רב ג'וני: על ג'ון קייל

חלק זוכרים אותו מהרוק האלטרנטיבי של הוולווט אנדרגראונד, אחרים מכירים את הבלדות הרציניות, ויש שנחשפו גם להתקפות האמוק. כל הופעה של ג'ון קייל היא סיפור אחר, השבוע מצפות לנו שתיים כאלה בתל אביב

דנה קסלר | 31/7/2011 7:30 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
תגיות: ג'ון קייל
ג'ון קייל קרא לאוטוביוגרפיה שלו "איך אומרים זן בוולשית?", אז אני יכולה להרשות לעצמי לתאר את האיש במשפט זן משלי: "ג'ון קייל הוא כמו ביצה. לפעמים הוא רך, לפעמים הוא קשה, ולפעמים הוא מקושקש". מה שבטוח זה שהוא ורסטילי. קייל נולד בוויילס לפני 69 שנה, למד מוזיקה בלונדון ובתחילת שנות השישים נסע לארצות הברית כדי להמשיך את לימודי המוזיקה שלו שם. קייל התחנך על ברכיו של "דיקן המלחינים האמריקאים" - המלחין והפסנתרן היהודי אמריקאי אהרן קופלנד, ובשנות השישים השתלב בסצינת האוונגרד והמוזיקה הנסיונית.

קייל אמנם עשה צעד רדיקלי כשהחליט לפרוץ את גבולות ה"מוזיקה הרצינית" ולעבור לעולם ה"מוזיקה הקלה", אבל הוא לא שכח מאיפה הוא בא. המוזיקה המינימליסטית של מלחינים כמו פיליפ גלאס ולה מונט יאנג, איתם שיתף פעולה, הפכה להשפעה מכרעת על המוזיקה של קייל בוולווט אנדרגראונד - הלהקה הראשונה שהכניסה את הנסיוניות של המוזיקה הקלאסית-מודרנית לתוך פורמט של להקת רוקנ'רול, ולמעשה המציאה את הרוק האלטרנטיבי. וגם אם זה לא הרשים את חבריו של קייל מהאוונגרד, ברגע שהם גילו שאנדי וורהול בעניין, הם סתמו את הפה.

אחרי שהוציא עם הוולווט אנדרגראונד שני אלבומים חלוציים- "Underground & Nico The Velvet" מ-67', ו-"White Light/White Heat" מ-68' עלו היחסים בינו לבין לו ריד על שרטון. קייל עזב את הלהקה והמשיך לבדו. כמפיק עבד עם חלוצי פאנק אמריקאים כמו הסטוג'ס, פאטי סמית והמודרן לאברס, וכאמן פיתח קריירת סולו מגוונת, שנעה על הסקאלה שבין אוונגרד לפופ.

יש מי שמכירים את ג'ון קייל בתור ג'נטלמן אלגנטי, שקט ומאופק, שיושב ליד הפסנתר ושר בלדות רציניות. אבל קייל הוא פוני של אינספור טריקים, מקונצרטים מעונבים ועד התקפות אמוק. בסוף שנות השבעים הפך קייל למשיגנע אגרסיבי שהופיע עם מסיכת הוקי וערף ראש של תרנגולת מתה על הבמה.
בסוף שנות השמונים הלחין וביצע עם תזמורת שירים של המשורר הוולשי דילן תומאס. קייל יודע לעשות רעש והוא יודע לעשות שקט. ואין במה שהוא לא מרגיש עליה בבית - מהביאנלה של ונציה, דרך מועדון הפאנק הניו-יורקי האגדי CBGB, ועד מועדוני הרוק הבכירים של תל אביב, בהם ינחת השבוע.
גטי אימג'ס
כמו ביצה. ג'ון קייל גטי אימג'ס
חובבי שרק ודאי יעלצו

בארץ אוהבים את ג'ון קייל. ב-85' הוא הופיע בהיכל התרבות ובמוזיאון ת"א. ב-93' חזר לארץ במסגרת ההופעות של אלבום ההופעה החיה שלו, "Season Fragments of a Rainy", בו ביצע שירים ישנים שלו בסגנון אנפלאגד אינטימי בגיטרה ופסנתר.

קייל ישב לבד ליד הפסנתר גם כששב לארץ בהמשך העשור במסגרת פסטיבל "נקסט" בתיאטרון נגה ביפו. וב-2006 קרה הלא יאומן, כשקייל הוזמן לחמם הופעה של פורטיסחרוף בהאנגר 11. הוא התמקד אז בחומרים מהאלבומים שלו מהעשור האחרון, "HoboSapiens" ו-"blackAcetate".
עתה ג'ון קייל חוזר אלינו בפעם החמישית, לשתי הופעות בת"א, ב-2 באוגוסט בזאפה ולמחרת בבארבי. השאלה היא, כמובן, מה צפוי לנו בהופעות האלה.

כל הופעה של ג'ון קייל היא סיפור אחר. אחת האנקדוטות החמודות, גם אם המוכרות, על קייל מספרת שב-63' הוא השתתף בשעשועון הטלוויזיה האמריקאי "יש לי סוד". הסוד שלו היה שהוא ניגן )ביחד עם המלחין האוונגרדי המנוח ג' ון קייג' ופסנתרנים אחרים ( בהופעה באורך 18 שעות ו-40 דקות , במהלכה נוגן הקטע "Vexations" של המלחין הצרפתי אריק סאטי 840 פעמים ברציפות.

הסוד של משתתף אחר בתוכנית היה שהוא האדם היחיד בקהל שנשאר לאורך כל 18 השעות ו-40 הדקות של ההופעה. אבל ההיסטוריה של קייל לא צריכה להלחיץ אף אחד. הוא לא יבצע הפעם שום קטע 840 פעמים, ובכלל לא צפוי שום דבר מאתגר

מדי. קייל ייתן שתי הופעות בעמידה, כשהוא מלווה בלהקה של שלושה נגנים. הוא ישלב בין שירים מתוך האי.פי החדש שלו, "Extra Playful", לצד קלאסיקות של הוולווט אנדרגראונד ומתוך קריירת הסולו שלו, וגם כמה קטעים שהמנהלת שלו הגדירה כ"אוצרות וינטג' שהוא לא ניגן בהופעה כבר שנים".

הלהיט הכי גדול של ג'ון קייל, זה שכולם יחכו לו בסבלנות עד להדרן ואז יזילו דמעות בצוותא, הוא "הללויה", במקור של לאונרד כהן. כשיצא לראשונה, באלבומו של כהן "Positions Various" מ-84', השיר לא הצליח.

קייל העביר אותו לפסנתר, ביצע אותו באופן מלא יראה משל היה תפילה אמיתית, וסגר איתו אתI ' M YOUR FAN - אלבום מחווה לכהן שיצא בתחילת שנות התשעים. אחר כך ג'ף באקלי עשה לשיר קאבר שמושפע מהגרסה של קייל, נינט עשתה את הגרסה של באקלי, מתחרי "כוכב נולד" בכל העולם מפעימים את השופטים עם הגרסאות שלהם, וכל העניין נהיה מחווה אחרי מחווה של רגשנות נדושה ודוחה. קייל יעשה את המצופה ממנו וייתן לישראלים את "הללויה". חובבי "שרק" ודאי יעלצו, אבל האמת שזאת לא בשורה מי יודע מה משמחת.

לא שפורמט גרייטסט היטס של ג'ון קייל נשמע כמו רעיון רע, אבל הסיבה לאכזבה טמונה בעובדה שבשנים האחרונות ביצע קייל בוויילס, לונדון, פריז, לוס אנג'לס ועוד כמה ערים בעולם את אלבומו הקלאסי "פריז 1919" מ-73' בשלמותו .

אל תשכח את פריז

ברגע שפורסם שקייל מגיע שוב לארץ, החלו להתפשט שמועות שזה מה שהוא יעשה גם כאן, ואין להכחיש שביצוע מלא של "פריז 1919" היה יכול להיות די נפלא. "פריז 1919" הוא המאסטרפיס של קייל כאמן סולו. עם עיבודים אלגנטיים ושירים פשוטים ונפלאים, "פריז 1919" הוא אלבום לא פחות ממושלם.

למרבה הצער השמועות התבדו. לא צפויה לנו הופעה של "פריז 1919", אבל אנחנו כן צפויים לקבל שיר או כמה שירים מתוכו. קייל הוא לא מהאמנים שמשחררים מבעוד מועד רשימת שירים, מכיוון שהוא שומר לעצמו את אפשרות השינוי והגיוון. אם כך, אנו יוצאים בפניה נרגשת לאיש, שכשזה מגיע לשירי "פריז 1919", שינהג בנדיבות. הוא כבר ממילא התאמן עליהם, וגם לנו מגיע.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/channel_tarbut/music/ -->