אצל יורגוס בטברנה: על האלבום של דאלארס
אומרים על יורגוס דאלארס שהוא השלמה ארצי של יוון. האוסף החדש שלו מוכיח ששלמה ארצי הוא הדאלארס של ישראל
יורגוס דאלארס, ''הקול של יוון'' (הליקון)
שלמה ארצי יווני. יורגוס דאלארס יח''צ
דאלארס אחראי לכמה מהשירים הקאנוניים של המוזיקה היוונית, שהפכו גם בארץ, בעיקר כשיצאו מתחת ידם של יהודה פוליקר וחיים משה, לקלאסיקות ("עיניים שלי" ו"תודה", בהתאמה). יש שיטענו שהוא סוג של שלמה ארצי יווני, אבל יותר הגיוני שארצי הוא בכלל דאלארס הישראלי. השבוע יוצא אוסף שמנסה לסכם את הקריירה האדירה של דאלארס, אבל למעשה הוא מעין מסע "בשביליה הקסומים של המוזיקה היוונית", כפי שמתאר עורך האוסף, שמעון פרנס, בהקדמה המרגשת שלו.
ואכן, אפשר להבחין בקלות שהאוסף הזה נוצר על ידי אנשים שלא רק מכירים היטב את פועלו של האיש אלא גם באמת אוהבים את המוזיקה שלו. אפשר למצוא פה לא רק את הלהיטים הברורים מאליהם ("בוקר יום ראשון", "שיר השיירה", "זיגואלה" ו"אלכסנדר הגדול", המוכר יותר כ"אלקו" של פוליקר), אלא גם קטעים נדירים יותר כמו השיר "אדון קוסטאקי בוא תצטרף אלינו" או כמה מלהיטיו הראשונים, עוד לפני שהיה בכלל מוכר בארץ, כמו "לאן נעלמו השנים הטובות" ו"יש לי בית קפה".
העושר של האלבום ממשיך עם כמה שיתופי פעולה שעשה דאלארס, בהם אחד עם סטינג, בגרסה היוונית-אנגלית ל"You Mad About" ואחד עם הזמר הטורקי מוסטפא חליל ב"כמו מהגר". עם זאת מורגש כאן היטב הניסיון לייצר את "האוסף האולטימטיבי לאוזניים ישראליות" כפי שמסייג פרנס בעצמו, והלהיטים שובצו בתחילת שני הדיסקים כדי שכל אלה שפחות מכירים את דאלארס לא יצטרכו להתאמץ יותר מדי. מה שכן, ברגע שהם ייכנסו לנבכי יצירתו של האיש, סביר להניח שהם ישקלו לבנות טברנה קטנה במרפסת.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם