דפק מארס: על ברונו מארס
בקושי שנתיים עברו מאז שברונו מארס היה מוזיקאי תפרן שהסתובב ברחובות ושר לעצמו I Wanna Be a Billionaire ועד שהפך לשם החם בתעשיית המוזיקה העולמית. פרופיל של טיל
צריך לעשות הכל בעצמך. ברונו מארס באדיבות לב גרופ מדיה/היי פידאליטי
המפיק המוזיקלי ברונו מארס אמנם נמצא בחיינו קצת פחות משנתיים, אבל הוא והצוות שלו (המורכב מחבריו פיליפ לורנס וארי לווין) כבר הספיקו להעניק לעולם הפופ להיטים כדוגמת Wavin' Flag של קיינאן, Billionaire של טרווי מקוי, Day One של מתיסיהו, Right Round של פלו רידה עם קישה, ולקינוח גם Fuck You של סיגלו גרין.
בואו להיות חברים של רייטינג בפייסבוק! זה כדאי
מארס, במקור פיטר הרננדז, נולד למשפחה מוזיקלית במיוחד בהונולולו: אביו ניגן בכלי הקשה, אמו הייתה רקדנית, דודו גיטריסט ואחיו הוא המתופף בלהקת ההופעות שלו כיום. אביו קרא לו ברונו על שם מתאבק שמנמן שהזכיר אותו במראהו. את ה"מארס" הוא הוסיף בעצמו. "הרבה בנות אמרו לי שאני לא מהעולם הזה", אמר פעם (מה שמעיד על כך שעם כל כישרון הכתיבה שלו הוא עדיין לא יודע לזהות קלישאות חבוטות).
הקריירה המוזיקלית של מארס החלה כגימיק: בגיל חד ספרתי הוא הופיע בתור חקיין אלביס והקהל מיהר להתאהב בו. הוא קיבל כותרות ואפילו הופיע בסרט "ירח דבש בלאס וגאס" עם ניקולס קייג' ושרה ג'סיקה פרקר, שיצא ב-1992, והוא רק בן 11. "האם הרסתי את השירים של אלביס?", שאל את עצמו לאחרונה בראיון ל"רולינג סטון", "לא, אי אפשר להרוס את אלביס".
בגיל 17, הרבה אחרי שתמו ימי הפאה והחליפות הנוצצות שלו ובדיוק ברגע שסיים את התיכון, מארס עזב את חופי הוואי לטובת החופים של לוס אנג'לס במטרה לרדוף אחרי החלום המוזיקלי. במרוצת השנים הוא הכיר את צמד שותפיו ויחד פיתחו קשרים בתעשיית המוזיקה. אחד המנהלים בחברת התקליטים אטלנטיק התלהב והחליט להחתים את החבורה-אבל זו הייתה רק ההתחלה: "חשבתי שאתה חותם והעולם שלך. חשבתי שמיד אהיה כתף אל כתף עם. . . טימבלנד למשל. אבל אז הבנתי שצריך לעשות הכל בעצמך, אתה צריך לכתוב שירים משלך, אתה צריך ללכת בין חברות תקליטים ולהציג את עצמך מחדש, כשאתה עטוף בחבילה של פוזה, 'אני ברונו מארס, בבקשה'".
הצוות הבין שכדי להתקדם הם צריכים למכור שירים לאחרים ולשים את הקריירה של ברונו בצד. הם החלו לעבוד ימים כלילות, ללא הגבלה בשום ז'אנר מוזיקלי. "זה בריא לעבור מז'אנר לז' אנר", סיפר מארס בראיון, "זה משאיר אותנו חדים. אנחנו עושים שיר קאנטרי, שם אנחנו אומרים דברים שראפרים לא אומרים, ואז אנחנו מתהפכים-עושים שיר ראפ ונכנסים לקטע הקניה ווסט שלנו".
בנוסף לכך, מארס מספר שכל שיר שכתב לקוח מחוויות אמיתיות שעבר בחייו. על Billionaire, למשל-מסוג השירים שאין אדם שלא יוכל להזדהות עם הפזמון שלו (בהנחה שכמו אצל רובנו המינוס בבנק הוא חבר יקר), הוא סיפר פעם: "היינו בלונדון כי רצו שנפיק פרויקט כלשהו, נתנו לנו 250 פאונד והיינו צריכים להסתדר איתם במשך 11 ימים, ומיץ תפוזים עולה שם 13 פאונד! אז אני וארי התחלנו לזמזם יחד, כשהלכנו ברחוב, I wanna be a billionaire so freaking bad. אמרתי לארי: אהבת את זה או שזה נשמע מעפן? חיברנו את הפזמון הזה לחלק אחר שפיליפ כתב והשמענו את זה לטרוויס".
הכתבה המלאה מתפרסמת בגיליון "רייטינג" שיוצא היום
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם