חומוס-צ'יפס-דוקו: אתמול והיום בפסטיבל חיפה
"הפנטזיה הגדולה של סימיקו הקטן" הוא סרט בורקס עילג ו"התעוררות" הוא סרט תיעודי מטלטל. מה היה אתמול ומה כדאי לראות היום בפסטיבל חיפה?
והנה מגיע גם סרטו של אריק לובצקי "הפנטזיה הגדולה של סימיקו הקטן", כדי להוסיף עוד קיסם פצפון למדורה הפילמאית הזאת. ציון ברוך מגלם פה את סימיקו - עובד בחומוסייה שמתעקש לביים סרט עלילתי, ולצורך זה מגייס את כל הטאלנטים של השכונה. אורי גבריאל, הבעלים של החומוסייה, מסייע במימון הפרויקט, ויאללה, לעבודה.
במרוצת העלילה נבלע ציון ברוך - כלומר, הבמאי של הסרט-בתוך-הסרט - במערבולות האובססיה הקולנועית שלו, וכל הקשרים וההקשרים החברתיים שלו נקטעים בזה אחר זה. כזכור, הטרגדיה של הקולנוען שחייב (או לא) לעשות את סרטו היתה הדלק שעליו נע גם הגדול בסרטים - "שמונה וחצי" של פדריקו פליני, שלובצקי ודאי שמע עליו משהו בטרם ניגש לעבודות ההכנה על סרט זה.
ב"הפנטזיה הגדולה" מתקיים פרדוקס לא פשוט: רמת הסרט (של לובצקי) זהה לרמתו הירודה של הסרטון החובבני שמביים גיבורו סימיקו הקטן. קשה להתעלם מההאחדה האסתטית
בורים, עניים ושמחים בחלקם. כאלה הם תושבי השכונה המזרחית, בלי שום אשכנזי תורן לרפואה. כולם צרכנים אדוקים של חומוס ושל נגזרותיו התרבותיות. לובצקי, שאחראי כאן גם לתסריט, לא מתעכב על זוטות כמו סוגיית הייצוג והמשמעויות הטעונות שנגזרות מהמיפוי האנושי הכפוי שהוא ברא על הבד. העיקר הוא הדאחקה, וכשהיא מוגשת על הצלחת בצירוף רטבים של עילגות, החגיגה בסנוקר מושלמת.
שכונות מצוקה ואזרחים ממוצא מזרחי הם גם הגיבורים הבלעדיים של פרויקט "התעוררות", שיזם ערוץ יס דוקו, במהלכו תיעדו 18 במאים את מקצת האירועים שאפיינו את תנועת המחאה החברתית של חודש אוגוסט האחרון. טלי שמש ואסף סודרי ריכזו את הקטעים הטלוויזיוניים הללו, שכבר שודרו והועלו ביוטיוב, והפכו אותם לרצף קולנועי רב-עוצמה שאורכו שעה, והוא בבחינת מתן רמקול ליושבי האוהלים, לפולשים לבניינים, לפועלי ייצור דפוקי שכר, לרופאים מתמחים ולחסרי הדיור.
מונולוגים של ייאוש נשזרים כאן בקטעי ניוז, שבהם נראים נציגי השלטון - שוטרים ופקחים - המנסים ליישם את מדיניות היד האיתנה, שבמסגרתה מחויבים העניים לדעת היטב את מקומם בסצנה הפיננסית בישראל. קטעי תעודה אלה נקטעים בראיון הנודע שהעניק רני רהב, דוברם של כמה מיליארדרים מקומיים, בעניין הכלכלה הנכונה ("מה יעשו הסטודנטים?!"), שהביטוי המרכזי שלה הוא במסיבות הענק של הטייקונים. החיבור הלגמרי ענייני בין הקטעים מדגיש את האיכויות הסאטיריות הייחודיות לנאום של רהב, שנשמע כאילו חובר במיוחד לפרק ספיישל של "החמישיה הקאמרית".
"גוון של אדום": לא זו בלבד שנעמי קוואסה הינה אישה/במאית - מעמד לא הכי שגרתי ביפן - היא גם מהקולנועניות המעוטרות ביותר של מדינה זו. סרטה האחרון עד כה הוא עיון פיוטי במהות המשיכה הגופנית והנפשית בין פרטים אנושיים שאינם בנויים לעמוד בבדידותם. משולש אוהבים מקורי, המתקיים בתוך הטבע, בין עצי היער, ומשתדל למקם את המין האנושי בין סוגי החרקים המוכרים כבר לחוקרים. הרבה פיוט.
היום (שלישי), 13:30, אולם רפפורט.
"היו זמנים באנטוליה": הקרנה חוזרת ליצירת המופת של נורי בילה ג'יילן הטורקי. סרט תובעני המתחולל סביב חקירה משטרתית על אודות רצח והסתרת גופה באזור הכפרי הררי של טורקיה. מסה פילוסופית לא קלה לצפייה, אך היא בוודאי הסרט הטוב ביותר שהופק בעולם בשנה החולפת.
מחר (רביעי), 15:30, אודיטוריום.
"חוף מבטחים": הסרט מגיע בעוד שבוע וקצת לבתי הקולנוע בארץ, אך חסרי סבלנות מוזמנים לצפות כבר היום בעבודתו החדשה של אקי קאוריסמקי מפינלנד, המגוללת סיפור אנושי המתחולל בעיר הנמל הצרפתית לה האבר. גבר לבן מעניק מחסה לנער שחור, המסתתר מפני משטרת הגבולות. חום ואופטימיות אנושית מפתיעים בוקעים מעבודה זו.
היום (שלישי), 18:00, אולם קריגר.
"שובבות": הגילוי הלסבי הראשון של נערה בת 15, הכרוכה אחר מדריכת הרכיבה שלה. סרט התבגרות שונה מהמקובל שמערב לא רק קשיים בהסתגלות אל עולמם של המבוגרים, אלא גם התמודדות של ילדה-עוד-מעטאישה עם אלימות ותפריט מיני מגוון. סרט שבדי שקטף את הפרס הראשון בפסטיבל טרייבקה האחרון.
חמישי (20.10), 18:00, אולם טיקוטין.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם