שחר חדשה: ראיון עם דפנה שחר מ"מעושרות"
אם עד עכשיו הכרתם את דפנה שחר כאם בתו של עודד קטש, כעת אתם מוזמנים להתוודע אליה כאשת החברה הגבוהה וחובבת מותגים בריאליטי המדובר "מעושרות". בדרך לכבוש לה מקום של כבוד באלפיון העליון, היא מצהירה: "אצלי אהבה היא ערך עליון, לא כסף"
הילדים שלה, בן (9), בנה מנישואיה למעצב התעשייתי עופר סדן, וליה (6), הבת שהביאה לעולם בזמן שהייתה ביחסי און אנד אוף עם שחקן העבר ומאמן הכדורסל עודד קטש, ישנים אצל האבות, ובלילות כאלה היא בדרך כלל יוצאת. בעיקרון היא ישנה חמש שעות בלילה, ומצטטת את סטיב ג'ובס, שאמר שצריך לחיות כל יום במחשבה שאולי זה יומך האחרון. "וכמו שהוא אמר, יום אחד תצא צודק", היא אומרת בטון של "איי רסט מיי קייס".
ואכן , שחר מספקת הוכחה לכך שאין זה פשע להיות בלונדינית יפה ואמביציוזית. כשהזמינו אותה להשתתף ב"מעושרות" (ערוץ 10, ימי שני ב-21:00), אמרו לה שמחפשים נשים חזקות ועצמאיות. "קראו לזה בהתחלה 'נשים אמיתיות', זה היה השם הזמני", היא אומרת. השם "מעושרות", עם הדגש על כסף, ניתן מאוחר יותר, למורת רוחה: "'מעושרות' הוא ברירת מחדל. היה באמצע שם יותר נוראי, שנלחמתי נגדו. הייתי מזועזעת מהפרומו, שעשה לנו עוול. משום מה לקחו את זה למקום פלצני של האלפיון, כסף, כסף, כסף, מניקור-פדיקור. לא פלא שלא שמו אותי בפרומו. אם לא הייתי חלק מהתוכנית, הייתי אומרת 'ואללה, איזו תוכנית רדודה'".
מאז הפרומו ההוא שודרו כבר שני פרקים, שעוררו באזז היסטרי והצפה של סטטוסים וטוקבקים ברשת, שרובם הביעו זעזוע וסלידה ממה שנצפה על המסך - אך נראה כי מדובר בזעזוע מהסוג שלא ניתן להסיר ממנו את העיניים. חמש גיבורות הריאליטי - ניקול ראידמן (אם בתו של אוליגרך סודי), לאה שנירר (נשואה לאיל נדל"ן), טלי סיני (נשואה למיליארדר בן ה-87 משולם ריקליס), אתי דודאי (גרה בבית בסביון ששוויו עשרות מיליוני שקלים), עורכת הדין ענבר שנהב-רום ושחר - הוצגו כמי שחייהן מתנהלים בין שופינג בכיכר המדינה להזרקת בוטוקס.
שחר עצמה נראית בפרקים הראשונים תרה אחר בית חדש, אחרי שהחליטה שנמאס לה מביתה הנוכחי - דופלקס עם יציאה לחצר בבניין
שחר לא צפתה בפרקים לפני השידור, ולאחריו טענה שהיא מרגישה דווקא "בסדר". יחסית לפארסה שנראתה על המסך, ההסתייגות שלה הייתה רפה: "יותר מדי דיבורי כסף מבחינתי. זה קצת מחטיא את המטרה, ואני מאמינה שבהמשך זה ישתנה". הרייטינג לפרק הראשון היה 14.2 אחוז , ושחר כמובן מרוצה: "מלא אנשים ראו, זה עשה באזז מטורף. יש כאלה שאומרים שבתקופת המחאה זה לא מתאים, אבל עכשיו נגיד חזרתי מחדר כושר והתחילו לשאול שאלות. אנשים התחברו לדמויות, רוצים לדעת מה יהיה עם זאת ועם ההיא".
לא חששת להיכנס לריאליטי?
"מצד אחד, הריגוש בזה קסם לי. אני אוהבת טלוויזיה, את האדרנלין. ראיתי בזה אופציה למינוף, משהו שיכול לפתוח לי דלתות. הרגשתי שבחשיפה התקשורתית שלי עד עכשיו אנשים ראו את הצד החזק והקרייריסטי, ולא את הצד הרך יותר, את זה שאני חד הורית, שמגדלת שני ילדים לבד. נכון, האבות שלהם מאוד מעורבים והם אבות נפלאים, אבל בסוף היום, אני לבד איתם. אין לי על מי להניח את הראש. אמרתי, זו בעצם הזדמנות להיות זבוב על הקיר בחיים של עצמי".
ומהצד השני?
"אמרתי רגע, זה סיכון. יכול להיות שלא אוהב את מה שאראה, שאחרים לא יאהבו, ואני כן בנאדם שצריך את האהבה של אחרים. מלחיץ לקבל ביקורות שליליות, וזו חשיפה מטורפת. אבל כל החיים אני לא נותנת לפחד לנהל אותי, גם בקריירה וגם בחיים האישיים".
השכנות לתוכנית היו נאות בעינייך?
"הלכתי על זה רק אחרי שביררתי מי הבחורות האחרות והבנתי שהן ברמה. לא הכרתי אף אחת מהן לפני, והיום אני מתחברת לכל אחת מהן, למרות שיש גם צדדים שאני פחות אוהבת. לאה שנירר היא אשה גדולה מהחיים, ויש בה דברים שאני פחות מתחברת אליהם, היא יותר דופקת חשבון לסביבה. טלי סיני מהממת, אני אוהבת את האנרגיות שלה, היא רוקדת את החיים, ולניקול ראידמן יש את ההתמדה, היא מסמנת מטרה ולא מוותרת. מצד שני, כשאני מסתכלת עליה אני אומרת: אוקיי, ניקול היא מישהי שאת רואה ואומרת, צריך גם לדעת מתי להפסיק. אולי זה הגיל, היא הכי צעירה, והיא פאן וכיפית, ואני אוהבת אותה, רק שהדיבור על הכסף, החיבור רק למותגים, מוקצן אצלה. אני נותנת יותר משקל לאהבה".
שחר טוענת כי למרות האופן שבו היא מוצגת בתוכנית, היא אינה חברה באלפיון העליון. "אלפיון עליון, ממש לא. אם הייתי, לא הייתי מרגישה צורך להתנצל בפני אף אחד. אני מכוונת לשם, ואני עובדת קשה בשביל זה. אני עובדת מגיל 12, ותמיד ידעתי לשים כסף בצד".
בגיל 13 היא הגיעה עם אחותה הגדולה לסטודיו של עדי ברקן, הסיימון קאוול של תגליות הדוגמנות בארץ דאז, והוא הציע לה להצטלם בעצמה ושלח אותה לתחרויות יופי. תארים כמו "נסיכת היופי" בתחרות מלכת היופי, מקום שלישי בתחרות "הפנים של שנות השמונים" ומקום שני בתחרות עולמית בקולומביה, מעידים שגם בתחום זה הייתה לה הצלחה, "אבל לא התחברתי לזה, עשיתי את זה אשכרה בשביל הכסף", היא אומרת.
בגיל 17 היא הוציאה רישיון נהיגה וקנתה מכספה מכונית. חצי שנה לאחר מכן הגיעו לארץ הטייפונים, אופנועים עם גלגלים רחבים, והיא החליטה שהיא "חייבת כזה". את הרישיון לרכב דו גלגלי הוציאה ללא ידיעת הוריה, ו"הטייפון השני בארץ היה שלי", היא מספרת בגאווה.
אף ששחר, 38, היא בת למשפחה מבוססת המתגוררת בשכונת דניה שבכרמל - לאביה היה משרד פרסום קטן בחיפה, ולאמה חנות צמר - מגיל צעיר היא לא לוקחת, לטענתה, שקל מההורים. "התמיכה שלהם היא רגשית, לא כלכלית", היא מבהירה. ואם מישהו חושב שהכסף זורם לחשבון הבנק שלה משום שיש לה בת מקטש, היא מפריכה גם את ההנחה הזאת: "אנשים אומרים לי, 'את בטח מקבלת וואחד מזונות'. אחד החברים שלי אפילו נקב בסכום, 15,000 שקל , וכשהוא שמע מה אני באמת מקבלת הוא היה בשוק. אני מקבלת מזונות סטנדרטיים".
מיד אחרי הצבא, שם שירתה כמש"קית תכנון כוח אדם, היא הלכה ללמוד משפטים באוניברסיטת חיפה, ותוך כדי כך עבדה בחברה להחזרי מס. העבודה בסגנון "הקש בדלת" הסתיימה כשעלתה על רעיון יעיל יותר: "ישבתי מחוץ ללשכת העבודה והחתמתי עשרות אנשים. מפה לשם לקחתי סוכני משנה. העמלה שהגיעה לי הייתה 50 שקל לכל טופס, אז העסקתי אנשים שהביאו לי את הטפסים תמורת 25 שקל, וככה הייתה לי משכורת יפה בזמן הלימודים".
אחרי הלימודים היא עבדה כדיילת על יאכטה, עד שהתחילה את ההתמחות באחד המשרדים הגדולים. בסיום ההתמחות נסעה לשלושה חודשים לסין ותאילנד עם בן זוגה דאז (והגרוש לעתיד), ובשובה חיפשה עבודה כעורכת דין במחלקת החקירות של הרשות להגבלים עסקיים.
כשבראיון העבודה אמר לה המראיין שבעצם מחפשים כלכלן ולא עורך דין, היא לא אמרה נואש: "אמרתי לו, אני מבינה שלא התרשמת מהרקע הכלכלי שלי. הוא אמר, איזה רקע כלכלי? אמרתי: מה זאת אומרת, יש לי בגרות 5 יחידות בכלכלה, למדתי חשבונאות, חטיבה במנהל עסקים, אני לא חושבת שאני פחות טובה מכלכלן".
שחר עבדה ברשות שבע שנים, חדורת מוטיבציה להוציא מידע מפליל מנחקריה, ואף קיבלה על כך פרס הצטיינות. בארבע השנים האחרונות, כסמנכ"לית השיווק במנהלת ליגת העל בכדורסל, חלק מהנחקרים שלה לשעבר משמשים כנותני חסות של הליגה. מה שנקרא, הכדור הוא עגול.
אף שבתה הקטנה אומרת בגאווה ש"גם אבא שלי וגם אמא שלי בכדורסל", שחר לא הגיעה לתפקיד בזכות האקס: "מישהו אמר לי שמחפשים דובר במנהלת. התקשרתי לאבנר קופל, הוא אמר שמשרת הדובר כבר אוישה, אבל שהוא מעוניין להקים מחלקת שיווק, ושאני נראית לו מתאימה". בשלב זה שחר כבר הייתה מאובזרת גם בתואר שני במנהל עסקים מהאוניברסיטה העברית, אותו עשתה במקביל לעבודתה ברשות להגבלים עסקיים.
בשלהי התקופה שבה יצאה עם קטש, שחר עשתה תפנית בקריירה, והחלה להגיש פינת צרכנות בחדשות ערוץ 10. "לפני כל פינה שלי היו מגיעים איומים מעורכי דין לתביעה אישית ותביעה נגד הערוץ, ואחרי שנה נמאס לי מהמלחמות, ולכן נשארתי רק עם הפינה בתוכנית הבוקר, שהייתה יותר מלטפת. החיים האישיים שלי היו אז סוערים, ורציתי שקט", היא אומרת.
צריך להבין, שחר היא לא סתם אמביציוזית עם תעודות. מדובר בבחורה שבגיל 24 כבר קנתה מכספה את הדירה הראשונה שלה: "היה לי משהו כמו חמישים-שישים אלף דולר, וכעובדת מדינה הגיעה לי הלוואה מסובסדת, אז לקחתי הלוואה ויחד עם הכסף שהיה לי קניתי דירה". דירת חדר בתל-אביב, שעלתה לה אז 67 אלף דולר, שנמכרה כעבור מספר חודשים ב-95 אלף דולר. עם הבעל הראשון קנתה אחר כך במשותף בית חלומות בשיכון דן, שנמכר ברווח גדול כעבור שנה בלבד, כשהתגרשה.
קירות, היא אומרת, לא יגרמו לה להישאר במקום שלא טוב לה בו. בחצי מהסכום שבו נמכר הבית בשיכון דן, היא קנתה לבד את הדופלקס שבו היא גרה היום, שגם ממנו היא מתעתדת להיפרד בעוד שנתיים, לטובת דירת גן במתחם "בלו" שבחוף הצוק בהרצליה. היא הגשימה את השאיפה שהציגה ב"מעושרות", ועל פי התוכנית, יהיה לה בבית החדש ג'קוזי בחצר ובריכה פרטית קטנה. מה רע?
ובכן, לא הכל היה דבש. תקופת ההריון כשהייתה בת זוגו של קטש, למשל. היא פגשה אותו במועדון הגנקי בתל-אביב, ממש אחרי הגירושים. "די מהר עודד התחבר לבן, כימיה מטורפת, וזה קנה אותי ברמות היסטריות. אני זוכרת שבן היה אומר לי,'איזה כיף, יש לי גם את אבא וגם את עודד'".
היחסים עם קטש היו מלאי תהפוכות. "היו לנו כמה פרידות באמצע. נכנסתי להריון אחרי שנה וחצי-שנתיים של יחסים. הייתה אהבה גדולה בעוצמות הכי גבוהות שאפשר, אבל עדיין היו פערים בתפיסת הזוגיות. ההריון היה לא קל, עם פרידות באמצע, הרבה סטרס. את רובו עברנו יחד, אבל החלקים שלא, היו כמו נצח. בכל מקרה, הייתי שלמה עם ההריון. ילד זה מתנה, פסגת האושר".
בת כמה הייתה ליה כשנפרדתם סופית?
"כשליה הייתה בת חצי שנה, ראינו שזה לא הולך. לא קיבלתי את מה שאני חושבת שצריך לקבל בזוגיות והבנתי שלא אהיה מאושרת עם עודד. היה פער שלא ניתן היה לגשר עליו. אני לא איזה לוחצת, אבל אני מאמינה בזוגיות של שיתוף מלא, ולא רציתי ככה. בצער גדול מצאתי את עצמי שוב לבד. בפעם האחרונה שעודד ואני חזרנו, ליה הייתה בת שנה וחצי וזה החזיק חודשיים. הבנתי שדברים לא ישתנו. בזוגיות הבאה אני מקווה להישאר כל החיים. אני כבר יודעת מה אני מחפשת: פרפרים, חברות, אמון, נאמנות".
אחרי קטש היה לה בן זוג למשך עשרה חודשים: "היה בו הכל, יכולתי לסמן וי סעיף אחרי סעיף, אבל משהו ברגש לא נתפס. לא הרגשתי את מה שאני מצפה, ושם זה נפל. יש נשים שהיו אומרות, זה מספק. יש לו הכל, ואיך אמרו לי - התאהבות זה שלב שעובר. נעים לך, מפנק לך, הוא אוהב את הילדים שלך, תישארי. אבל אני לא מוכנה לוותר על שלב ההתאהבות, כי גם אחרי שהשלב הזה חולף, הזיכרון שלו לעולם לא עובר.
"גם היום, כשאני מסתכלת על עופר - שאנחנו כבר שמונה שנים לא יחד, ואני מתה על בת הזוג שלו - אני זוכרת את היום שפגשתי אותו. אני זוכרת גם את היום שראיתי את האקס המיתולוגי שלי מגיל 17 והחסרתי פעימה. אם היית שואלת אותי לפני 15 שנה, הדבר האחרון שהייתי מעלה על דעתי הוא שאהיה גרושה עם שני ילדים שחיה לבד. מגיל 17 וחצי אני עם בן זוג, ותמיד לשנים".
אז עודד היה סוג של תאונה?
"תראי, היינו יחד שלוש שנים, היו תקופות של חברות, אבל לא תמיד את רואה את כל התמונה מיד, לוקח זמן, ולפעמים את כבר שבויה בקסם של האהבה, וכשאת רואה דברים את אומרת, 'אבל אולי אני לא רואה נכון, אולי צריך לתת צ'אנס'. אהבה גדולה הייתה, אני ממש לא מתחברת למילה תאונה. בואי נסכם שכל התכונות הטובות שהיו לעופר, בעלי, היו חסרות אצל עודד, ותכונות שהיו חסרות לי אצל עופר, היו אצל עודד. השילוב שלהם יהיה הגבר השלישי בחיי".
עם סדן בילתה שבע שנים, מתוכן שלוש שנות נישואים. "בן היה בן שנה וחודשיים כשהתגרשנו, וזה לא הילד שגרם למשבר. אומרים שהפכים נמשכים, אז נמשכנו, אבל לטווח הארוך קשה היה להחזיק את זה. אני אש, הוא מים. הוא מרחף, הכל מניינה. אני כאן ועכשיו, לא יודעת לדחות סיפוקים. הוא אהב טראנס, הייתי נכנסת בבוקר לאוטו, ושומעת את הבום, בום, בום, וזה היה מכניס אותי לוויברציות, והוא, זה מה שמרגיע אותו".
לסדן יש היום ילד נוסף בן שנה וחודשיים, ולקטש, שהתחתן לפני שנה, נולדה לפני חצי שנה בת. "החלום שלי הוא וואן ביג הפי פמילי. מבחינתי, כולם אחים, אין חצי אח. אני רוצה שהבית שלי יהיה חוף מבטחים לכולם. עם רום, הבן של עופר, זה כבר קורה. אני לוקחת אותו לפעמים, וגם מירב, בת הזוג של עופר, באה ואנחנו עושים ארוחות משפחתיות.
"עופר עשה תאונה לפני שבועיים, ומירב התקשרה אלי ואמרה: 'תשמעי, עופר עשה תאונה, את הראשונה שאני מתקשרת אליה, את יכול להוציא את רום מהגן?'. אמרתי, 'ברור'. לקחתי את ליה ואת רום ליום הולדת, ואנשים מסתכלים ולא מבינים מתי הספקתי לעשות עוד אחד. אמרתי, 'לא, זה לא הבן שלי, הוא אח של הבן שלי'. מישהי אומרת לי, 'תסבירי', ואני מסבירה, ואז היא אומרת, 'טוב, זה לא שאני דפוקה, זה באמת הזוי'. אבל מבחינתי, הכי החמיא לי שמירב התקשרה אלי, אמרתי לה, 'מירבי, הכל, כמה שאת צריכה'".
ואני מבינה שזה לא ממש כך עם החלק השני של המשוואה.
"יכול להיות שזה עניין של זמן. עם עופר הגענו, טפו-טפו, לשלב של וואן ביג הפי פמילי. אצל עודד זה עוד ייקח זמן".
הוזמנת למסיבת ההולדת של בתו?
"לא הייתה, אבל לחתונה לא הוזמנתי. אני זורקת את כל הכפפות, לא תמיד הצד השני אוסף".
נעלבת?
"באיזשהו מקום ציפיתי להיות מוזמנת, אני מודה. הרגשתי שהושטתי יד ולא נתנו לי יד חזרה, שזו אף פעם לא תחושה נעימה. מצד שני, הרגשתי סוג של אצילות. אמרתי: אני עשיתי את שלי. סך הכל היחסים טובים, הרבה יותר מקורקטיים, וזה חשוב לי בשביל ליה. חשוב לי שהילדים ירגישו שזה שפה יש משפחה חדשה, ושם יש משפחה חדשה, וגם אצלי יום אחד תהיה, בעזרת השם - אין בזה שום דבר רע, ושהם לא נחותים מילדים שההורים שלהם חיים יחד".
יש עדיין קשר בין הבן שלך לעודד?
"בטח, המון פעמים עודד לוקח את שניהם לארוחות משפחתיות. הוא לוקח את ליה ואומר, 'בן-בן, בא לך לבוא?', וגם ליה הולכת לעופר וישנה אצלו".
התייעצת עם האבות של הילדים שלך לפני שהלכת ל"מעושרות"?
"לאבות הודעתי. אני לא בעמדה שאני צריכה את אישורם. אם הם לא היו מסכימים שהילדים ייחשפו, הפן של האמהות שלי לא היה נחשף, אבל הם הסכימו. הם יודעים שלא אעשה משהו שיפגע בילדים שלי. את הילדים שיתפתי, ואם לא הייתי מקבלת מהם את ברכת הדרך, לא הייתי עושה את זה".
ומה היה לסער שיינפיין לומר, קיבלת ממנו איזה טיפ?
"אני וסער מכירים שנה וחצי, דרך חברים. התחברנו ממש כשנעשינו שותפים עסקיים ב'שפרינצק'. אני מתייעצת עם סער כמעט על הכל, אנחנו חברים באמת טובים. הוא היה בעד. הוא חשב שזה משהו שיכול לעשות לי טוב. זו לא תוכנית שמצולמת 24/7, ובואי נגיד של'האח הגדול' הוא לא היה מייעץ לי ללכת".
היית יכולה להיות בת זוג שלו?
"מעולם לא היה לנו משהו אינטימי, הוא כמו אח שלי, אני לא יכולה לענות על זה בכלל. כל החיים היו לי ידידים, אני כן מאמינה בידידות בין נשים וגברים. יש לי חבר ילדות מגיל חמש".
בחצי השנה האחרונה שחר נטולת בן זוג, לראשונה בחייה. "לבד זה לבד, בחיים לא היה לי סטוץ. אולי אם היה הדרן אפשר היה להתפשר, אבל חיים רק פעם אחת. האהבה תגיע, ואם השמים הם הגבול כשאני לבד, אז בזוג אני יכולה להגיע מעל השמים". במגירה ליד המיטה, כפי שצופי "מעושרות" נוכחו לדעת, היא מחזיקה אקדח גז. "הייתה לי פריצה לפני כמה חודשים, ואחרי שמישהו נכנס לך הביתה ופוגע בפרטיות בצורה הכי קשה, הרגשתי צורך שתהיה לי הגנה. אני גם מתכוונת ללכת לקורס הגנה עצמית, נורא חשוב שלאשה תהיה היכולת להגן על עצמה".
שחר מודיעה כי היא "עדיין מחפשת אהבה. בסופו של דבר, זה לא כזה קונבנציונלי להיות אמא לשני ילדים משני אבות. אני שואפת לארבעה משלושה, ארבעה ילדים משלושה אבות. פעמיים נכשלתי, אבל אני עדיין מאמינה באהבה, ואני לא מוכנה לשים את הרגש בצד ולהגיד, יאללה, נלך על נוחות. אני מאמינה באהבה, ורוצה לגעת בשמים. אצלי אהבה היא ערך עליון, לא כסף".
סטיילינג: יונתן פרימרמן, איפור: חן אלקבץ במוצרי "איב סן לורן", שיער: רועי חמו, "סולו".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם