רפי הראשון: רפי גינת מדבר על הכל
לפני כמה חודשים עמדה "כלבוטק" בפני סכנת היעלמות, בימים אלה היא נוסקת לשיאי רייטינג מפתיעים. רפי גינת הוא לא האיש שיישאר בשקט נוכח מהפך שכזה
המקום קיים באותה הפינה ברחוב עולי ציון כבר יותר מ-40 שנה. גינת מעולם לא אכל שם, אבל לאחר הספיישל הזכיר לעצמו שאולי כדאי לעבור ביום מן הימים ולטעום. "יש בברנז'ה מין אנטי 'כלבוטק' ואנטי גינת", הוא אומר שעה שהבעלים אלי, הבן של ליאון ז"ל, עורם מולנו קומות קומות של בורקס תרד ובולגרית. קודם לכן סיפר על התורים שהשתרכו אצלו מחוץ לעסק בשבועות שאחרי שידור התוכנית.
"לא באתי מהמיליה", ממשיך גינת, "לא צמחתי מגל"צ או מעיתונות מקומית. בגרתי וגם זקנתי בתוך העיתונות, וכל הקריירה שלי היתה דרך מרפקים ועבודה קשה. אף פעם לא פרגנו לי או הנחיתו עליי קידום. כשהייתי עורך 'ידיעות אחרונות' והייתי עולה מדי יום ביומו במעלית, התחושה היתה כאילו אני נכנס לבית המקדש. הייתי אומר לעצמי: 'מי אתה בכלל, רפי ג'אנה מטבעון, הבן של אברהם החשמלאי'. ככה התייחסתי לזה. זה שכל מיני אנשים בברנז'ה 'מצייצים' עליי בכל מיני אתרים כבר לא מזיז לי יותר. עברתי מלחמות קשות יותר".
לא בכדי "רפי ג'אנה",הבורקס, הסיור שערכנו בהמשך היום בשוק הכרמל. לגינת, שבמשך שנים הואשם בקשרים הדוקים עם בעלי הון, טיעון שבו השתמשו מתנגדיו כדי לנסות לסכל את מינויו למנכ"ל חברת החדשות של ערוץ 2 לפני כארבע שנים, חשוב להוכיח את ההפך. "זו אגדה שהצמידו לי. היה לי קשר חברי עם סמי עופר על רקע אישי לחלוטין. חוץ ממנו, לא רק שאין לי חברים טייקונים, אני בכלל לא מכיר כאלה".
צלחת עמוסת מאפים ממולאים במחית תפוחים ואגוזים מונחת אגב אורחא על השולחן, והבעלים, עדיין מרוגש, מפציר בגינת שיבקר לעתים תכופות יותר.
לאוטמן ואקירוב הם לא בדיוק פרולטריון.
"אבל הם גם לא טייקונים אלא אנשי תעשייה בכירים. טייקון הוא מיליארדר".
אתה מרגיש עממי?
"מאוד, בלי פוזות. אני הטאלנט היחיד בטלוויזיה שאין לו סוכן, אין לו פמליה ואין לו מלביש. אני קונה לבד את הז'קט והעניבה שלי. אין מצב שבן אדם ניגש אליי ברחוב ואני לא נותן לו את מלוא תשומת הלב. אני חושב שגם מרגישים את זה בתוכנית. הייתי הראשון בערוץ 1 שנקט גישה כזאת. אני הראשון שאמר: 'תודה רבה לכם שהייתם איתנו', שהשתמש במילים כמו קומבינה. הרי קומבינה זו מילה שאני המצאתי. לקחתי את 'קומביניישן' מאנגלית ועיצבתי אותה מחדש. עד היום אני מקפיד להנחות את הצלמים שלא יצלמו אותי מלמטה, במה שמכנים nobility shot. תמיד בגובה העיניים".
(רוביק רוזנטל בתגובה: "מקור המילה קומבינה הוא בלדינו. המשמעות, לפי מילון הלדינו של אבנר פרץ, היא זהה: תכך, אינטריגה. במילון הסלנג שלי אימתתי את זה עם דוברי לדינו. יש גם גרסה ביידיש - קומבינע - בעלת אותה משמעות. לרפי גינת יש הרבה זכויות, אבל את המילה קומבינה הוא ממש לא המציא").
ובכל זאת, אתה לא נוסע בפונטו.
"זה נכון שאני אוהב את החיים הטובים, אבל הרבה פחות ממה שחושבים. יש כאלה שמשקיעים בנדל"ן, אני לא. חוץ מהבית שלי אין לי שום נכס. גם בבורסה בחיים לא נגעתי. אני פסיכי על מכוניות, אז אני רוצה לנסוע בפורשה".
לקראת סוף הביקור בבורקסייה, גינת מציע שננסה גם את הסוטלאכ, קינוח טורקי שמבוסס על אורז ממותק. הבעלים מגיש ומספר שלא רק ב"כלבוטק" עשו לו כבוד, גם צחי בוקששתר הזמין אותו להתארח בתוכנית עם המאפים המפורסמים. גינת לא מתבלבל: "אתה יכול להופיע אצל צחי בוקששתר שמונה פעמים ובכל פעם להביא 4 אחוז. אצלי בספיישל המזון הבאת 30 אחוז בפעם אחת". ליתר דיוק, 30.6 אחוז. מסוג הנתונים שגינת מסוגל לדקלם מתוך שינה.
העונה הנוכחית של "כלבוטק", 33 במספר , זוכה לרייטינג הגבוה ביותר שלה זה עשור. נתון מרשים עוד יותר בהתחשב במעמדה המעורער עד לא מכבר: רק בפברואר האחרון הודיעה רשת ש"כלבוטק" לא תשוב לעונה רגילה, אלא תעלה בפורמט מקוצר של שש תוכניות ספיישל. בתעשייה דיברו על כך שהמתכונת המקוצצת היא דרכה של הזכיינית להראות לגינת בנימוס את הדלת. "לי לא אמרו דבר כזה", טוען גינת, "דיברו איתי על ספיישלים נוסף לתוכנית הרגילה. אבל יכול להיות שחשבו על זה, וזאת גם לא הפעם הראשונה. בסדר, בסוף הרייטינג מדבר".
הדיבורים על מתכונת אחרת ל"כלבוטק" היו בשלהי הקדנציה הקצרה של שירה מרגלית כמנהלת התוכניות ברשת. היא זו שקידמה את הרעיון שלפיו אין יותר צורך ב"כלבוטק" ?
"יכול להיות. אני לא יודע על משהו כזה, אבל לא אתפלא. מה שכן, אני כבר זקן ומנוסה בטלוויזיה ואני יכול להגיד לך שהמנהל הכי לא מוכשר, הכי לא מבין שעבדתי איתו אי פעם, זה שירה מרגלית. חארטה. לציטוט.
"פשוט חוסר הבנה מוחלט. המינוי שלה היה טעות, אין לה מושג בטלוויזיה. טלוויזיה זה עניין של ניסיון, של עשייה. אי אפשר להיות מנהל תוכניות כשלא נגעת בפריים אחד בחיים. אין תקדים לזה בעולם. אין לי מושג איך קרה שהביאו אותה פתאום, אבל זה היה כישלון נוראי. כשהיא עזבה, היא השאירה אדמה חרוכה. בלי תוכניות על המדפים, בלי כלום. לא היה מה לשדר".
בינתיים מרגלית עזבה ו"כלבוטק" שבה לעונה רגילה ומוצלחת, אבל המשקעים נשארו. לפני כחודש פרסמה מרגלית בדף הפייסבוק שלה סטטוס חריף בזו הלשון: "המגמתיות שבה פועל גינת כשהוא רוצה 'לתפור' מישהו היא לא עיתונאית". האבחנה נולדה בעקבות כתבה על מכון הגמילה של תומר סקר. מרגלית שטוענת כי סקר סייע לה להיגמל מגלוטן, הוסיפה: "גינת לא מצא אף לא מטופל אחד שמרוצה מסקר. תשפטו אתם את פועלו העיתונאי".
גינת נשען לאחור וצוחק צחוק משתנק בטונים גבוהים. "שירה מרגלית היא באמת האחרונה שיכולה להגיד משהו על מישהו בטלוויזיה. אני במקומה, אחרי קדנציה כזאת כושלת, הייתי שותק עד סוף ימיי. שתתעסק בדברים שהיא מבינה בהם, אם היא מבינה. אל תדברי על טלוויזיה ולא על עיתונות".
(שירה מרגלית מסרה בתגובה: "אני מלאת הערכה לרפי גינת, המומחה לטלוויזיה, ומאחלת לו הצלחה לעולמי עד").
גינת (62) נשוי בשנית ואב לשלושה, מתגורר ברמת השרון. הוא החל את הקריירה העיתונאית שלו כשליח קטנוע בעיתון "בול" ותפקידו היה להעביר את הגלופות מהמערכת לדפוס ("זה היה עיתון פורנוגרפי, המיץ של המיץ של הזבל"). בעקבות מודעה בעיתון נרשם לקורס כתבי ספורט של רשות השידור והתקדם במחלקה כשדר וכעורך.
ב-1979 החליף את דניאל פאר כמגיש "כלבוטק", הפך אותה לנועזת ולבוטה יותר, והכניס לראשונה את השימוש במצלמות נסתרות. מ-1986 ערך והגיש גם את "בשידור חוקר", שרשמה פטנט על שחזורי האילוסטרציה המתוסרטים. במשך שנתיים ערך את השבועון "העולם הזה". בראשית שנות התשעים עבר לערוץ 2, הגיש את תוכנית אסונות הטבע "פוקוס" ונטל מחדש את "כלבוטק". במשך 31 שנה שימש גם ככרוז של מכבי תל אביב בכדורסל, עד מינויו לעורך "ידיעות אחרונות" ב-2005.
אחרי שנתיים עזב את הבניין ברחוב מוזס, כשפניו לתפקיד מנכ"ל חדשות 2. אלא שהתנגדות מבית בשל אותם קשרים לכאורה עם בעלי הון עיכבה את המינוי. לבסוף הודיע גינת כי יסרב לוותר על הגשת "כלבוטק" אם ימונה לתפקיד ומועמדותו ירדה מן הפרק. מאז "כלבוטק" ממלאת את שגרת יומו. הוא מתעורר ב-6:00, עד 9:00 קורא את כל העיתונים, באזור 9:15 מגיעים נתוני הרייטינג, וב-10:00 הוא מגיע למשרד באולפני הרצליה. כך, לדבריו, חמישה ימים בשבוע.
על האיכות ועל הערך העיתונאי של "כלבוטק" אפשר להתווכח. נטען נגדה לא פעם שהיא נטפלת לנוכלים קטנים במקום להתעסק עם מוקדי הכוח האמיתיים ושהיא עושה זאת בהתלהמות שאינה הולמת את חומרת הממצאים. עם זאת, ההשתחלות הקבועה של גינת לצמרת טבלת הצפייה השבועית, בייחוד מתוך הפלטפורמה המדשדשת של רשת, מעידה שהצליח לפצח את מנגנון הטעם של הצופה הישראלי.
"הנושאים שהכי עובדים הם אלה שנוגעים למקסימום אנשים ברמה האישית - הבשר, החומוס, ספיישל המים שעשינו. זה תופס הכי חזק, בפרט אם מעורבות בזה מצלמות נסתרות. הקהל גם מאוד אוהב את הנוכלים הקטנים, אלה שנקלטים במצלמות אבטחה. רואים את זה ברייטינג. גם עולם תחתון אוהבים. תוכנית הפתיחה שלנו, שעסקה ברמאויות ליסינג, אמנם לא פנתה לפלח גדול באוכלוסייה, אבל היתה מעורבות בה משפחת פשע ולכן זה מעניין".
חטפת על הראש אחרי התוכנית הזאת, מהפרומו אנשים קיבלו את הרושם שיהיו גילויים חדשים בפרשת מרגול.
"זה לא הובטח. כל מה שנאמר בפרומו היה מדויק: 'העוקץ שהוליד את פרשת מרגול'. ובאמת , באמצעות ההאזנות לגורם בחברת הליסינג, התברר שהעובד שם היה הבורר בין מרגול לאסף אטדגי, והפרשה נחשפה. אני משתדל להיות מאוד מדויק. בכלל, האמינות היא החלק המשמעותי ביותר בתוכנית. 'כלבוטק' מעולם לא התנצלה. בשנה שעברה היו נגדנו 14 ניסיונות למניעת שידור. כולם נפלו. אנחנו גם לא מפסידים שום משפט. זה חסר תקדים, וזה קשור לדנ"א של התוכנית.
"אם שלוש בחורות מתלוננות שהן באו לקבל ברכה מרב והוא שלח להן ידיים לחזה או בין הרגליים, ושלושתן לא מכירות אחת את השנייה, לכאורה מדובר בסיפור על הכיפאק. כל עיתונאי אחר יראיין אותן, יעביר אותן פוליגרף, יבקש תגובה ויפרסם. ובצדק. אבל אצלנו, אם הרב הזה לא יעשה את אותם הדברים לתחקירנית, כמה פעמים, או לשתי תחקירניות - אין אייטם".
לא בטוח שזו דווקא נקודה לטובתך. הניסיון לתפוס הטרדה על חם עלול להיראות כרדיפה אחרי הסנסציה, שלא לדבר על הנזק כלפי התחקירניות שאתה מעסיק.
"תדע לך שהתחרות ביניהן, מי תלך למשימות כאלה, מטורפת. ממש צריך לבלום אותן. בעיניי יש משהו מאוד פמיניסטי ברצון של אישה לחשוף גבר מניאק כזה".
אף על פי שבניגוד לחומוס, לבשר או למים, רב ממשש זה לא נושא שנוגע לקהלים רחבים.
"כן, אבל זה סקסי. אנחנו מטפלים במקרים כאלה רק אם הדבר נעשה מתוקף איזושהי סמכות. זאת אומרת, רק אם מישהי הולכת לקבל ברכה או לאורתופד והוא משחק לה בחזה זה יהיה ב'כלבוטק'".
אולי זו גם נישה בטוחה. התחקיר של רביב דרוקר ב"המקור" על הנסיעות של נתניהו היה מורכב ממאות קבלות וחשבוניות, והביא פחות מ-9 אחוזי צפייה. יכול להיות שתחקירים כאלה כבר לא מעניינים אף אחד?
"לא. ביבי זה מעניין, מסמכים זה מעניין. אבל מול מה זה שודר? מול 'האח הגדול'. זה כל העניין. אבל זה לא משנה, כי למרות הרייטינג הנמוך יחסית, היה ברור שלמחרת יהיו מלא פולו-אפים. התחקיר רץ הלאה ואין מי שלא יודע עליו. לחומר טוב יש כוח גם אם הרייטינג שלו זניח. מה הרייטינג של 'חי בלה לה לנד'? 3 אחוז? ותראה איזה באזז זה עשה. זה מצא חן בעיני אנשים והלך והתנפח".
אם מגיע אליך טיפ על פרשת ביבי טורס, אתה מושיב עליו את כל התחקירנים שלך?
"בוודאי, איזו שאלה".
זה לא המרחב הטבעי שלך.
"אנחנו כבר מזמן לא במרחב הטבעי שלנו. למשל עשינו העונה תחקיר על שוחד בשירותי הכבאות".
אבל "כלבוטק" לא מטפלת בדגים השמנים באמת.
"זו עוד אגדה שהדביקו לי. אין תאגיד ענק שלא התעסקתי איתו - רשתות הסלולר, רשתות השיווק, מה לא. את משפחות הפשע כבר הזכרנו. היו אצלי גם פוליטיקאים וראשי ערים בסיפורים על שחיתויות ושוחד. אבל תדע לך שאלה הסיפורים הכי קלים. פשוט מאוד לעשות תוכנית על משרד החינוך או על שר בממשלה. השר כועס, הדובר מגיב ובזה נגמר הסיפור. אתה לא מסתבך. אותו דבר עם נסיעות של ראש ממשלה. כדי לפגוע בעסק פרטי, למחוק אותו ממש, דרושות הרבה יותר הוכחות, וזה יותר מסובך מאשר לרדת על משרד הבריאות. מנהלים נגדך מלחמות עולם".
"עובדה" ו"המקור" מזמן כבר לא נסמכות רק על תחקירים ופונות לכתבות צבע ולסיפורים מגזיניים. כל הסביבה של תוכניות התחקירים משתנה. איך "כלבוטק" מגיבה?
"כל פעם בא מנהל חדש ושואל 'מה מחדשים?', ואני תמיד עונה את אותה תשובה: הדבר החדש זה הסיפורים. תנו לי סיפורים טובים וזה לא משנה באיזה אולפן אני יושב, אם אני בלייב או לא, אם יש מישהו שיושב לידי או אם מביאים קהל שימחא כפיים. הכל שטויות. אריזה. לאורך השנים עלו רעיונות טובים ורעיונות טיפשיים, אבל 'כלבוטק' נשארה כמו שהיא. אנחנו מספיק חזקים בשביל לעמוד בכל מיני הצעות כאלה".
אפילו אמנון לוי, שהיה המתחרה המובהק שלך, שינה כיוון, והעונה האחרונה שלו התמקדה בכתבות פרופיל.
"עוד לא ראיתי בשום תחום חיקוי שהוא יותר טוב מהמקור, וגם בטלוויזיה זה לא עובד. אמנון לוי יכול לעשות מה שהוא רוצה. לא יריב".
על קיר המשרד שלו, בין תמונות של הילדים, איור של חנוך פיבן ועטיפות ממוסגרות של האלבומים שהוציא, תלוי גם ההספד שכתב גינת לסמי עופר ב"ידיעות" לאחר מותו ביוני האחרון, מוכתם בחרטה. "היינו חברים בלב ובנפש, אבל בשבועות האחרונים לא ביקרתי אותו בגלל מצבו", אומר גינת, "זה היה צעד אגואיסטי ופחדני ואני מצטער, אבל פשוט לא יכולתי אחרת".
כאחד שעשה קריירה מתחקירים, אתה יכול לפחות להעריך את המאמץ שהשקיע מיקי רוזנטל בסרט "שיטת השקשוקה" על מפעלות האחים עופר? הסרט כמעט חיסל את הקריירה שלו.
"אני יודע במאה אחוז שהיתה שם כמות גדולה של שקרים. שיעשה סרטים. אין לי מה להוסיף".
(רוזנטל סירב להגיב לדברים).
מה חשבת על פרשת ההתנצלות בערוץ 10 בעקבות התחקיר על שלדון אדלסון?
"שמע, זו היתה התנצלות חריגה וחריפה בכל קנה מידה. אין לה מקום. התנצלות כזאת לא הייתי מקריין גם אם היו מצמידים לי אקדח לראש. אבל כנראה לא היו פה ידיים נקיות לגמרי, היה צריך להתנצל על משהו. אני לא בקיא, אבל הרי היו עוד קודם לכן מגעים על הנוסח. אם יתברר שלא היתה שום סיבה לתקן, וההתנצלות פשוט נכפתה, זה עניין חסר תקדים בחומרתו ואני מקווה שלא יקרה שוב. בכל מקרה, מי שהתפטר על הרקע הזה עשה נכון".
חווית לחצים כאלה?
"מעולם לא. והיו תחקירים ב 'כלבוטק' שנגעו לעסקים של בעלי המניות בערוץ 2".
ומהצד השני של המתרס? כשערכת את "ידיעות" טען נגדך ניר בכר, עורך "7 ימים", שעיכבת תחקירים משיקולים לא עיתונאיים.
"אני לא רוצה לדבר על ניר בכר".
אז תגיב עניינית לטענות שהשמיע בעבר, שעיכבת תחקיר על אלי לנדאו, לשעבר יו"ר חברת החשמל, מחשש שזה יפגע במכרזים עתידיים של האחים עופר, שותפיו העסקיים.
"בוא נתחיל בזה שהתחקיר הודפס ופורסם. הוא עוכב כשבועיים מסיבות משפטיות. כשניר בכר בא אליי ואמר: 'שמע, הולכים למנות את לנדאו לראש רשות השידור ואני חייב לפרסם את הכתבה כדי לטרפד את המינוי', אמרתי לו: 'אתה לא מטרפד שום דבר, מי אתה שתחליט למי לטרפד ולמה'. הסברתי לו ששיקוליו לא עיתונאיים, שבכתבה יש בעיות ולכן היא צריכה לעבור לייעוץ משפטי בהליך רגיל לחלוטין. הכתבה חזרה מהייעוץ עם הוראות לגבי הקטעים הבעייתיים, נעשו תיקונים והיא פורסמה. מה שאומר שכל הטיעונים שלו הם קשקוש ודמגוגיה. פיטרתי את בכר לא בגלל הכתבות האלה, אלא בגלל הדלפות נגדי ונגד העיתון ל'הארץ'. הודעתי שעם בנאדם כזה אני לא רוצה לעבוד. הוא התחנן והתחנף ושלח שליחים והבטיח שהוא יהיה בסדר, אבל לא הסכמתי להחזיר אותו לעבודה".
(ניר בכר מסר בתגובה: "דומה שהזמן שחלף מאז הניסיון של גינת לסכל את פרסום התחקיר על אודות ידידו אלי לנדאו לא הקהה כהוא זה את כושר ההמצאה המפותח שלו. מעולם לא אמרתי לו שאני 'מבקש לטרפד את מינויו' של לנדאו, אלא היה זה גינת עצמו שהטיח כלפיי וכלפי התחקירן גידי וייץ שאנחנו מנסים להפוך את לנדאו ל'מושחת בכל מחיר', וכי מדובר ב'חרא של כתבה'. ללא כל קשר לייעוץ המשפטי, הודיע גינת שהוא לא מאשר את פרסום התחקיר, וחזר בו רק לאחר דרישות חוזרות ונשנות מצדנו. לא 'התחננתי' לחזור לעבוד עם גינת. היה זה גינת שהציע להשיב אותי לתפקיד אם אפרסם התנצלות פומבית בפניו, כדי לנקות את עצמו מהפרשה").
המרצדס S קלאס של גינת, אחות לפורשה ולאחרות, מתמרנת בקושי בין הסמטאות שבקצה המערבי של שוק הכרמל. ברקע רועם אלבום הקאברים שהוציא בשיתוף נגני להקת דם, יזע ודמעות לפני כשנתיים ונקרא, איך לא, "בגובה העיניים".
זו כבר ההרפתקה המוזיקלית השנייה שלו, אחרי שב-2004 הוציא את אלבום הסולו "בחירות אישיות", וזה הפך במהירות לאלבום פלטינה. גינת מפנה לקול הבאס שלו, "אוקטבה שלמה מתחת לג'וני קאש ולואי ארמסטרונג", וכשברקע מתנגן הקאבר ל"Dance Me to the End of Love" הוא מדייק את עצמו וטוען שכאן הוא "שישה טונים מתחת ללאונרד כהן".
חונים ברחוב הירקון וצועדים. שרב בחוץ וגינת מדליק עוד סיגריה. מעשן מגיל 12 בלי הפסקה, שתי חפיסות מרלבורו אדום ביום. לא עושה ספורט. הבדיקות התקופתיות שלו מוכיחות, לדבריו, שאורח החיים הזה משתלם - אף פעם לא מצאו אצלו עודף כולסטרול או שומנים. ובכל זאת, עכשיו הוא בדיאטה. "17 קילו הורדתי בשלושת החודשים האחרונים", הוא מנמיך בעוד אוקטבה, "לקראת כל תחילת עונה אני מוריד".
מה כוללת הדיאטה? תפריט מתזונאי?
"לא. תפריט רפי. אני פשוט לא אוכל כלום. חארטה. ארוחה אחת בערב שמורכבת מהודו ומסלט וזה הכל".
כשאנחנו נכנסים לחנות גבינות בשוק גינת מתרה במוכר: "תראה לי את הכי שמנות שלך". המוכר חותך לו על הסכין טעימה מגבינה צרפתית בעלת 52 אחוזי שומן, וגינת ניגש. בסוף הוא קונה ארבע דוגמאות אחרות, כולן מעל 30 אחוז. לפני שאנחנו פונים לדרכנו, הוא גם מבקש שיחתכו כמה קוביות חלבה, שיהיה על הדרך. בשוק נותנים כבוד, אבל גם קצת חוששים. "יש בעיה, רפי? ", "באת לעשות כתבה?".
גינת מודע להתניה הקלאסית שדמותו מעוררת ומסנן: "כולם פה רועדים", אולי אפילו בשמץ של הנאה. אבל מיד מישהו מזכיר לו חוויית ילדות רופפת מטבעון, הוא מתעשת וחוזר לדבר בגובה העיניים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם