אמביציה בלונדינית: על הגעתם של בלונד רדהד לארץ
בלונד רדהד מגיעים לארץ כמופע החימום של ג'יינס אדיקשן. לכבוד הגעתם, הנה כל מה שרציתם לדעת על ההרכב, וגם קצת על מה צפוי בהופעה
התאומים סיימון ואמדאו פייס נולדו באיטליה, גדלו במונטריאול שבקנדה, ומשם עברו לבוסטון, ארה"ב, כדי ללמוד ג'אז. ב-1993 פגשו בניו יורק את קאזו מקינו, מוזיקאית ממוצא יפני, הצלע השלישית להרכב. בלונד רדהד התחילה את דרכה בשולי השוליים של הרוק האלטרנטיבי, באווירה משוחררת שמתרחקת ככל האפשר מתבניות פופולריות. סאונד אינדי-פסיכדלי גס וכבד, גיטרות דומיננטיות היפראקטיביות וקולות ילדותיים ועצבניים הפכו לכרטיס הביקור של ההרכב.
ארבעת האלבומים שיצאו בשנות התשעים הציגו את הצד האקספרימנטלי של הלהקה הצעירה. כצפוי מלהקות שעברו שינוי מהותי, מזה שנים שבלונד רדהד כמעט ולא מתייחסים בהופעות לאלבומיהם הראשונים, אך ניתן לצפות לביצוע לשיר "Suimasen" מתוך האלבום הרביעי, שממצה עבורם על הבמה את התקופה הפרועה ההיא.
"Melody of Certain Damaged Lemons" משנת 2000 היווה נקודת מפנה משמעותית עבור ההרכב. באלבום זה נחשף במלוא הדרו צד נוגה ורגיש שהבליח רק לעתים רחוקות בתקליטים הקודמים. צווחות הפכו לקינה ודיסטורשן חסר גבולות הפך לפריטה מרטיטה, בתקליט מצוין שמרצד בין האופי האלטרנטיבי הראשוני של ההרכב לטפטופים רכים של רגש מזוקק. אם יש שיר שלעד תאלץ השלישיה לנגן בכל הופעה שהיא, ה"פרנואיד אנרואיד" או ה"הוטל קליפורניה" שלהם, הרי הוא נמצא כאן בדמות "In Particular", השיר היחיד מהאלבום שצפוי להתנגן בתל-אביב.
"Misery is a Butterfly" - כך קראו בלונד רדהד לאלבומם השישי מ-2004, שזכה לתואר אלבום השנה של תוכנית הרדיו "הקצה" - שם קולע לתקליט המלנכולי שופך הקרביים והכה יפה הזה. תזמורות בוכיות של כלי קשת חולמניים מלווים את השירה המרוסנת של מקינו ופייס, בהפקה מהודקת
"23" משנת 2007 הוא האלבום הראשון של הלהקה שרובו ככולו הופק באופן עצמאי על ידי שלושת חבריה, בהחלטה מודעת להגיע לאולפן עם כמה רעיונות מעורפלים ולעבוד עליהם באופן חופשי.
בהתאמה, מדובר באלבום הכי אקלקטי של השלישיה, שנע בין רוק אלטרנטיבי לאינדי-פופ ולואו-פיי חולמני. בזכות שיר הנושא והשיר "Silently" זכתה הלהקה להכרה בין-לאומית משמעותית. פרט לשני הסינגלים, בלונד רדהד ככל הנראה יבצעו לפחות עוד שלושה שירים מהאלבום, ביניהם "Dr. Strangelove" ,"Spring and by Summer Fall" ו- "SW".
באלבומם האחרון, "Penny Sparkle" מ-2010 המשיך ההרכב לבדוק כיוונים חדשים, הפעם בעזרת סימפולים, סינטיסייזרים וצלילים חדים מעולם הניו-גייז והאלקטרו-פופ. התוצאה היא אלבום סטרילי מאוד באוירת צ'יל-ווייב רגועה. ניתן לצפות לביצועים של כשבעה מעשרת השירים בתקליט, ביניהם שיר הנושא, "Spain", "Black Guitar", "Oslo" ו- "Here Sometimes", השיר הטוב באלבום.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם