרווח שבינו לבינם: למה מעניקים פרס מפעל חיים לזאב רווח?
האם האקדמיה לקולנוע מעניקה פרס מפעל חיים לזאב רווח, הקולנוען שהיא תמיד בזה לו, רק בגלל גילו?
מסיבת עיתונאים פרסי אופיר לקונלוע
במשך שנים לעגה האקדמיה הזאת, כשהיא מתוגברת בשלל מבקרי קולנוע דעתניים, למורשת הבורקס של רווח, תוך כדי שהיא מגדירה אותה כזולה, עממית, פשטנית ועילגת.
פיצ'רים כמו "חגיגה בסנוקר", "צ'רלי וחצי", "הגונב מגנב פטור", "תלווה לי את אשתך", "ספר נשים" ועוד אמנם הפכו למיתולוגיים עם הזמן, אבל מעולם לא זכו לפרגון כלשהו מצד האקדמיה או המבקרים, ובטח לא בכל הנוגע לאיכותם הקולנועית גרידא.
לימים, פקולטות שונות לקולנוע בארץ השתמשו בדמותו הקולנועית של רווח כדי לדון בגרוטסקה ובאבסורד של החברה הישראלית כפי שהיא מיוצגת בקולנוע המקומי - אבל זה לא באמת סייע במשהו למיתוגו של רווח כשחקן איכותי ורציני שאוחז בפרמטרים הדרושים כביכול למועמד לפרס חיים.
עיון זריז ברשימת הזוכים בפרס זה לאורך השנים חושף שמות הרבה יותר "סטרייטים" ממנו, בהם נתן גרוס, דוד פרלוב, גילה אלמגור, מוסקו אלקלעי, אברהם הפנר, נדב לויתן, יואל זילברג ואסי דיין.
החותם שרווח הותיר כאן אמנם לא בהכרח פחות חזק וברור מזה שהותירו הנ"ל (אם לא הרבה יותר חזק וברור ממנו), אבל עדיין קצת מבלבל לגלות שהחותם ההוא, שעד לא מזמן נתפס על ידי התעשייה כשלילי ובזוי, הפך פתאום לכזה ששווה פרס יוקרתי כל כך.
נכון, לרווח היו גם הבלחות "רציניות" יותר לאורך השנים - אבל בעיקר בתיאטרון, פחות בקולנוע. ונכון, רווח הוא בן לעדות המזרח בעוד שרוב זוכי העבר בקטגוריה הרלוונטית אשכנזים - אבל האם "תיקון" מהסוג הזה צריך לבוא על חשבון דבקות בפרמטרים היבשים? שאלה מורכבת, לא ניכנס לזה פה.
האמת היא שגם אין ממש סיבה להקטין כעת את רווח ביום חגו. הבנאדם אכן הצחיק אותנו לא מעט, וייתכן שדי בכך כדי לפרגן לו. מצד שני, עם כל הכבוד לחכם חנוכה, לא בטוח שלקולנוע שלנו צפוי עתיד משמעותי כלשהו אם זו הדוגמה שהאקדמיה נותנת לנו עכשיו לסטנדרטים של איכות.
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום סרטים וקולנוע -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם