רוח ים: על "Through the Gale" של אסף אבידן והמוג'וז
"Through the Gale" של אסף אבידן והמוג'וז הוא אלבום קונספט על מסע ימי, בלי יומרה להציג ביקורת נוקבת על חברה, פוליטיקה או מוסר בצורה אלגורית עקיפה. התוצאה היא יצירת מופת של ממש
''Through the Gale'', אסף אבידן והמוג'וז

Where the foul creatures roam
And the last chapters form
Here, where there's no turning back
Between compass and key
Our epilogues be
(מתוך: ''At the Edge of the Map")
כשאסף אבידן יצא לחופשה בחופי הוואי לכבוד יום הולדתו השלושים, ספק אם שיער שהוא עתיד לחזור ממנה עם אחד מהאלבומים הטובים ביותר שיצאו בישראל בשנים האחרונות. אבל כנראה שהשהיה באי המוקף מכל עבר במימי האוקיינוס השקט גרמה לאבידן להתחבר להווי ולהיסטוריה של ימאים ומגלי ארצות שפעלו באיזור (המפורסם שבהם הוא ג'יימס קוק שגילה את איי הוואי ב-1778) וליצור אלבום שלם בהשראתם.

כמו רומן סוחף או סרט קולנוע מרתק, האלבום מוציא את המאזין למסע קסום המחולק לשמונה פרקים, באורך כולל של כחצי שעה, בהם מתוארים חייהם של הקפטן והמלחים והקשיים המלווים אותם בהתמודדות החשופה מול איתני טבע.
מבחינה טקסטואלית, אבידן עושה שימוש באוצר מילים נרחב למדי מעולם הימאים הכולל מונחים מקצועיים מחד וסלנג שמקורו בתרבות המלחים מאידך; נראה לפיכך כי נעשתה עבודת מחקר ראויה וקפדנית לקראת האלבום דבר שמאפשר לקפטן קאסיוס להישמע אמין ואותנטי. אמנם העיסוק של האלבום בעולם הדימויים הימי יכול היה להיות לו לרועץ כיוון שמדובר בדימויים שנשחקו עד לזרא באמנות הפופולארית לאורך השנים, אולם אצל אבידן והמוג'וז לא מדובר בדימוי או קלישאה, אלא בדבר האמיתי.
להבדיל מהרבה אלבומי קונספט אחרים, לא נראה שיש באלבום יומרה להציג ביקורת נוקבת על חברה, פוליטיקה או מוסר בצורה אלגורית עקיפה, וטוב שכך. כל שאבידן והמוג'וז מבקשים הוא לספר את סיפורו של קפטן קאסיוס ומלחיו באמצעות מילים, צבעים (העטיפה מעוצבת בסגנון מפת מטמון) וצלילים.

עם זאת חשוב להדגיש כי למרות התוכן המשמעותי והספציפי מאד של האלבום, המוסיקה המלווה אותו היא הרבה יותר מאשר פסקול הוליוודי להרפתקאותיהם של מלחים אמיצים. אבידן והמוג'וז מציגים באלבום עוצמה וגרוב מופלאים שמתעלים מעל לאלבומים הקודמים והופכים את האלבום החדש למאסטר פיס של ממש.
כבר מקטע הפתיחה שנקרא Hoist up the Colors מורגש הסאונד המחוספס של האלבום שעוטף את המאזין בענני דיסטורשן ובמקצבים בועטים ומקפיצים, כאשר מפעם לפעם מגיחים צלילי הצ'לו של הדס קליינמן ומספקים נופך דרמטי ומרגש. אולם השיא של האלבום מבחינה מוסיקלית מגיע בקטע השישי שנקרא Poseidon's Fury Unleashed; מדובר בקטע רוק'נרול מושלם כאשר לאחר כשתי דקות של שירה וטקסט, הבמה נותרת בידי גיטרה, באס ותופים שמחברים ארבע תיבות נגינה מוסיקליות לכדי לופ אינסופי ומשכר.
במוסיקה הפופולארית אנחנו רגילים לשמוע לרוב סולו גיטרה שמלווה על ידי באס ותופים, אך בקטע הנ"ל אבידן
סיפורם של קפטן קאסיוס ובחוריו הוא אפוא הצהרה אמנותית של אבידן והמוג'וז, שאינם מוכנים להסתפק בנוחות של היבשה ובוחרים לצאת אל הלא נודע מתוך תפישה שהיטיב לנסחה הסופר דניאל דפו בספרו הנודע רובינזון קרוזו לפני כ-300 שנים: "לעולם איננו יודעים את מצבנו האמיתי עד שהיפוכיו ממחישים לנו אותו. גם איננו יודעים להעריך את הנאות חיינו אלא בהיעדרן". התפיסה האמנותית הזו היא שמקנה לאלבום ציון של 5 כוכבים; לא מדובר באלבום מושלם והוא אף אינו שומר על רמה אחידה לכל אורכו. אבל "מבעד לסערה" הוא אלבום מלא תעוזה שנוצר הודות לרצון של אבידן והמוג'וז לוותר על הנאות החיים שנתאפשרו בעקבות הצלחת אלבומים הקודמים, ולסטות מהדרך שהביאה להצלחה כדי לדעת להעריך את ההנאות האלה מחדש.