השורד האחרון: קשה לעיכול
יציאתה של מירית שוב הוכיחה כמה חסרי תחכום המתמודדים בעונת האולסטאר. המאמי הלאומית אפילו לא התאמצה להישאר, אבל גם לידר ממשיכה לבעוט בדלי וקפון עדיין מאמין שהוא הבוס. וגם: האיתור המקומם של פסלון החסינות והארוחה שצריך לוותר עליה
קחו לדוגמא את מירית. בתוכניות ריאליטי, במיוחד ב"הישרדות", חולמים להביא לעונת אולסטאר פיינליסטים מעונות קודמות. למרות זאת, כשבאים לעשות בחירה כזו, צריך גם לחשוב מה הפוטנציאל של המתמודד לעשות רעש ובלאגן. אצל מירית זה הגיע בצורת ריבים עם דן מנו, אבל כשממצים גם את הנושא הזה, אתה נשאר עם מתמודד לא אטרקטיבי ביד.
לא שמירית צריכה להימנע מלהילחם על הערכים שלה מול המצלמה, אבל יש גבול עד כמה שהסחורה הזו עוברת פעם שניה. אתמול היא הייתה על הכסא החם - מועמדת להדחה. מתמודד חדור מוטיבציה ומנוסה היה יושב על המצפון של לידר שעות, מנסה לעשות סולחה מזויפת עם קפון ונותן חיבוק חם לבשבקין. יודעים מה? סתם ישיבה על המצפון של לידר הייתה מספקת. במקום כל אלו קיבלנו קריאה משותפת של סידור. אשרי המאמין.
מה שמרגיז במיוחד הוא חוסר המודעות הבסיסי שהיה למיריתוש בעונה הזו. "יש לי תחושות רעות לגבי היום", ניבאה בגאונות אושיית הטלוויזיה מלוד, שלרגע שכחה שכולם נמצאים בברית אחד עם השני חוץ ממנה, שבשבקין כבר לא מגרד לה את הגב ושאין לה שום סיבה נראית לעין להיות בטוחה בעצמה.
המלמול הגאוותני בסוף מועצת השבט בסגנון "הראיתי לכם. לא הצלחתם להפתיע אותי. נה.נה.נה" כבר היה קצת מביך. בשבילנו, בשבילה, בשביל "הישרדות". מצד אחד, לא הצליחו להפתיע אותה. מצד שני, גם לא ממש ניסו.
אפילו אם מישהו הבטיח למירית שהיא תישאר במשחק לפני תחילת מועצת השבט. איפה הייתה החשדנות הבריאה שלה? איפה התיזוזים? אולי היו כאלו. אולי לא הראו לנו אותם כי בשעה וחצי היה נורא חשוב לדחוף כמה ג'וקים בבלנדר. אבל אם מירית אכן התגאתה שידעה על ההדחה עוד לפני כן, היא הייתה יכולה להתאמץ קצת יותר. תפילות הן לא תחליף לאסטרטגיה.
נעדרות התחכום היא לא רק הסימן שמאפיין את מירית. היא אולי סימלה אותו היטב אתמול, אבל על האי של סאמה סאמה אין איש אחד שחושב קדימה.
קפון אולי מרשים במשימות, אבל כבר חודשיים הוא גם חושב שהוא מנהל את גרסת הבמאי של "הישרדות". ממש כמו אויבתו בדם מירית, הוא חי בהכחשה - סבור שהוא בונה את ההדחות, מבשל את האסטרטגיות ומהנדס את כל האנשים סביבו, בעוד שבפועל הן קורות מכח האינרציה והקפריזות של עורכת דין מרעננה ואיש עסקים מת"א.
לידר כבר מתחרה על תואר השורד שמתעקש הכי הרבה לבעוט בדלי. כן, יש לה מצפון, אבל הוא לא עקבי במיוחד. כולנו התרגשנו מכאב הלב שלה על כך שהיא שוקלת לבגוד בשפקס. "אני צריכה לחיות לפי המצפון שלי",
סטודנטית למחזאות כתוב בטייטל, ואולי היה שווה קודם כל לשלוח אותה לכתוב ספר בשם "איך לפרק את הברית שלך בעשרה צעדים". צעד ראשון - הרגז את שפקס, אל תגרום לו לבטוח בך. צעד שני - הרגז את שרון, אל תגרום לה לבטוח בך. צעד שלישי - חזור על שני הצעדים הראשונים והמתן בסבלנות.
ויש גם את בשבקולס. מתמודד אסטרטגי יותר היה יכול לשקול להשתמש בפסלון החסינות אתמול כדי להפוך את הקערה על פיה. להשאיר את מירית, לחבר את אביגיל וקפון ולשעוט קדימה. אבל לכו תאשימו אותו, גם בלי זה המקום שלו בגמר סלול. אז למה להתאמץ?
כבר שבועות מחפשים את פסלון החסינות החבוי. מנסים לאתר אותו באמצעות ניירות מקומטים עם חרוזים שגרועים הרבה יותר מכל חמשיר של שפקס. משלחות חיפוש כבר נשלחו לכל עבר. רמזים פוזרו יותר מחבילות קליק, ובכל זאת איש לא איתר את הממזר הקטן.
גם לא ברור מדוע חשבו שם בהפקה להכניס פסלון כזה למשחק בשלב מאוחר כל כך. למה לא לתת קצת יותר רמזים לשורדים המתוסכלים, לאפשר להם למצוא אותו מוקדם יותר, כך שיהיה לו עדיין ערך מבחינה אסטרטגית.
כל המוזריות האלו כמובן לא משתוות לצורה המקוממת, בה אותר הפסלון הסורר. בצורה סתמית, די פתאומית. מי צריך רמז, כשבשבקין יוצא לטייל ומאתר חור שתמיד חשש להכניס אליו את ידו. מערכת "השורד האחרון" גאה להגיש את פרס "הרצף הלוגי" בתוכנית ריאליטי ל"הישרדות" זו העונה הרביעית ברציפות.
ועוד הערה על תחרות האוכל המגעיל. כנראה שבכל תוכנית ריאליטי חייבים לתקוע אותה, כי אין הרי משהו שאומר מציאות יותר טוב מלדחוף לפה שלך שלל רכיכות מהביוב. ואם אפשר בבלנדר, כמובן שזה הרבה יותר טוב.
גם בגרסה האמריקאית עושים את זה, אבל לא תמיד חייבים לחקות אותם. לפעמים אפשר גם לוותר על השטויות האלו ולשמור על טעם טוב. התוצאה הסופית היא שגם הצופים נותרים עם תחושה של שומן פרה מהול במיץ ענבים בגרון.
1. "שפקס הוא זה שהמציא את הגרעין האטומי. לא... לא איינשטיין חשב על זה. לא. לא קבוצה של יהודים יוצאי גרמניה בארה"ב המציאו את הפצצה. זה שפקס!" (אביגיל עם הגרסה שלה לאיפה אפי).
2. אני ואביגיל כמו זוג נשוי. אנחנו שותפים ביחד לכל ההדחות, ואנחנו לפעמים גם מתעצבנים אחד על השני. עם כל הכבוד הפעם צריך להקשיב לבעל, והבעל החליט שמדיחים את שפקס" (קפון מגשים לאביגיל את החלום מבלי שהיא בכלל ידעה).
3. "האמת שזה לא היה נורא בכלל. היה לזה טעם די טעים. אנחנו אוכלים שומן בשווארמה. מה שונה? רק כי לא עשו לזה על הגריל" (גיא זוארץ מערבב שומן פרה עם מיץ ענבים, אביגיל מחפשת גם לאפה, חמוצים, טחינה ועמבה).
4. "מועצת השבט היום זה כמו סרט. יש את גרסת השפקסלעך, יש את גרסת המאמי הלאומית, יש את גרסת אביגיל. בסופו של דבר תככב גרסת הבמאי וזה אני" (קפון ממשיך לראות סרט אחר מכולנו).
5. "בשבקין. למה אני לא כועס עליו אף פעם? הוא כמו תינוק ששופך את קערת החלב. אתה לא יכול לכעוס עליו" (שפקס מושיב את בשבקין בלול).
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם