עם הלשון בחוץ: מסיבת עיתונאים עם ג'ין סימונס
ג'ין סימונס, הסולן של להקת "קיס", הגיע לבקר במחוזות ילדותו בחיפה. אגדת הרוק הכבד נזכר בקפה הראשון ששתה, גילה בארץ שלוש אחיות שלא ידע עליהן, וגם נתן טיפ למי שרוצה להפוך לג'ין סימונס הבא: "צריך להתלבש כמו בריטי ולחשוב ביידיש"
רק המעריצים יודעים שלג'ין סימונס, הבסיסט והמנהיג של להקת הרוק הכבד האמריקאית "קיס", יש שורשים ישראלים. אבל יש ועוד איך יש, כל כך עמוקים שצוות שלם של תוכניתו הפופולרית "ג'ין סימונס: מתחת לאיפור", המשודרת בערוץ ביוגרפיה, הגיע לכאן כדי לתעד אותם.
סימונס, 61, הוא אייקון אמריקאי, מוכר שם בערך כמו בקבוק קוקה קולה. "קיס", שהוקמה ב-1973, לא רק הביאה את המוזיקה למיליוני מעריצים, היא קבעה את האופנה במשך שנים. האיפור הכבד, הבגדים. עד היום, היא ממלאת איצטדיונים בכל מקום שהיא הולכת. לישראל היא לא הגיעה, לצערנו, כי אנחנו קטנים עליה. לא משתלם להביא את השואו הגרנדיוזי עם 20 משאיות עמוסות בציוד ופירוטכניקה של מלחמת עולם.
רק שסימונס חזר לכאן אחרי 52 שנות פרידה. הוריו, פרי ופלורה, הם ניצולי אושוויץ שהגיעו לישראל וניסו להשתקע כאן. "הוריי עברו את גרמניה הנאצית והגיעו למקום היחידי שבו לא הרגו יהודים ולא רדפו אותם", הוא אמר אתמול. "לכן זה תמיד יהיה המקום שלי".
למה לא הגעת לכאן קודם לכן?
"אבא שלי עזב אותנו כשהייתי בן 7. לא חזרתי לארץ בגלל שפחדתי להתעמת עם העבר שלי וגם הייתי עסוק בלסלול את דרכי למעלה. ניתקתי את הקשר מאבי. למרות שקניתי לו בית והמשכתי לשלם לו את החשבונות, לא נפרדתי ממנו לפני שהוא מת".
אתמול בקומה עשירית של מלון דן כרמל קיבל סימונס את תואר "יקיר העיר חיפה". עשרות מעריצים עמדו בצד וחיכו לתמונה משותפת עם האיש והאגדה, אבל ג'ין היום הוא דמות מתוקתקת ומחושבת, כל שנייה שלו מופיעה בלו"ז ועשרות אנשי צוות מקיפים אותו. הוא לא כוכב רוק פרוע מאלה שקראתם עליהם מאות פעמים במדורי הרכילות. לדבריו, הוא לא נגע בסמים, גם לא באלכוהול, כדי ששום דבר לא יפגע בסיכויי ההצלחה שלו. למרות המכניקה, דווקא בחיפה פתאום האיש הכל כך מתוכנת איבד לרגע את הברקסים. זה קרה כשהגיע לבית הקפה, שם הוא ואמו נהגו לשבת בילדותו.
"אין לי הרבה זכרונות ילדות", הוא צוחק. "זה בדיוק כמו שאתה תנסה להיזכר בגילאים חמש ושש, אבל כשנכנסנו ל'קפה ניצה' זה חזר פתאום. כאן שתיתי את כוס הקפה הראשונה שלי ואכלתי עוגת פרג".
כל אותו זמן ישבה לידו שותפתו לחיים, שנון טוויד, שפנפנת פלייבוי לשעבר. לג'ין יש עבר עשיר עם נשים, והביוגרפיה שלו מספרת על אלפים שעברו דרך מיטתו. בין היתר היו לו קשרים עם דיאנה רוס ועם שר. היום הוא כבר הגיע לגיל שמורידים הילוך ומתבייתים. עובדה, הוא הביא לכאן גם את בתו סופי ובנו ניקולאס. בחור יפה, גבוה מאוד. "מכבי אמיתי", ג'ין הפגין עוד צד ביהדותו המתפרצת.
טוויד, שישבה לצידו, הודתה שזו הפעם הראשונה שהיא בישראל. הכל נראה לה מוזר ומפתיע. "לא חשבתי שהיא תזכיר את התקופה הפרה-היסטורית, אבל שיהיו כאן כבשים, יותר בדואים", היא מחייכת. "הרגשתי כמו בריביירה. זה טיול מאוד רוחני". מאוחר יותר סימונס מוסיף, כשהוא מכוון לתיירים: "אנשים נוסעים לקולוסיאום או לוותיקן, אבל פה זה ההיסטוריה, בארץ ישראל".
סימונס רחוק מלהיות קל דעת. הוא אינטליגנטי וחריף, ויכול לנאום מבלי להכין מראש דפים ורשימות. בצעירותו הוא אפילו עבר בחסידות סאטמר, והוא מכיר קצת את התפילות והמנהגים. רק שהיום הוא בדיוק בקצה השני של הסקאלה. סימן ההיכר שלו נמצא בלשון הארוכה והמאיימת, במיניות המתפרצת ובשטניות של תדמיתו. לא סתם הוא מכונה "דמון".
אבל ביום-יום סימונס הוא אדם שקט, אדיב ומאוד דעתני. "בילדותי הייתי מתפלל כל יום", הוא מספר. "עכשיו אני רוצה להיות כמו אברהם, יצחק ויעקב. לא היו אז כיפות ולא תפילין. אם אתה חושב שאני לא מספיק יהודי, כמו שהחסידים כנראה חושבים, אז יש לנו בעיה. אבל אם אתה חושב שכל אחד יכול לחיות כמו שהוא רוצה, ככה זה צריך להתנהל. אנחנו צריכים להיות מקובלים יותר בעולם ולא נפרדים ממנו, כי זה נקרא אנטישמיות".
אתה מדבר על כפיה דתית?
"אני מכיר את התנ"ך ואת הקבלה, ואין שם שום חוק שצריך ללכת עם פיאות ארוכות או להתלבש ככה. ישראל הרבה יותר גדולה ממה שהכרתי, אבל גם הרבה יותר דתית. למה אני לא יכול לאכול בבוקר עוף עם הביצה שלי? למה הבן שלי לא יכול לאכול צ'יזבורגר במלון? האנשים צריכים לדחוף כאן לחיים אחרים. לחיות איך שהם רוצים".
סימונס ידוע בדעותיו הפוליטיות, ובנושא הזה הוא מעולם לא הסתתר מאחורי האמנות. הוא היה בעד מדיניות החוץ של ג'ורג' בוש, בעד הפלישה לעיראק ואמר שהוא מצטער שתמך בברק אובמה בבחירות האחרונות לנשיאות ארצות הברית. גם על הנעשה כאן בארץ יש לו דעות ברורות מאוד. "ישראל נראית טוב בגלל שראש הממשלה בנימין נתניהו הוא הפנים הכי מתאימות למדינת ישראל. אני שומע אותו מדבר באנגלית ומדובר באיש גדול. לא משנה אם אתה ליכוד או מפלגה אחרת, אנשים צריכים ללכת אחריו".
הוא האיש שיביא שלום?
"אתה יודע ממה אני שואב עידוד? דווקא מהעולם הערבי. סוף סוף לא המנהיגים מדברים, אלא האנשים, ועדיין לא ראיתי בהפגנות מישהו נושא שלט נגד ישראל. לא בסוריה, לוב, תימן, או מצרים. הם רוצים חופש. אני חושב שיש הרבה מאוד משותף בין הערבים ברחוב לישראלים. זה דור חדש. לפני 60 שנה ארצות הברית הייתה במלחמה עם גרמניה וזרקה שתי פצצות אטום על יפן. אלו מדינות שהיו צריכות להיות מופצצות אז. אמא שלי הייתה במחנה ריכוז, והיום יש לי חברים גרמנים - זה דור חדש. ומי החברים הכי טובים של ארצות הברית כעת? יפן וגרמניה. אני מאמין בדור הבא של הערבים. יהיה שלום. אתה לא צריך לחיות ביחד אלא להכיר בזכות".
אתה צריך להגיע לפה כל שנה.
"אני לא זה שצריך לדבר, אתם צריכים לדבר עם הערבים. אתם רק מדברים אחד עם השני, כמו לדבר עם המראה. אתם צריכים ללכת להרים, הם לא יבואו אליכם".
סימונס שוטט בארץ לאורכה ולרוחבה במהלך הצילומים לסדרה, והיה בירושלים בזמן הפיגוע בשבוע שעבר. בניגוד לכוכבים אחרים, הוא לא ברח. "האנשים האלה מקנאים בכם", הוא אומר. "המוסלמים האלה רוצים חופש ומנהיגים כמו שיש לכם. אתם שם בעיתונים צריכים לעודד את המורדים. ראיתי בטלוויזיה את המראיין של'סי-אן-אן' משוחח עם מנהיג המהפכנים בקהיר, שאמר לו'אני רוצה להודות לצוקרברג'. אתם מבינים, ליהודי שהמציא את פייסבוק".
סימונס עבר לא מעט חוויות בישראל, והחזקה בהן הייתה איחוד משפחתי מפתיע. מסתבר שאביו היה נשוי שש פעמים, וכאן המוזיקאי גילה שיש לו שלוש אחיות למחצה ואח שגר בקיבוץ אייל. "הפגישה עם המשפחה הייתה הכי מרגשת", הוא משוכנע. "אני אביא אותם לארצות הברית. יש לי שלוש אחיות דבורה, יוג'ינה ושרון, ואח בשם קובי. עד אז חשבתי שיש לי רק אחות אחת".
סימונס אמור היה לחזור לפנות בוקר לארצות הברית. בקרוב "קיס" יוצאת לסיבוב הופעות, כי יש דרישה. הוא יעלה על פניו את האיפור הכבד, יירק דם (צבע אדום), סמלו המסחרי, וינגן על גיטרת בס בצורת גרזן.
לפני שנסע שאלו אותו מה סוד ההצלחה שלו ושל להקתו. "צריך להתלבש כמו בריטי ולחשוב ביידיש", הוא ענה. "אם אתה רוצה לכבוש את העולם, תשיר באנגלית ותביא משהו שונה. ליידי גאגא לא פופולרית רק בגלל הסאונד אלא גם בגלל המראה. המוזיקה ששמעתי וראיתי פה היא בסדר, רק שאין כריזמה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם